נציגי הציבור (עובדים ומעבידים) בבתי הדין לעבודה ימונו בידי שרי המשפטים והתמ"ת, לאחר התייעצות עם ועדה ציבורית. ההסתדרות החדשה תקבל מעמד מועדף במינוי נציגי הציבור ובקביעת חלק מן העניינים בהם ידונו בתי הדין. כך קובעת רפורמה מקיפה בניהול בתי הדין לעבודה, שאושרה (21.3.12) בידי הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, בעקבות המלצותיה של ועדה בראשות השופט העליון בדימוס
יצחק זמיר.
על-פי התיקון לחוק בתי הדין לעבודה, יכהנו נציגי הציבור קדנציה בת ארבע שנים ויוכלו להתמנות לכל היותר לשתי קדנציות, ובלבד שלא יכהנו מעבר לגיל 75. בראש הוועדה המייעצת יעמוד שופט עבודה בדימוס שייבחר בידי נשיא ביה"ד הארצי, וחבריה יהיו עובד משרד המשפטים, עובד משרד התמ"ת, "נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה" - דהיינו ההסתדרות החדשה, וכן "נציג ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר".
אותה העדפה להסתדרות ניתנת בסעיף נוסף: "השרים רשאים לקבוע, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, הוראות נוספות בעניין מינוי של נציגי ציבור בבית הדין וכהונתם". מדובר בין היתר בהליכי המיון למועמדים ובאמות מידה להארכת כהונה.
החוק מונה (בתוספת השלישית) שורה של נושאים בהם יכול שופט עבודה לדון לבדו, ובעיקר - ערעורים בנושאים רפואיים, כולל בנושא נכויות לצורך תשלום קצבאות ביטוח לאומי. גם כאן ניתן להסתדרות מעמד מיוחד: "השרים, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ועם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השלישית".
מאידך-גיסא, התיקון לחוק מוציא את נציגי הציבור משורה ניכרת של הליכים המתנהלים בבית הדין הארצי, ובראשם ערעורים על החלטות בתי הדין האזוריים וערעורים בנושאים רפואיים (אותה תוספת שלישית). עם זאת, בסכסוכים קיבוציים מרכזיים חייב בית הדין הארצי לדון בהרכב של שבעה: שלושה שופטים, שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים. התיקון מחזק את כוחו של בית הדין הארצי, בכך שהוא מאפשר לנשיאו להעביר אליו במישרין תביעות בעלות חשיבות מיוחדת בתחומים כגון הגנת השכר, שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, ביטוח לאומי, הסכמים קיבוציים, שכר מינימום, שוויון הזדמנויות וביטוח בריאות ממלכתי.