דוד נזרי, אשר שרף למוות את אשתו בשנת 2002 לעיני בנותיהם, לא יזכה לשחרור מוקדם למרות שהוא חולה בסרטן וימיו ספורים. כך קבע (28.2.12) בית המשפט המחוזי מרכז, אשר דחה את ערעורו של נזרי על החלטת ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר שלא לשחררו.
נזרי מרצה מאסר עולם שלא נקצב ובשנה שעברה דחה הנשיא
שמעון פרס את בקשתו לחנינה. בנובמבר אשתקד אובחן נזרי כחולה סרטן הריאה, ומאחר שסירב להמשיך בטיפול הכימותרפי, קבעה קצינת הרפואה הראשית של שב"ס בינואר השנה שתוחלת חייו היא חודשיים בלבד. קצין הרפואה המליצה על שחרור מוקדם, כפי שמוסמכת ועדת השחרורים לעשות במקרה של חולה סופני. בנותיו ואחותו של נזרי הביעו התנגדות נחרצת לשחרורו, מחשש שיפגע בבנותיו ויתאבד. נזרי איים בעבר לפגוע בבנותיו, והחשש הוא שכעת יממש את איומו מאחר שלא יהיה לו דבר להפסיד.
הוועדה העניקה משקל מכריע לעמדת הבנות והאחות, וכך גם השופטים
אברהם טל, קלרה רג'יאנו ו
שאול מנהיים. לדבריהם, "קיומם של נימוקים רפואיים לא פוטר את הוועדה מלתת דעתה על אותם שיקולים ענייניים שהיא חייבת לבחון לצורך החלטתה על שחרור מוקדם ולאזן ביניהם, כאשר חולניותו של האסיר וימיו הספורים הוא שיקול מרכזי, אך לא יחיד, בהחלטתה והיא רשאית לשקול שיקולים נוספים כמו שיקולים של טובת הציבור, עבר פלילי ומסוכנות האסיר המשוחרר לשלום הציבור".
במקרה הקונקרטי, מוסיף בית המשפט, "צדקה הוועדה כאשר בצד ימיו הספורים של העותר התחשבה בטובת הציבור הדורשת שלא לשחרר על תנאי רוצח שיש לו עבר פלילי, שלוקח אחריות חלקית בלבד על מעשהו גם אם ימיו ספורים ובעמדת בנותיו ואחותה של גרושתו, שנרצחה על ידו לעיני בנותיהם... עיון במכתבים שהיו בפני הוועדה וצורפו לעתירה, מעלה שהחשש שלהן לשלומן אם העותר ישוחרר, גם במצבו הסופני, מתבסס על היחס האלים שגילה כלפיהן בעבר ועל אופיו האלים".
