בפגישה שקיימו לאחרונה, החליטו השר להגנת הסביבה
גלעד ארדן ושר התמ"ת
שלום שמחון על הוצאת מיכל האמוניה מחיפה. השרים החליטו לפעול למציאת פתרון מהיר לסוגיה, והנחו את מנכ"לי משרדיהם למצוא מתווה מהיר ככל שניתן שיאפשר הקמת מפעל תעשייתי בארץ, באתר שיבטיח מזעור הסיכון סביבה. בפועל, יישום ההחלטה במלואה עשוי להימשך עוד מספר שנים.
המתווה הנדרש ייקח בחשבון את התשואה למשק, הדרישות הסביבתיות והבטיחותיות, משך הזמן הנדרש וכן יבחן באם ישנו הכרח במתן תמריצים מצד המדינה ליזם שיתעניין בהקמת מפעל כזה.
המתווה אומץ בין היתר לאור פוטנציאל הסיכון הקיים מפעילות שגרתית ובעת חירום של מיכל חוף, ולאור גילויי מצבורי הגז הטבעי בישראל. הקמת מפעל לייצור אמוניה מגז טבעי בישראל תספק את כל צרכי המשק הישראלי וייתר הצורך ביבוא אמוניה דרך מיכלי חוף.
כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה, הורה המשרד להגנת הסביבה על הקמת ועדת שפיר, לבחינת הסיכונים מטיפול ופעילות בחומרים מסוכנים במיתקנים נבחרים במצבי מלחמה, פעילות עוינת או רעידת אדמה. בין היתר, התייחסה הוועדה למיכל האמוניה והמליצה לבחון ביצוע מיגון עילי של המיכל מחשש לפגיעת טיל ישירה, וכן לאסור על כניסת אוניות נושאות אמוניה לשטח ישראל בעת מלחמה.
לצד המלצות ועדת שפיר, קיים פוטנציאל לסיכון לאוכלוסיה מפעילות שגרתית של מערך קליטת האמוניה הקיים בישראל שהנו מיכל חוף שבפעילותו ישנה סכנה קבועה מתקלות אפשריות בשלב פריקת האמוניה מאוניות.
המיקום טבעי אך רמת האיום בה מצויה ישראל גבוהה
בראשית שנת 2010 הנחה השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, את משרדו לבחון את האפשרות להעתקת מיכל האמוניה ממקומו הנוכחי. במשך שנה בחן המשרד חלופות למערך היבוא, האחסון, הניפוק, והשינוע של האמוניה במפרץ חיפה תוך גיבוש חלופות והמלצה על החלופה המועדפת. המשרד ביצע סקר מקיף של מיכלי אמוניה בעולם, נבחן שוק האמוניה בישראל ובעולם, תוך בניית תחזית צריכה ל-20 השנים הקרובות, נבחנה באופן מעמיק סוגית היתכנות ייצור האמוניה בישראל (כיום, כל האמוניה מיובאת לישראל באוניות, ומאוחסנת במיכל המרכזי שבמסוף הקישון).
אחת התובנות מסקר המיכלים בעולם היא כי המיכל בישראל אינו יוצא דופן ממיכלים דומים במדינות מפותחת מבחינת גודלו, קרבה לאוכלוסיה, המצאות במסוף ימי והזרמת אמוניה מאונייה. למרות זאת קיימת שונות בשני פרמטרים: רמת האיום בה מצויה ישראל ורמת המיגון, לפיה רמת המיגון של המיכל בישראל גבוהה יותר ממיגון מיכלים דומים בעולם. למרות הדמיון ואף על-פי שרמת המיגון של המיכל בישראל גבוהה יחסית לעולם, עדיין בשל רמת האיום הביטחוני בה מצויה ישראל, מצאו השרים לנכון לאמץ את חלופת הקמת מיכל ייצור אמוניה בישראל ובהמשך - לסגור את מיכל החוף בחיפה.
האמוניה, יש להדגיש, היא מוצר חיוני לפעילות תקינה של כל משק. בנוסף לשימושי אמוניה בארץ לתעשיית הדשנים, האמוניה משמשת לקירור של מפעלי תעשיה ומזון רבי, והוכרזה כמוצר חיוני כחלק מתקנות משק לשעת חירום.
יהב: "ממשיכים בהליכים הפליליים נגד החברה"
יונה יהב, ראש עיריית חיפה, בירך על החלטת שר התמ"ת והשר להגנת הסביבה, אך הודיע כי כל עוד ההחלטה אינה כוללת לוחות זמנים מפורטים המלאכה אינה מושלמת ועיריית חיפה תמשיך בהליך המשפטי הפלילי אותו היא מנהלת נגד החברה במסגרתו היא דורשת את סגירת המיכל לאלתר.
"לאחר תקופה ארוכה נושא המאבק הציבורי והמשפטי אותו אנו מנהלים לסילוק מיכל האמוניה ממפרץ חיפה פירות הבאים לידי ביטוי - בגיבוש חזית אופרטיבית של השר להגנת הסביבה ושר התמ"ת להוצאת המיכל מפרץ חיפה", אמר יהב. "עם זאת, ללא לוחות זמנים מחייבים העבודה אינה מושלמת והמלאכה לא תמה. עיריית חיפה מצפה לקבל מהשר להגנת הסביבה ומשר התמ"ת לוחות זמנים מפורטים להוצאת המיכל. כל עוד אלה לא יתקבלו תמשיך עיריית חיפה בהליך המשפטי הפלילי אותו יזמה נגד חברת חיפה כמקלים במסגרתו היא תובעת מבית המשפט להורות על סגירת המיכל לאלתר ועל העתקתו הרחק מגבולות העיר".
