תעשה סֶנְד רֶסִיב

הדבר הראשון בכניסה לבניין, זו הבדיקה הביטחונית. אחר כך המסדרונות הארוכים, המדרגות, המבוכים המזנונים, הכספומטים והמעליות. והמעכארים. וקבלני המשנה של המעכארים. וההמונים בכל פינה. בסוף מגיעים למזכירות בית המשפט ועומדים בתור מייאש, עם כל מיני טיפוסים עצבניים, שנדחפים בתור, מהצד.

"בשביל מה יש אינטרנט?", אתה שואל את עצמך, ונשבע לא להגיע לשם בפעם הבאה.

וזה בדיוק מה שעשיתי בפעם הבאה. הדלקתי את המחשב. חיכיתי לאיזו החלטה מהם, שלא הגיעה אלי. רציתי לקבל את הסחורה שלי, דרך האינטרנט, תוך שתי דקות. חיכיתי שדף הבית יעלה כדי שאוכל לזנק משם לאתר של בתי המשפט. וקיבלתי דיווח.

"הדף שביקשת, בטעינה..."

ניסיתי לזרז את זה. כיביתי את המחשב והדלקתי אותו מחדש. אחרי שעבר עוד קצת זמן, הצלחתי להגיע למקום שלי. היה כתוב שם: "ברוכים הבאים לאתר בתי המשפט".

"ברוכים הנמצאים", עניתי, וניסיתי לאתר את התיק שלי. בחרתי בית משפט מהרשימה ולחצתי על "אשר". זה נתקע. חזרתי על הכל ולחצתי עוד הפעם. המסך הלבין. הלכתי לקחת משהו מהמקרר. חזרתי אחרי כמה דקות. התלבטתי אם לנסות לחזור על זה עוד הפעם או אולי ללכת ובינתיים לעשות קצת קניות. בסוף זה עלה. הקשתי את נתוני התיק וקיבלתי הודעה חשובה: "בעל מס' הזיהוי לא נמצא בתיק".

ניסיתי שוב.

"תיק אינו קיים!"

בסוף התיק עלה ומצאתי שם משהו מפחיד.

"החלטה: הבקשה נדחתה".

לא היה שום פירוט של ההחלטה הזו. התעצבנתי והרמתי טלפון למזכירות.

"מרכז מידע ארצי של בית המשפט שלום... לתיקים בבתי המשפט הקש 2". הקשתי. מוזיקה נעימה התנגנה ברקע. גיטרה, קלידים, תופים. ופתאום הפסקה. "מיקומך בתור הוא: 11".

המוזיקה המשיכה עם סולו פסנתר לא רע. חבל שהפסנתרן הזה לא הלך לפסטיבל הג'אז בווינה, אלא לקחו אותו להנהלת בתי המשפט.

מישהי ענתה. היא לא הסכימה להקריא את כל ההחלטה, אבל הסבירה כי "המערכת" שלחה את זה בבוקר במייל. "לא קיבלתי מייל", ניסיתי לשתף במצוקה שלי. אבל בכלל לא היה לה איכפת. שמעתי אותה מקישה על המקלדת וברקע קולות שמחה וצהלה של עוד ארבעים חברות שלה, מאותה המשמרת.

"אדוני, תנסה בעוד חצי שעה, בדיוק נפל לי פה המחשב", היא אמרה לי. קיוויתי שהמחשב לא נפל לה על הרגל, כדי שנוכל להמשיך מאוחר יותר בשיחה. לאחר חצי שעה התקשרתי והגעתי לחברה שלה. הסברתי את הכל מהתחלה, והיא ענתה לי: "אדוני, תמתין שנייה". הקו כאילו התנתק, השתרר שקט מדאיג. אחרי חמש דקות היא חזרה אלי ואמרה: "תעשה סֶנְד רֶסִיב".

עשיתי את זה אבל זה לא עזר. לחצתי חזק יותר על המקש השמאלי של העכבר וגם זה לא עזר. הזזתי את העכבר ימינה ושמאלה כמו משוגע ולא קרה כלום. בסוף קמתי ודרכתי על העכבר בכל הכוח. ומה שקרה זה שקיבלתי במייל הודעה חדשה: "לוקח משכנתה? קבל את הריבית הנמוכה ביותר, 3.45 אחוזים!"

אבל לא רציתי משכנתה, רציתי לדעת מה כתוב בהחלטה. ניסיתי להקטין את המסך החדש, זה עם המשכנתה המצוינת, אבל שום דבר לא זז. הכל היה תקוע שם. ואני איתם.

הזמנתי מונית, לפני שיתחיל להחשיך, ותוך שתי דקות הייתי בבית המשפט. נכנסתי למזכירות וניגשתי לפקידה. לא היו שם כמעט אנשים. בטח כולם ישבו מול המחשבים שלהם ולחצו על הסֶנְד רֶסִיב. ולחצו ולחצו...

ביקשתי לראות את התיק וראיתי שהבקשה שנדחתה, לא היתה קשורה אלי בכלל. יצאתי משם ונסעתי חזרה. המחשב שלי היה עדיין פתוח. על המסך היה כתוב:

"The page cannot be displayed"...