בכנס ראשון מסוגו תידון סוגיית הכוח וההשפעה שיש למילים ושפה בכל הקשור למלחמות, אשר אינה נופלת מכוחם של כלי המלחמה השונים. זוהי הפעם הראשונה שנושא זה מובא לשולחן הדיונים במדינת ישראל, למודת המלחמות, ומקבל התייחסות רצינית ונוקבת. חוקרים מישראל, גרמניה ואנגליה ינסו להבין את מקומם של השפה והשיח בשימור מצב של מלחמות חוזרות במיוחד על-רקע השיח לקראת תקיפה באירן.
הכנס "מדברים שלום – עושים מלחמה" יתקיים במכון טרומן באוניברסיטה העברית בהר הצופים, ביום ד' 28/3/2012 בין השעות 09:30 -16:30 (אולם
אבא אבן)
הנחת היסוד של הכנס היא כי השפה והשיח ממלאים תפקיד מרכזי ביצירת 'תרבות של שלום' כמו גם ב 'תרבות של מלחמה'. במובן זה, הם אחראים במידה מסוימת ליצירה ולשימור המצב המדיני כפי שהוא כיום. השיח והשפה מבטאים תפיסות ומחשבות, אך בה בעת מַבנים מציאות וגם מובילים להתנהגות. שיח השלום הישראלי כיום "תורם" למציאות שבה השלום עדיין מתקיים כמחוז חפץ, יותר מאשר כמציאות קונקרטית של יחסים בין מדינות.
הגיליון, שהתפרסם באחרונה ועליו מבוסס הכנס, מציב מראָה המגלה לנו מאין באנו ולאן פנינו מועדות. הוא מצביע על הצורך הדחוף בשינוי השיח והשפה כבסיס ליצירת תרבות של שלום. זיהוי כשלים בשיח השלום והמלחמה הישראלי, היה אחד המטרות של הגיליון.
בין המרצים מחו"ל ומישראל שייקחו חלק בכנס, תופיע גם ענבל ליבוביץ' שכתבה עם פרופ' תמר כתריאל מאמר שנושאו "הרטוריקה של יציאה למלחמה". מאמרן של ליבוביץ' וכתריאל בוחן את האופן שבו השיח העיתונאי מבנה את היציאה למלחמה כמהלך נחוץ ולגיטימי, ובאופן ספציפי יותר כיצד מוצגים הצדדים המעורבים, כיצד מתואר המשבר, אילו דרכי פתרון מועלות וכיצד הן מובנות. "רטוריקה האין-ברירה" כרוכה בין היתר בפיחות במעמדם של "דיבורים" (דיפלומטיה), והאדרת ה"מעשים" (פעילות צבאית) (כך למשל – כאשר נאמר כי ישראל צריכה או אינה צריכה "להגיב" – מתכוונים הכותבים לתגובה צבאית, שמהווה את ברירת המחדל בשיח. לעומת זאת, הפעילות הדיפלומטית מוצגת כהיעדר תגובה או כ"הבלגה", מונח שמתאר אף הוא מצב של חוסר פעילות).
על-אף העובדה שמדובר במחקר היסטורי, נראה שרבים ממאפייניו רלוונטיים מתמיד בימים אלו, בהם מתקיים שיח תקשורתי ער סביב שאלת התקיפה באירן: גם היום ניתן לחשוב על האופן בו מובנה המצב המשברי, ועל דרכי הפתרון המוצעות לו, ולראות כי רבים מהמנגנונים הרטוריים שסייעו להצדקת היציאה למלחמה בעבר מתקיימים גם בשיח הנוכחי, שמדגיש בין היתר את חוסר היעילות של דרכי הפתרון הדיפלומטיות, ומעלה על נס דווקא את הפתרון הצבאי.
יוזמת הכנס היא ד"ר דליה גבריאלי נורי, עמית מחקר במכון טרומן ומרצה בכירה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים. מחקריה עוסקים בשיח השלום והמלחמה בישראל ובעולם ובמפגשים שבין התרבות הישראלית לבין ענייני ביטחון לאומי. את המושבים ינחו פרופ' דב שנער ודר' מוטי נייגר, מהמכללה האקדמית נתניה.
מכון למחקר ע"ש הארי ס. טרומן למען קידום השלום הוא מכון א-פוליטי המתמקד במחקר העוסק בהיסטוריה, פוליטיקה והתפתחות חברתית של העולם הלא מערבי, עם דגש מיוחד על המזרח התיכון. המכון היושב בהר הצופים בירושלים נוסד ב-1965 והוא מקיים מדי שנה פעילות אקדמית ענפה הכוללת מחקרים, כנסים רבים, סדנאות וסימפוזיונים. במכון חברים חוקרים בולטים מהאקדמיה ומומחים מובילים בתחומם. המכון שומר על קשרים עם אוניברסיטאות, מכונים ואינדיבידואלים ברחבי העולם.
