|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

מיליטריזציה של הארכיטקטורה

קיימות פרקטיקות אדריכליות שונות ליצירת הדרה של אוכלוסיות 'בלתי רצויות' מבט על מבנים בישראל המשתמשים בטכניקות שכאלו
17/03/2008  |     |   מאמרים   |   אופקים חדשים   |   תגובות
בנייני האוניברסיטה העברית על הר הצופים

[צילום: חן ליאופולד]

בשפה העברית אין מושג מקביל למיליטריזם. המילה צבאיות אינה כוללת בתוכה את מכלול התכונות והערכים שנקשרו על-ידי הוגים ובעיקר הוגות פמיניסטיות לתפישת העולם המיליטריסטית. לכן אני קושרת את הסביבה הבנויה, לא זו הצבאית (קסרקטינים וכו'), למיליטריזם ולא לצבאיות גרידא; למבנה היררכי, להגדרות קפדניות למי מוכל (included) ומי מוצא (excluded), לביסוס האידיאולוגי הלאומי והפטריוטי וכמובן, מעל לכול, להפגנה המוחצנת של הכוחנות.

מיליטריזציה של הסביבה הבנויה קיימת בכל מקום, גם במקומות בהם המיליטריזם אינו כה בולט כבחברה הישראלית. במאמר זה אתמקד בחשיפת מגמות מיליטריסטיות בארץ, על-ידי חשיפת המאפיינים שמניתי קודם בדוגמאות מתוך האדריכלות המקומית.

קיימות פרקטיקות אדריכליות שונות ליצירת הדרה של אוכלוסיות 'בלתי רצויות'. חלקן גלויות וחלקן סמויות. הקמפוס של האוניברסיטה העברית על הר הצופים מיישם מאלה וגם מאלה. כמתחם ישראלי, ואפילו 'עברי' על-פי הגדרתו, אשר ניצב בלב טריטוריה כבושה (אם כי מתחם האוניברסיטה עצמו היה רכוש האוניברסיטה מאז 1916), ובהיותו בעל מאפיינים של מבצר, הקמפוס כמובן משדר מסרים מאוד ישירים וברורים של הכלה והדרה כלפי סביבתו.

מגדל התצפית שבמרכזו אינו מסוג המבנים שמצפים למצוא בקמפוס אוניברסיטאי, אך אפשר היה לשייך אותו אולי למשמעות של אתר הר צופים אלמלא היה מחוץ לתחום לבאי האוניברסיטה. המגדל מאויש על-ידי הצבא. על כן מגדיר המגדל את הקמפוס כאתר בעל משמעות אסטרטגית צבאית במלחמה נגד הציבור הפלשתיני שמתגורר בשכנות לקמפוס.

לדויד רזניק ורם כרמי, האדריכלים שהובילו את הצוות הגדול שעיצב את הקמפוס אחרי מלחמת 1967, דעות לאומיות מוצקות. רזניק היה אחראי על תוכנית האב, אולם עדויות של מי שהיו שותפים לתכנון ולבנייה מעידות על הדומיננטיות של כרמי. לכן האחריות העיקרית מוטלת על שני אדריכלי-על אלה, אשר התכוונו מלכתחילה להקים קמפוס עם אמירה של 'אנחנו פה'.

עבור רזניק עצם הקמת הקמפוס על האתר של הקמפוס הראשון, אשר פונה במלחמת 1948, הייתה אירוע לאומי ממדרגה ראשונה. הוא שאף ליצור מכלול בעל נראות בולטת כדי לבטא את השליטה המחודשת בהר. הוא גם רצה ליצור זיקה לחומות העיר העתיקה והר הבית. מובן מאליו שליצירת זיקה זו יש מטרה ברורה: יצירת המשכיות היסטורית, זיקה אידיאולוגית ושייכות בין המוסד שמייצג את העבריות לבין 'סלע קיומנו'.

