כשאני קורא את דברי ההבל, שיפי-הנפש כותבים להצדקת עינוי העצירות, שסירבו להכיר במדינה ובמערכת המשפט שלה - אלה, המגדירים את עצירות המצפון כמטורפות - אני נזכר שוב, כי אני בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הפועלת באלימות נגד מפגינים, נגד מתנגדי השלטון ונגד מתנגדי העלית. באמצע השבוע שעבר שמעתי בכנס אקדמי במרכז הבינתחומי דברי התפעלות אדירים, שלא שכנעוני לחלוטין, ממערכת המשפט שלנו, שהצליחה, כביכול, להתמודד עם האיזון העדין בין זכויות-אדם לבין ביטחון לאומי.
זה לגמרי לא נכון בכל הקשור ביהודים, שאינם מסכימים עם עוולות, שמחוללים המשטר והעלית בישראל, שהיא, כידוע, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
ביהודים כאלה (כולל כמה קצינים בכירים ב(מיל.) וח"כים) שיסתה משטרת ישראל קלגסים רכובים על סוסים, שדרסו אותם בעמונה - גם מבלי שהיה כל איום על חיי השוטרים האלימים. חלקם נותרו נכים כתוצאה מאלימות השוטרים. פשוט, העלית החליטה ללמד את הדיסידנטים הכתומים שיעור, שלא יישכח - על-מנת שתהיה לה יד חופשית לעשות כרצונה בכל רחבי המדינה.
מה נלין על כך, שמחוללי הפשע בעמונה לא הועמדו לדין. תנ"ץ ניסו שחם, קצין הנימוסים של משטרת ישראל, קודם בתפקידו, למרות שהוקלט וצולם מתדרך קצין משטרה לבצע פשע... זו רוח המפקד, וזו תרבות הפיקוד במשטרה הכי לא יעילה במזרח התיכון.
אמרנו כבר, "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"?
איך התמוגגו בכנס מרעיון העִוועים, שעלינו להילחם בטרור כשידנו האחת קשורה. ממש אותו ההיגיון של ראש ממשלת הזדון, שהציע לתושבי שדרות ללמוד לחיות עם הקסאמים. הוא וגם אלה, שאוסרים את ידינו בלוחמה בטרור, יודעים היטב, שמשפחותיהם רחוקות ממוקד האש.
ערב פורים
התפרסמה הודעה של ועדת השב"ס בלשכת עורכי-הדין, שקבעה, כי חמש נערות, שנעצרו כיוון שהתפרעו כביכול בג'בל מוכבר (כפרו של המחבל בישיבת "מרכז הרב"), מוחזקות כעת בתנאים לא-אנושיים ב"מגרש הרוסים" בירושלים. שוב, זה לא היה קורה לנערות ערביות. אבירי זכויות הפרט יוצאים מיד להגן בחירוק-שיניים על זכויותיהן. זה קורה לנערות יהודיות, כיוון שאינן מקבלות עליהן את השיטה הקיימת. לכן, הן מופקרות לאלימות השוטרים.
נכון, כמו בעמונה וכמו בפיו של ניסו.
זה קרה, לפני כמה חודשים, גם לנערות, שעשו קרקס מרשויות החוק ומהמשטרה, כשסירבו להזדהות. הן הוחזקו במעצר - ובניגוד לחוק - שבועות רבים באמתלות שונות, כיוון שכביכול משטרת ישראל לא הייתה מסוגלת לזהותן.
גבורת צביה
מערכת המשפט, שיוצאת בחירוף-נפש להגן על קצה בדל אצבעו של כל פלשתיני - גם מחבל (למשל, הנבזה, שפגע בישיבת "מרכז הרב") - התעללה שלושה חודשים בנערה צעירה, שאלמלא הייתה יהודייה, הכל היו שומעים על מאבקה ההירואי נגד שלטונות הרשע. קוראים לגיבורה צביה שריאל, והיא לא הסכימה להכיר במערכת החוקים, שהעלית טוותה, כדי לקדם את מעמדה ואת האינטרסים שלה. לכן, נידונה צביה שריאל לבלות שלושה חודשים בכלא, ובסוף השבוע שעבר שוחררה לאחר שהשופטת נאווה בכור קבעה, שלא הוכחה אשמתה.
