מנהל אגף תחבורה ציבורית חושף כי 56 בקרים של משרד בתחבורה הוטרדו בקווים בהם מונהגת הפרדה וולונטרית בין גברים ל
נשים. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, אמר יהודה אלבז כי 15 מהם החליפו מקום לאחר שאוימו, מחשש כי נוסעים ינקטו נגדם באלימות.
לדברי אלבז, הבדיקה נערכה השנה ב-4,250 נסיעות - מתוכן 1,150 בדיקות מתערבות - ב-55 קווים. הוא לא ידע לציין כמה מתוך הבקרים היו גברים וכמה נשים. ח"כ
ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר בתגובה: "אפילו האינקוויזיציה הספרדית לא עשתה כל כך הרבה בדיקות". ממלא-מקום
משרד התחבורה אלכס לנגר גילה כי יש בכוונת המשרד לפרסם בקרוב דוח בנושא.
ממשיכים להבטיח תיקון תעריפים
בכירי משרד התחבורה התבקשו להתייחס לנושא אפליית תעריפי המחירים הזולים בקווים המשרתים בעיקרם אוכלוסיה חרדית, לעומת הקווים הרגילים. הם ענו בתגובה את התשובה אותם הם נוהגים לענות בשנים האחרונות(...) כי הדבר קרה בגלל סיבות היסטוריות וכי המשרד פועל לתקן את העיוותים במחירים בין הקווים השונים. בשנה האחרנה ביצע משרד התחבורה שינויים בכמה מתעריפי הנסיעה, אך אף לא אחד מהם בקו "חרדי".
חברי הכנסת אייכלר ו
עתניאל שנלר (קדימה) הסבירו את הנסיבות ההיסטוריות להוזלה - עדיפות במחיר שניתנה לקוו
אגד כדי שיוכלו למגר קווים פרטיים זולים שפעלו בתחילת שנות האלפיים. שנלר אף הוסיף כי ראוי היה שהוועדה תתן דעתה גם לנושא הקווים הפיראטיים.
מבוכה למשרד התחבורה
ראש תחום ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עדנה הראל הבהירה לנוכחים בדיון כי פסיקת בג"ץ, שאימץ את החלטת הוועדה שהקים משרד התחבורה, היא שאין כזה דבר קווי מהדרין ושאין אבחנה בין סוגי הקווים. "כל אבחנה היא אסורה ובלתי חוקית, אסור ליצור שום התנהגות כהסכמה מטעם המדינה לאבחנה בין נשים וגברים".
נציגי משרד התחבורה אישרו את דבריה, אלא שאז הובכו בידי חברת הכנסת אורית אדטו (קדימה). אדטו חשפה כי בשעה שהתנהל הדיון בוועדת הכלכלה, פורסם באתר משרד התחבורה מספר הטלפון של "המוקד הטלפוני לתלונות בקווי מהדרין". לפי הנכתב באתר, מדובר ב"מוקד טלפוני לפניות או לתלונות הכרוכות באלימות מילולית או פיזית בקווי מהדרין בתחבורה הציבורית".
היא ציינה כי לראשונה נעשה שימוש במילה קווי מהדרין, למרות שמשרד התחבורה טוען כל הזמן שאין כזה דבר קווי מהדרין ולמעשה מדובר בפרסום לא חוקי. ח"כ אדטו הקשתה, מדוע המוקד אינו מקבל פניות בנושאי אלימות בשאר קווי האוטובוס שאינן קשורה בהכרח לישיבה נפרדת, אך לא נענתה. אדטו גם ציינה: "המילה וולונטרי בהתייחס לנשים חרדיות היא בעייתית מאוד".
עד מועד פרסום הידיעה טרם תוקן הפרסום באתר משרד התחבורה. חבר הכנסת עתניאל שנלר אמר כי צריך להתאים את התחבורה הציבורית לצורכי הציבור באופן שיישמר האיזון עם שמירה על זכויות אזרח. "צריך להבין את הצורך שקיים - ציבור חרדי אינו ציבור חילוני. יש לו זיקה תחבורתית מובהקת בין ריכוזים חרדיים. מדובר בעניין צרכני, רואים מה הביקושים ורק אז קובעם כיצד ייראה המערך. הדיון הזה הוא כניעה לטרור משום שהסיקריקים העלו נושאים לסדר היום בגלל ההקצנה שלהם. כשאני הייתי ממונה במשרד התחבורה, אישה שעלתה בצור הדסה לאוטובוס שנסע בין ביתר עילית לירושלים, איש לא אמר לה מילה".
