האתגר הבא למעמד ארה"ב בעולם

בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים - לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט - זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקני. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקניות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים.

התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט - בעיקר היצרניות מהמפרץ - מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסבה לכלכלתן. מדינות המפרץ חוות אומנם צמיחה כלכלית יוצאת דופן לאור העלייה במחירי הנפט (שחלקה נובע מירידת ערך הדולר), אך צמיחה זו מלווה באינפלציה, אשר צפויה להתגבר כל עוד הדולר ימשיך לצנוח והבנק הפדראלי בארה"ב ישמור על רמת ריביות נמוכה. נתוני האינפלציה הרשמיים שפורסמו ביחס לחודש פברואר מלמדים כי קצב האינפלציה בערב הסעודית עומד על כ-8%. כמו כן, נתונים מעודכנים שפורסמו החודש מלמדים כי קצב האינפלציה באיחוד האמירויות הערביות הגיע ב-2007 ל-11% והאינפלציה בקטר הגיעה ליותר מ-14%. גם בבחריין ובעומאן, יצרניות הנפט אשר אינן חברות באופ"ק, סובלות משיעורי אינפלציה גבוהים.

הקשר ההדוק בין מחיר הדולר ובין האינפלציה שפוקדת את יצרניות הנפט מהמפרץ נובע, בין היתר, ממשטר שער החליפין שהן מנהיגות. שער החליפין של מדינות המפרץ מקובע לדולר, ולפיכך היחלשותו גוררת שחיקה ריאלית של המטבע המקומי ומייקרת את מחירי מוצרי היבוא. כמו כן, קיבוע שער החליפין לדולר מחייב את מדינות המפרץ לאמץ את המדיניות המוניטארית של ה-"פדראל ריזרב", אשר מנסה בימים אלו לחלץ את הכלכלה האמריקנית ממשבר באמצעות הורדת ריבית אגרסיבית. כך נוצר מצב שבמקום להעלות ריבית כדי לצנן את הכלכלה הצומחת ולהילחם באינפלציה, מדינות המפרץ נאלצות להיגרר אחר הפד ולהוריד את הרבית. בהיעדר כלים מוניטאריים אפקטיביים, נאלצות הממשלות להקהות את הפגיעה בשכר הריאלי של האזרחים על-ידי העלאות השכר במגזר הציבורי ובאמצעות הרחבת הסובסידיות על שורה של מוצרים. כלומר, מדינות המפרץ מנהיגות מדיניות מחזורית, אשר כלכלנים רבים טוענים שהיא עצמה תרומת להאצת האינפלציה.

פרסום נתוני האינפלציה האחרונים לצד התגברות הסימנים למיתון בארה"ב, חיזקו את הקולות במפרץ שקוראים לבנקים המרכזיים לחקות את הצעד שבו נקטה כווית במאי 2007, כאשר היא החליטה לנתק את הדינר מהדולר ולהצמידו לסל מטבעות. הבנקים המרכזיים של קטר ושל איחוד האמירויות אומנם הכחישו שמועות לפיהן הן מתכוונות להתנתק באופן פתאומי מהקיבוע לדולר, אך באותה נשימה הם לא היססו להודות כי ההתפתחויות האחרונות מחייבות בחינה מחדש של מדיניות שער החליפין.

הכרזה מצד אחת מיצרניות הנפט במפרץ על שינוי משטר שער החליפין, היא הדבר האחרון שארה"ב צריכה בימים אלו. צעד כזה יעיד על ירידה פרמננטית בביקוש לדולרים מצד המדינה שתחליט להתנתק מהדולר, אך גרוע מכך הוא יצביע על איבוד אמון נוסף במטבע האמריקני. לפיכך, החלטה מצד מדינות המפרץ על שינוי שער החליפין אינה גוררת רק דילמות כלכליות, אלא גם דילמות פוליטיות.

מבין שש חברות ה-Gulf Cooperation Council (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטר ובחריין), ערב הסעודית היא הסנגורית המובהקת של משטר שער החליפין הנוכחי. כשם שבנובמבר מיהרה ערב הסעודית לשפוך מים צוננים על הכרזתו של נשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, שטען כי יש להפסיק לתמחר את הנפט בדולרים כיוון שהוא משול ל"פיסת נייר חסרת ערך", כך גם בימים האחרונים נציגיה הרשמיים מנסים להבליט את התועלת הטמונה בהצמדת שער החליפין לדולר. לטענתם, ההצמדה לדולר שירתה נאמנה את היציבות הכלכלית של מדינות המפרץ לאורך שנים והיא הכרחית על-מנת למשוך השקעות זרות ישרות. ערב הסעודית אוחזת בנכסים דולריים של מיליארדי דולרים ועל כן אין זה מפתיע שהיא מנסה למנוע מהלך שעלול לפגוע בדולר.

אך למרות הכרזתה של ערב הסעודית כי כל החלטה על שינוי משטר שער החליפין תתקבל פה אחד על-ידי חמש חברות ה-GCC שעדין צמודות לדולר, בהחלט יתכן כי אחת החברות האחרות תתקשה לעמוד בלחץ הכלכלי והפוליטי שהאינפלציה גובה מהן ותחליט לרדת מההצמדה לדולר. האינפלציה במדינות המפרץ הקטנות רגישה יותר לשינוים בשער הדולר מאשר בערב הסעודית, הואיל ונתח יבוא מוצרי המזון שלהן גבוהה יותר. לפיכך, המשטר אינו יכול להישאר אדיש לעלייה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון הבסיסים.

ירידה נוספת בשער הדולר תגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי מצד גופים רבים שיקראו לשנות את משטר שער החליפין, אך באותו אופן סביר להניח כי קצב הביקורים של גורמים אמריקנים רמי דרג במדינות המפרץ יגבר גם כן ככל שהירידה בדולר תהיה תלולה יותר. האופן שבו יתמודדו מדינות המפרץ עם הלחצים הפוליטיים המנוגדים ישפיעו בטווח הקצר על ערכו של הדולר ועל תפקודה של הכלכלה העולמית. אך מעבר לכך, החלטה על שינוי משטר שער החליפין מצד מדינות המפרץ טומנת בחובה גם השלכות כלכליות ופוליטיות ארוכות טווח, שכן היא עשויה להיות שלב משמעותי ראשון בבחינה מחודשת של מערכת תמחור הנפט בדולרים.