לדברי רותי אברהם,
באתר Nfc, סירבה שריאל לייצוג במהלך המשפט, וגם דחתה בקשה להשתחרר למעצר-בית בחתימה על תנאי שחרור. "שריאל טענה, כי במהלך מעצרה סבלה מהתנכלויות שונות, שכללו בידוד, צינוק, ומניעת ביקורים". שלטונות בתי-הסוהר גם לא נתנו לשריאל לצאת ללוויות של סבה ושל סבתה, שנפטרו במהלך כליאתה.
בהחלטתה, ציינה השופטת בכור את עדותם הלא-מהימנה של אלעד כהן, חייל במת"ק חברון, ושל מפקדו, רס"ן איאד עאמר, סגן ראש מפקדת התיאום והקישור (מת"ק) שכם, שמסרו "גרסה מגזימה ולא מהימנה", שאינה תואמת את עדויות הפלשתינים, שציינו באורח ברור שאינו משתמע לשתי פנים, כי בחורה, שאינה הנאשמת [צביה שריאל - אב"ץ], הייתה הדומיננטית באירועים באופן שאף מביא לאיון חלקה המעשי והמילולי של הנאשמת באירועים".
כלומר, בג'יבריש המשפטי קבעה השופטת, כי הקצין ופקודו שיקרו בעדותם. שאלה מעניינת: האם יועמדו השניים לדין על מעלליהם? כמובן, ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" לא יעלה על הדעת כדבר הזה?
בעברית פשוטה אפשר להגיד, שרס"ן בצה"ל מואשם בהסתת פלשתינים להתלונן תלונת-שקר נגד שריאל; ובגין מעשיו, ישבה נערה (טוב, צריך לזכור, היא יהודייה; וזה בסדר ...) במעצר שלושה חודשים. כך זה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אני מקווה, שהרס"ן ופקודו יקבלו עיטור, או, לפחות, מכתב הוקרה על מעלליהם. מגיע להם - כפי שהגיע קידום לניסו.
לדעתי, בניגוד לדעתה המלומדת של השופטת, אשמת שריאל הוכחה מעל לכל ספק! גם כעת, אין הנערה מוכנה להיות כלי משחק - כפי שקבעה העלית. כלומר, הכבשה אינה מוכנה לשתוק, וזו הפרה יסודית וחמורה של כללי המשחק בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.
ולראיה, הנה קטע מדברים, שפרסמו תומכי שריאל לאחר שחרורה: "אנו קוראים... להעמיד מערכת משפט הולמת לעם היהודי... אין להכיר במערכת משפט, הרואה ביהדות ובציונות גזענות, ואין להכיר בכל פסקי הדין והחלטות בתי-המשפט, שניתנו על-רקע עוין זה.
"לא נשקוט ולא ננוח עד אשר יתוקנו כל מעשי העוול שנעשים ליהודים בגין פסקי הגזענות הנאורה".
על שריאל להודות, להלל ולקלס על שבדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לא עוללו לה מה שעשו למתנגדי המשטר בברית-המועצות (האם רק שָם?). נזכרתי בגולאגים ובבתי-הכלא הסובייטיים, כיוון שממש ערב שחרור שריאל ממעצרה, חתמו עשרות אסירי-ציון (בדימ.) על מכתב הזדהות עמה.
אם זה המצב בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון - הרי אדם ישר חייב להצטרף לחבריהן של צביה שריאל ושל שאר הגיבורות - כנופיות המטורפים, שאינן מקבלות את רוע הגזירה. ויסלח לי אורי צבי על ששאלתי את שורתו המדהימה.
