היום לפני 33 שנה, ב-26 במרס 1979, נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים.
הסכם השלום בין ישראל למצרים נחתם על-ידי נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ונשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן.
ההסכם היווה את השיא בתהליך ארוך שהחל עם חתימת הסכמי הפרדת הכוחות ב-1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים, ביקורו של אנואר סאדאת בישראל ונאומו בכנסת, ועד לסיומו בשנת 1982 עם השלמת פינוי סיני והעברתו לידי מצרים.
לאחר חתימת הסכמי הפרדת הכוחות, כאמור, בספטמבר 1975, חתמו ישראל ומצרים על הסכם הביניים שבו התחייבו המדינות שלא לאיים בשימוש בכוח, אלא לפתור את הסכסוך ביניהן בדרכי שלום. אחד המתנגדים להסכם היה מנחם בגין.
בנובמבר 1977 הודיע סאדאת על נכונותו להגיע לירושלים כדי לדון על שלום עם ישראל. הצהרה אמיצה זו עוררה תגובות נזעמות בעולם הערבי וכן התנגדות תקיפה מבית.
יומיים לאחר הצהרתו הזמין ראש הממשלה מנחם בגין באופן רשמי את הנשיא סאדאת לבקר בירושלים. סאדאת, שהגיע לארץ, הפך למנהיג הערבי הראשון שבא לביקור בישראל.
לאחר ביקורו בנובמבר 1977 החלו שיחות שלום ישירות בין ישראל ומצרים, וב-17 בספטמבר 1978 נחתמו הסכמי קמפ דיוויד; הסכם מסגרת לשלום במזרח התיכון והסכם מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים וישראל. הכנסת אישרה את הסכמי קמפ דיוויד ב-27 בספטמבר 1978 כש-84 חברי כנסת תמכו, 13 התנגדו ו-17 נמנעו.
טקס החתימה על חוזה השלום בין ישראל למצרים נערך, כאמור, ב-26 במרס 1979 על המדשאה הצפונית של הבית הלבן בנוכחותם של כ-1,500 מוזמנים ובמעמדם של ג'ימי קרטר נשיא ארצות הברית, אנואר סאדאת נשיא מצרים ומנחם בגין ראש ממשלת ישראל.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
