עו"ד מנחם רובינשטיין, מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מבקש לקבל שכר טירחה מתוך כספים לגביהם נטען שמקורם בעבירה. כך אמר (יום א', 11.3.12) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

עו"ד רובינשטיין ייצג בשלב מסוים את אריק קליין, "ממציא" מדבקת הפלא העומד לדין על שורה של עבירות מירמה. ביום בו התיר בית המשפט למדינה להמשיך ולהחזיק כספים שנתפסו אצל קליין, הגיש עו"ד רובינשטיין תביעה אזרחית נגד קליין לתשלום שכרו וקיבל צו עיקול זמני על נכסיו. בית משפט השלום חייב את רובינשטיין למחוק מבקשתו את הסעיף המורה למשטרה לשחרר לידיו את הכספים המוחזקים אצלה.

בספטמבר שעבר הגישו רובינשטיין וקליין יחדיו ללשכה להוצאה לפועל "בקשה בהסכמה למימוש כספים" המתייחסת אף היא לכספים שנתפסו, אך לא הזכירו את החלטתו של בית המשפט בנוגע לכספים אלו. כאשר נדרש רובינשטיין להגיש תצהיר שיסביר את הבסיס החוקי עליו הוא מסתמך, נטש את ההליך. במקום זאת, הגישו השניים כעבור חודשיים בקשה לעיון מחדש בהחלטה על תפיסת הכספים, והעלימו את טענת המדינה לפיה מדובר בכספים שמקורם בעבירה. הם גם התעלמו מהחלטת בית המשפט, לפיה "קיימת זיקה בין הכספים שנתפסו לבין העבירות שעבר המבקש. הזיקה היא ברמה של חשד סביר ולמעלה מכך". בית משפט השלום דחה את הבקשה ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת השלום.

עו"ד רובינשטיין ביקש לערער לעליון, בנימוק שעניינו מעלה סוגיות עקרוניות המצדיקות דיון בגלגול שלישי. השופט רובינשטיין דחה את הבקשה ואמר: "הבעייתיות שעליה עמד בית משפט השלום אינה עניין של מה בכך. אם נאחז את השור בקרניו, המדובר בשכר טירחה המתבקש מכספים שנטען לגביהם כי הם כספי עבירה, כלומר, מגזילת הזולת יממן המבקש את הגנתו, לכאורה. דבר זה אין להולמו ואין להתעלם ממנו; אף אם לא ניתן משקל לריבוי הנסיונות לשחרור הכספים בדרכים מדרכים שונות - אשר לא תמיד הציגו את מלוא התמונה בפני הגורמים השיפוטיים", גם אז יש לקבל את עמדת המדינה ולדחות את הבקשה.

לדברי השופט רובינשטיין, "חרף הדרכים השונות שננקטו לשחרור הכספים בתיק זה, בסופו של דבר מדובר בעורך דין התובע כספים מנאשם, אשר נתפסו, בהליך כדין, כספים החשודים כפרי מעשיו הפליליים". פקודת סדר הדין הפלילי קובעת כיצד יש לטפל במקרים כאלו, אך עו"ד רובינשטיין לא הסביר מדוע לטעמו הוא זכאי לכספים אלו.