חומרי החקירה בפרשת
מרגלית צנעני לא יותרו בפרסום. כך קבע (18.3.12) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
עודד מודריק, בדחותו את בקשתם של מספר אמצעי תקשורת להתיר לפרסם את החומרים בפרשת הסחיטה בה הורשעו צנעני ו
מיכאל חזן.
מודריק אומר, כי הכלל הוא שחומרי חקירה אסורים בפרסום ויש להציג טעמים מיוחדים כדי להתיר את פרסומם. לדבריו, מעמדה הציבורי של צנעני אינו מהווה עילה שכזו. אינטרס גילוי מיוחד, אומר מודריק, הוא למשל בחינת תקינות פעילותן של המשטרה והפרקליטות. במקרה הנדון טענו אמצעי התקשורת שברצונם להעביר תחת שבט הביקורת את הסדר הטיעון שנחתם בפרשה, אך לדברי מודריק ביכולתם לעשות זאת גם בלא קבלת חומרי החקירה.
לדברי מודריק, חשיפה שכזו תיתכן רק בהתקיימם של שלושה תנאים מצטברים: על פניו נראה שיש בעייתיות רבה בהסדר הטיעון, החומר שנחשף בפומבי בפני בית המשפט אינו מאפשר אפילו ביקורת מינימלית על הסדר הטיעון, והגורם הנחקר מסכים לפרסומו של החומר. שלושת אלו אינם מצויים במקרה הנדון.
עוד אומר מודריק, כי החוק אינו מאפשר פרסום כלשהו של האזנות סתר - שהן חלק מחומרי החקירה שחשיפתם התבקשה. לדבריו, אילו התיר בית המשפט לפרסם את תוכנן של האזנות כאלו, סביר להניח שאמצעי התקשורת לא היו עוברים על החוק - אך הם היו בבחינת "נבל ברשות התורה". לבסוף קובע מודריק, כי מאחר שחומרי החקירה לא הוגשו לבית המשפט - לא חל עליהם עיקרון פומביות הדיון. את הבקשות הגישו
ידיעות אחרונות, חדשות 10, וואלה, ערוץ 1,
קול ישראל וישראל היום.
