בג"ץ דחה (2.2.12) את עתירתו של גרשון סלומון, יו"ר תנועת נאמני הר הבית, לאפשר לו להתפלל על ההר. השופטים
עדנה ארבל,
מרים נאור ו
ניל הנדל קיבלו את עמדת המשטרה, לפיה קרוב לוודאי שהדבר יסכן בצורה ממשית את שלום הציבור.
סלומון טען, כמו בעתירותיו הקודמות, שהאיסור פוגע בחופש הפולחן שלו ובחוק הקובע גישה חופשית למקומות הקדושים. לדבריו, אף שהמשטרה מקיימת מדי ארבעה חודשים הערכות מצב כדי לבדוק את הצורך בקיומה של ההגבלה שהטילה עליו, האיסור הזמני הפך למעשה איסור קבע. המשטרה מצידה מסרה, כי ביולי 2011 הביע השב"כ את דעתו שניתן לאפשר לסלומון לעלות להר הבית, אם יתחייב למלא את הוראות המשטרה. למרות זאת, החליט מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, שהרגישות סביב ההר מונעת את קבלת בקשתו של סלומון.
שחם עצמו אמר בדיון בעתירה, כי "חיוני ביותר לשמור על השקט והרגיעה במתחם הר הבית. לשם כך פועלת המשטרה כנגד הגורמים המאיימים בהפרות סדר, ומתבצעות הערכות מצב עיתיות בנוגע לעלייתו של העותר ואנשי תנועתו למתחם. העותר עדיין נתפס בעיני המוסלמים כסמל לדחיקתם מהר הבית, מה שהוגדר על-ידי בא-כוח המדינה כ'סדין אדום', כפרובוקציה והתגרות כלפי הגורמים המוסלמים שבהר. עליית העותר להר הבית בעת הזו עשויה להביא להסלמה במרחב הר הבית ולשפיכות דמים כפי שאירע בעבר".
ארבל אמרה, כי כמו כל חופש אחר - גם חופש הפולחן אינו מוחלט ולעיתים אין מנוס מהגבלת זכותו של הפרט בשל אינטרס של הכלל. "ככל שמדובר בחופש הפולחן הדתי ו
חופש הביטוי נדרש נזק ממשי שהסתברותו קרובה לוודאי כדי להצדיק שלילת חירויות אלה", היא מוסיפה. לדבריה, זהו המצב במקרה הנדון, שכן "אין מדובר בחשש ערטילאי או רחוק לשלום הציבור, אלא בחשש ממשי וסכנה קרובה לוודאות שאם לא יוטלו ההגבלות והאיסורים נשוא העתירה עלולה להיגרם פגיעה קשה לביטחון הציבור, שיכולה חלילה לגבות גם קרבנות בנפש. האיזונים שערכו המשיבים בנסיבות המיוחדות של העניין הינם מידתיים ולא נוכל להתערב בהם".
עם זאת, ארבל מוסיפה: "רשמנו בפנינו את הודעתו של מפקד המחוז שההידברות עם העותר ובא-כוחו תימשך, כמו גם העובדה שהפסקת הפרסומים והמסרים הפרובוקטיביים מצד העותר עשויה לקדם ההידברות, וייתכן, ונאמר זאת בזהירות, להביא להסכמות המקוות".