האדריכל רם כרמי העמיק את המגמה של יצירת זיקה זו באמצעות רעיונות אדריכליים מניפולטיביים. קשה להבין כיצד יכול היה להוביל את מגמת האינטרוורטיות של קמפוס האוניברסיטה העברית, כלומר - המבנה פונה פנימה, באמצעות פתחי החלונות והדלתות, אל החצרות הפנימיות. רעיון ההתכנסות פנימה על פיו תכנן את הבניין למדעי הרוח התקבל כרעיון מוביל גם בבניינים האחרים האחוזים ביחד באמצעות המסדרון הכלל קמפוסי; בניין מדעי החברה של דן איתן ובניין מדעי החינוך של דוד רזניק.

בגלל צורת הכוורת של הקירות החיצוניים, החלונות בקירות אלה פונים כלפי הקירות שמולם ולא כלפי הנוף. לא לפתוח פתחים אל הנוף? על הר הצופים? אל הנוף הייחודי של ירושלים? קשה להבין כיצד צלח מהלך שכזה, אבל העובדה חקוקה באבן כבכייה לדורות. עניין זה, לא זו בלבד שמעניק למגדל התצפית בלעדיות בהגדרת משמעותו של ההר שצופים ממנו לעבר ירושלים, ובכך מחזק את הופעתו במתחם, אלא גם מדגיש את ההתנכרות של המבצר כלפי הסביבה. החלונות שאינם פונים אל הסביבה והנוף, מצטרפים למראה המבצר של הקמפוס ולמגדל כמאפיינים אדריכליים גלויים ביותר שמביעים הסתגרות והרחקה.

אולם בבסיס האינטרוורטיות של הקמפוס הייתה לרם כרמי כוונה מתוחכמת; כוונה שאינה כה גלויה כמאפיינים שמניתי קודם. תוכניתו פועלת באופן כמעט סמוי וחתרני כדי למסור, ברמה סימבולית לפחות, את המסר המדיר פלשתינים וישראלים מתנגדי כיבוש, ומכיל ישראלים לאומיים, פטריוטים ונאמני כיבוש. המפתח להבנת הכוונה של כרמי נמצא בקיר הזכוכית של ה"מזרח" בבית הכנסת בתכנונו של כרמי, בקדמת בניין מדעי הרוח (בקצה ה'מרפק' של הבניין).

קיר זה, שדרכו נשקף נוף העיר העתיקה, החראם-א-שריף (בעברית 'המתחם המקודש', הר הבית), ומבנה כיפת הסלע שתוכנן לקחת את מקומו של ארון הקודש. במקום העיצוב הסימבולי המסורתי של בית המקדש שרקום בדרך כלל על הפרוכת, מוזמנים באי בית הכנסת לצפות ב'בית המקדש' האמתי שניצב במרכז הר הבית (על-פי מסורת נוצרית ויהודית ארוכת ימים, בית המקדש תואר בכתבים מאוירים בדמותו של מבנה כיפת הסלע).

באמצעות מעשה האדריכלות של קמפוס הר הצופים נעשים באי הקמפוס לשותפים פעילים בעל כורחם במעשה החלפת המציאות של כאן ועכשיו בנוף תנ"כי. חומות הקמפוס מסתירות את האדמה הפלשתינית הכבושה, את שכונות המגורים של התושבים הפלשתינים, את האתרים המוסלמים הקדושים לאיסלאם ואת המוסלמים המבקרים בהם.

בית הכנסת פותח צוהר אל המראה האוריינטליסטי המדומיין שאליו ערגה בנוסטלגיה התנועה הציונית בראשיתה ואליו עורגת ה'ציונות' החדשה של המתנחלים. בתוך קמפוס הר הצופים כולנו מתנחלים ו'נהנים' ממצב רצוי של העלמת קיומם של הפלשתינים. כך ממלאת אדריכלות הקמפוס תפקיד אקטיבי ביצירת תפישת עולם של 'אין פרטנר'.

