בנקודה אחת בפסק דינו קובע בית המשפט העליון, כי
אילנה דיין הוציאה לשון הרע - אך לא כלפי סרן ר', אלא כלפיו חייליו דאז במוצב "גירית".
הכתבה של דיין כללה תמונות של חיילים חוגגים, אשר שודרו לאחר התמונות מאירוע הריגתה של הילדה ויצרו את הרושם הברור שמדובר בחגיגות בעקבות אותו אירוע. דיין הודתה, כי מדובר בתמונות שצולמו בהקשר אחר לחלוטין, במסגרת סרט ביתי שהכין אחד החיילים.
על כך אומר המשנה לנשיאה,
אליעזר ריבלין: "הצגת המסיבה והתמונות של חיילים חוגגים, שצולמו בזמן אחר ובמקום אחר, אף כי היו מצויים על אותה קלטת שכללה גם תמונות רלוונטיות אינה מעידה על בחירה עיתונאית זהירה במיוחד. יש בה משום חוסר טעם משווע אף שהמצג הנראה בהן הוא אמת. הרושם שהתקבל בעת פרסום הכתבה - רושם שנותר גם היום - הינו כי חיילי הפלוגה אכן קיבלו בשוויון נפש את האירוע שאירע באותו בוקר.
"המסיבה אומנם הוצגה כחלק מהדיון ברמת המשמעת של החיילים, בדרגת העומס הנפשי שהוטלה עליהם ובהשפעה של עומס זה על אמות המוסר שלהם, אך הדרך להצגת הדברים הייתה קלוקלת. טעם קלוקל אינו משמש טעם לפסילת הביטוי. מכל מקום, תמונות המסיבה אינן מתייחסות לסרן ר' באופן אישי ואינן מוציאות את דיבתו רעה אלא - ואין אנו נדרשים לכך כאן - את דיבתם של חייליו ושל רשויות הצבא".
מדבריו של ריבלין עולה, כי אותם חיילים יכלו אף הם להגיש תביעת לשון הרע נגד דיין וקרוב לוודאי שהיו זוכים בה. הדבר שוב אינו אפשרי כיום, שכן תקופת ההתיישנות על אותה כתבה כבר חלפה.