מפקד מחוז ירושלים במשטרה, ניצב ניסו שחם, אמר כי המשטרה פועלת נגד הדרת נשים ואין די באכיפה ויש צורך בגינוי פומבי מצד רבנים, ולא רק בגינוי אצלו בלשכה, ואולי הדבר גם מצריך עיגון בחקיקה.
ח"כ
ציפי חוטובלי סיפרה כי כשהייתה סטודנטית ונסעה בתחבורה ציבורית סירבה לבקשות לעבור לשבת מאחור ולא נתקלה בבעיות. ח"כ
עמיר פרץ (העבודה) אמר כי יש לגלגל את האחריות בנושא לפתחו של נהג האוטובוס.
יו"ר נעמת לנציג רדיו קול ברמה:
"פוחדים מהטרדה? תלבשו חגורות צניעות" מוריה שחם, תלמידה מבית שמש, סיפרה לוועדה כי כמעט בכל הנסיעות שלה מבקשים ממנה לשבת מאחור. "לנשים שיושבות מלפנים קוראים 'שיקצה' ו'משוגעת', לפעמים יש אפילו צרחות ואין שלטים על איסור הטרדת נשים. יש זלזול בפסיקת בג"ץ כי הם לא רואים בו סמכות והנהגים לא מתערבים".
אבי מימרן מרדיו קול ברמה, תחנת רדיו המדירה נשים בשידוריה, טען כי הדיון הוא "עוד פורום שמתנהל מעל גבו של הציבור החרדי. בכל חודש יש 43 אלף אוטובוסים שנוסעים בקווי המהדרין והמקרים הללו הם פחות מאחוז. בציבור החרדי מקובל שנשים עולות מאחור בגלל שקל להן יותר עם הילדים והעגלות. 99.5% מהמשתמשים בקווים הללו הם חרדים ומה שעושים פה זה התערבות באורח חייו של הציבור הזה", אמר.
היו"ר שאמה-הכהן אמר בתגובה כי "לא אומרים לכם איך לשבת בבית הכנסת, אבל אוטובוס זה מרחב ציבורי". מימרן הוסיף וציטט סקר של הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה שממנו עלה כי 82% מהנשים ענו שיש באוטובוסים הטרדות מיניות. יו"ר נעמת עו"ד טליה לבני השיבה לו בתגובה: "אם אתם פוחדים מהטרדה - אז אנחנו מוכנים לייבא חגורות צניעות".
אגד הטעה את הוועדה
ח"כ
יואל חסון הקריא פנייה של סטודנטית שהסבירה כיצד הקווים ה"חרדיים" מוסתרים מהציבור הכללי. יו"ר מזכירות אגד,
גדעון מזרחי, הדף את הטענות ואמר כי "כל הקווים מפורסמים באתר ובמאגר המידע". בכך הטעה אגד את ועדת הכלכלה, משום שבחיפוש חופשי פשוט או בפנייה למרכזי המידע לא מוצג המידע האמור. כמו-כן, נמנעים קווי אגד במכוון לעצור בתחנות אסטרטגיות במסלול כדי שלא להיחשף לציבור הכללי.
הגורם לבעיה - צפיפות
מייסד תנועת "עם שלם", ח"כ
חיים אמסלם (שס), היה היחיד ששם את האצבע על הפתרון האפשרי לבעיה שהולידה את הקווים – הצפיפות. "במדינת חלם בונים גשר רעוע וכשהוא נופל ואנשים נפגעים בונים בית חולים – במקום שאגד יתגבר את הקווים, החליטו לעשות הפרדה, ולצערי קולם של הרבנים הגדולים בעבר לא נשמע", אמר. אייכלר הגיב: "צודק הרב אמסלם, שסבא וסבתא שלי לא נסעו בקווים נפרדים. אבל אסור למנוע מאישה לעלות מאיפה שהיא רוצה, ואני מבקש מארגוני הנשים לעמוד גם על זכויות הנשים החרדיות".
יו"ר הוועדה, כרמל שאמה-הכהן, שאמר בפתיחת הדיון כי "כשרות למהדרין טובה בתחום המזון, אבל להתחיל להכשיר מדרכות ואוטובוסים זה פגיעה בכבוד האדם", סיכם אותו בקריאה למשרד התחבורה לבחון לאפשר עלייה מהדלת האחורית רק לנכים או להורים עם ילדים. הוועדה דורשת ממשרד התחבורה גם להעביר אליה את הדוחות של הבדיקות שבוצעו בקווים, והודיעה שתשקול לקיים דיון נוסף בנושא.