תפישת עולם מיליטריסטית זקוקה למדיניות של 'אין פרטנר' כדי להצדיק את קיומה. אולם לא הפלשתינים בלבד אינם פרטנרים במציאות המיליטריסטית של החברה הישראלית. פערים שהולכים ומעמיקים מתקבעים באמצעות תכנון אדריכלי כוחני ברחבי הארץ בתוך גבולות הקו הירוק.

לשם כך משתמשים יוזמי מדיניות תכנון זו (המדינה, רשויות התכנון ויזמים פרטיים) לא רק בכבישים (איילון דרום שחוצה שכונות בבת ים וחולון) ובחומות ההפרדה למיניהן (בין קיסריה לג'יסר אל זרקה למשל), אשר מסמנים את מדיניות הכוח באופן בוטה במיוחד. התחנה המרכזית אשר עדיין מכונה 'החדשה' בתל אביב (שוב רם כרמי) מקבעת את חולשת תושבי השכונה שעשו בהם מעשה אונס אלים וברוטלי באמצעות התחנה על כבישי הגישה שלה וגשריה. דורות של ילידי השכונה יפנימו את המסר: לחזקים יש זכויות יתר ואנחנו מקבלים זאת כמובן מאליו.

אפנה חדשה השתרשה אצלנו, של בניית מתחמים סגורים לבעלי הון או בעלי זכויות מיוחדות, כדי להפרידם (לטובתם כמובן) מהשכנים. כך במתחם עובדי האוניברסיטה ביפו, מתחם אנדרומדה ביפו והמתחם לעשירים ההולך ונבנה במקום בו עמד מלון רמת אביב. אולם גם כאשר אין חומת הפרדה וקודים שיש לתקתק כדי שהשער ייפתח, קיימות 'חומות זכוכית' (בדומה לתקרת הזכוכית שבולמת התקדמות של נשים...) שקופות, שתמיד אפשר להצטדק ולומר שאין רואים אותן כלל וכלל, משמע אינן קיימות.

אני מתכוונת למתחמים ציבוריים כגון מתחם גולדה לאומנויות הבמה שתוכנן על-ידי יעקב רכטר, שמשדר סגירות מהרחוב, יוקרה ואקסקלוסיביות ועל כן דוחה אוכלוסיה שאינה מפנימה שזה גם שלה, שכן מדובר בשטח ציבורי ששייך ל כ ו ל ם.

יצירת היררכיות היא פרקטיקה אפקטיבית ביצירת הדרה והכלה, חיזוק והחלשה, של אוכלוסיות שונות במרחב האזרחי. הדוגמאות שלעיל מראות זאת במפורש. לסיום אני מפנה את הביקורת כלפי מדיניות הדיור הציבורי, אשר הנחת הבסיס שלה היא שמוצדק לעצב עבור אוכלוסיה מוחלשת דיור מינימאלי ומעליב, ברמת בנייה ירודה ובמרחק מהמרכזים המשגשגים כלכלית. כך הופכת דירת המגורים לחלק ממערך ה'דרגות' של האוכלוסיה.

אין אינטגרציה. לא יכולה להיות אינטגרציה. התכנון והעיצוב האדריכלי מקבעים את הזיהוי של 'חזקים' ושל 'חלשים' ואת מידורם. על-פי מדיניות זו מוצדק להשקיע הרבה ב'חזקים' ולהיות מאוד חסכנים כאשר מדובר ב'חלשים'. אור עקיבא למשל, נבנתה כיישוב ליוצאי צפון אפריקה בשנות בחמישים. בתי שיכון עם דירות שניים וחצי חדרים קטנות למשפחות מרובות ילדים.

בשנות התשעים הורחב היישוב; המדינה השקיעה משאבים נדיבים לשכונות מרווחות עם תשתית כבישים וגינות מטופחות, דירות שלושה וארבעה חדרים, וגם קוטג'ים ובתים פרטיים. לשכונות החדשות קראו 'גני אור', 'אורות' ו'אורות הירוקה' והן נועדו קודם כול ליוצאי ברית המועצות אשר הגיעו באותן שנים לישראל וגם למשפחות ותיקים שיכלו להרשות לעצמן לצאת מאור עקיבא.

בשכונות הותיקות של אור עקיבא נשארו משפחות ותיקות ומשפחות חדשות יוצאות קווקז וגרוזיה. בעוד אור עקיבא הוכרזה כעיר בעקבות גידולה ורצון ראש המועצה דאז יעקב אדרי להאדיר את יוקרתה, השכונות הותיקות נשארו בעליבותן כמרכז של עוני, נזקקות, זנות ופשע.

ולא הזכרתי את הקניונים, את מבני בתי המשפט החדשים, את בתי הספר, בנייני עיריות, מצב הכיכרות והגנים הציבוריים ועוד ועוד.... התבוננות ביקורתית בסביבה הבנויה מזמנת תובנות בנושאים שונים של חברה, פוליטיקה, וכן של מיליטריזם לעומת ערכי דמוקרטיה. ליצירת חברה אזרחית וסולידריות חברתית אנו זקוקים בין השאר גם לתכנון אדריכלי הולם לצד מדיניות חברתית ופעולות חינוך.

זכויות יתר לחזקים, אלה היום מאפיינות את התרבות הישראלית ההולכת ומכה שורשים בכל רבדי החברה, גם בציבור המוחלש חברתית וכלכלית.

הכותבת היא מרצה וחוקרת היסטוריה ותיאוריה של אדריכלות.
תאריך:  17/03/2008   |   עודכן:  17/03/2008
דר' דיאנה דולב
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מיליטריזציה של הארכיטקטורה
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
17/03/08 22:05
 
ברקק
18/03/08 17:08
פורום: אופקים חדשים כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גם אם לא תמיד מוטמעים עד תום ערכי החברה בכלל שדרות הצבא ובדרכי התנהלותו, מקצתם בוודאי מוצאים את ביטויים בחלקים ניכרים בפעילות הצבאית. מלחמת לבנון השנייה לא חרגה מכך, ולא בכדי מוצאת ועדת וינוגרד בין השאר כי "ההיחלשות של הנורמות והערכים של צה"ל חלחלו מהחברה הישראלית הרחבה יותר" (עמ' 400 בדוח הסופי).
17/03/2008  |  דר' שאול רוזנפלד  |   מאמרים
בתחום האפור של הרפואה האלטרנטיבית שולטת, לא אחת, השרלטנות. זו שמבטיחה לך לגבוה, להאריך את איבר המין, לגאול את ראשך מן הקרחת הרובצת עליו, לרזות ולהיות בריא יותר באמצעות מאכלים ומשקאות דיאטטיים.
17/03/2008  |  ראובן לייב  |   מאמרים
כמויות הגשמים המעטות שירדו בחורף האחרון ברוב אזורי הארץ, יחייבו את הרשויות לנקוט בצעדי חירום לחיסכון במים, גם בתחום הגינון הביתי והציבורי. בין השאר, ייתכן שמחירי המים יתייקרו ויותקנו מגבלות על השימוש בהם.
17/03/2008  |  עודד יפה  |   מאמרים
רועי קונפינו ופרופ' מרדכי קרמניצר מפרסמים מאמר שבו הם מנמקים את התנגדותם להצעת החוק, הידוע כ"חוק שי דרומי", בעניין הגנה עצמית בהקשר של פריצה.
17/03/2008  |  עו"ד יוסי דר  |   מאמרים
נהג רכב גורם באשמתו לתאונה קטלנית. הנהג עצמו יוצא עם פגיעה גופנית מהתאונה. בנוסף רגשי האשמה למות קורבנות התאונה מתעצמים בקרבו. הוא מתנתק מסביבתו, נכנס לדיכאון ומתפרצת אצלו מחלת נפש המוציאה אותו ממעגל החיים והעבודה. האם ביטוח החובה שאנו עושים לרכבנו מכסה את נזקי מחלת הנפש?
17/03/2008  |  עו"ד חיים קליר  |   מאמרים
חינוך  /  אריה ברנע
המדרש כדיאלוג  /  נאה אלחנן
שלום  /  ליאור חורב
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il