בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"חייל נלחם, לא נגד הרשע המאיים על ארצו מבחוץ. מול מפקדיו עומד הוא חסר ישע ולבו בתוכו מחוץ", כך כתב רב"ט אורי, כיוון את האם-16 ללסת וירה לעצמו צרור יריות ישר למוח ● בן 18 וחצי היה אחי הצעיר, הילד החייכן, החולמני, טוב הלב שהפך לשק החבטות של מפקדו ● מי זוכר את חללי מערכות היחסים, שנפלו בקרב ההישרדות האכזר מכולם, הקרב מול מפקדי צה"ל?
|
חיילים רגישים נדרסים תחת גלגלי המערכת הצבאית ומפקדים אטומים [צילום: אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
מאז קום המדינה, מתאבדים בצה"ל עשרות חיילים בכל שנה. על מגש הכסף מונחות גם גופות חללי הקרב מול צה"ל עצמו. אלו הנופלים שצה"ל לא מצדיע להם ביום העצמאות. האמת היא שצה"ל לא יודע מה לעשות עם הדבר הזה - הקצינים המגוהצים למשעי מרכינים מבט, לא ממש יודעים מה לומר במקרים האלו, איך לתייג את החיילים האלה? הרי החיילים לא נהרגו במערכה הקרבית וגם לא נהרגו בתאונה או בשגגה. כאן מדובר בילדים רגישים, מיוחדים, שלא נועדו לזרום עם העדר הכללי. אלו היו ילדים שהולבשו במדים ירוקים ונפלו מרמס תחת גלגליה הדורסים של המערכת הצבאית שאין אכזרית ממנה. מגלגלי העיניים יאמרו: "הם חיילים שבאו עם הבעיות מהבית, זה לא בגלל הצבא", אבל עם עובדות קשה להתווכח. החבר'ה משאירים מכתבים, שירים ותחקירים שאינם מותירים ספק כי אם לא היו מתגייסים לצבא זה לא היה קורה. רק על אורי שלי אדע לספר. סיפור שלא סופר 14 שנים והגיעה שעתו להיות מסופר. אורי היה גאון מחשבים, פריק של מבוכים ודרקונים, קרא טונות של ספרים אבל מתוך עקרון התעקש לקראם בשפת המקור בה נכתבו. הוא היה מצחיק ושנון, ידע לדקלם את חלום ליל קיץ של שייקספיר באנגלית תיאטרלית שהיינו מתים מצחוק. יותר מכל אורי היה משורר. כשסיים אורי את הטירונות בתותחנים הוא שובץ לשירות בחטיבה 720 וכך נפל כפרי בשל לידיו של מפקדו א'. א' נהג למצוא לו ליצן פלוגתי מפעם לפעם, וכשהגיע אליו אורי המסורבל, החולמני, שהגיע אחרון בריצות ובמסעות כשהוא מזיע ומתנשף - הבין א' כי הפעם מדובר בליצן הליצנים. הוא נהג דרך קבע להשתלח באורי, לצרוח עליו, להשפילו בפני כול החיילים, לטרטר אותו ולהענישו במטלות קשות וטורדניות, הכול למען רוח הגדוד. אורי לא סיפר לנו כלום בבית, אבל הוא התחיל ללכת לקבני"ת ולבקש ממנה עזרה. אחרי מספר פגישות היא כתבה בתיקו הרפואי : "החייל הוא פצצת זמן מתקתקת". כתבה ותייקה במגירה. יום אחד שכח אורי את מחברת השירים שכתב בעמדת השמירה וזו הגיעה לידי המפקד גיבור החיל. הוא הקריא את אחד השירים האינטימיים בקול רם בפני שאר החיילים בחדר האוכל לקול שאגת צחוקם של החיילים והביך את אורי עד עמקי נשמתו. לפי העדויות של חבריו הוא התהלך כמה ימים בדכדוך עמוק. לקראת יציאת החבר'ה הביתה בסוף השבוע, אורי ניגש לקבני"ת וביקש ממנה שתאשר לו לצאת הביתה בלי נשק משום שהוא לא רוצה שיהיה לו נשק ביד. כשראה אותו המפקד בלי נשק, צרח עליו שוב שילך מיד לנשקייה לחתום על נשק, אורי מלמל משהו על אישור מהקבני"ת והמפקד צרח בקולו הרועם: "הקבני"ת שלך לא נותנת כאן פקודות, אף אחד לא יוצא מהבסיס בלי נשק". אורי נאלץ לגשת לנשקיה, חתם על אם.16 והלך. אחרי כמה דקות הוא סב על עקבותיו וחזר אל הנשק: "תגיד אין מצב שאני אשאיר את הנשק אצלך? אני ממש לא רוצה לצאת עם נשק", הנשק העיד בתצהיר למצ"ח, שחש באסון המתקרב, לכן, שלא כהרגלו, התקשר ושאל את המפקד בטלפון וקיבל שוב הוראה ברורה. בלית ברירה יצא אורי מהבסיס כשרובה האוטומטי בהצלב על כתפו. והשאר אולי פעם יסופר בתולדות ישראל. באחד משיריו הנפלאים כתב אורי: עשר מילים טרם שינה כפגיון חודרות לנשמה, דוחקות אותך לפינה במבול של כלימה. תשעה נושאי החרב הנושאים את דבר המלך, הנלחמים לעת ערב בעד חירות ובעד דרך. שמונה הם ימי השקט הבאים אחרי אסיף, לעניים הם ימי הלקט כשהערב בהם מכסיף. שבע הן מילות הכוח, שנשכחו בטרם עת, רק התנשמת והאוח, זוכרים אותן כעת. שש הן ארצות האלים אותן לעולם לא אשכח, אין ביקום מילים לתאר את יופיין שפרח. חמישה הם יקומי הרוע שאליהם פניך פונות, מולך נפער הלוע ומתוכו בוקעות קינות. ארבע הן רוחות השמיים אהובותיי משכבר הימים, עוברות הן מעל המים וכוחן טהור, תמים. שלוש הן אחיות הגורל הטוות אריג אכזר, שבקצהו נופל מורעל, אלוהי, הלא הוא הזר. שני תאומי הרקיע נלחמים בהלמות ליבם, עד לשמש קולם הגיע הקול האכזר של ריבם. יחיד עומד אנוכי בעולם נהדר של תוהו, אליכם מגיע שיחי, אך קולי לא לכם הוא. האפס, הריק, אתכם ממלא ולהוציאו משם לא קל, אנשים חולים בעולם חולה, לכם לעולם לא אמחל.
|
תאריך:
|
07/05/2008
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2008
|
|
רוני אלוני סדובניק
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חץ
|
7/05/08 13:16
|
|
|
|
נעמה
|
7/05/08 17:05
|
|
2
|
|
הדר ת
|
7/05/08 14:31
|
|
3
|
|
פולי
|
7/05/08 14:53
|
|
4
|
|
dffgwer34
|
7/05/08 15:48
|
|
|
|
קצין במיל'
|
7/05/08 16:12
|
|
5
|
|
א מ רול
|
8/05/08 01:08
|
|
|
|
אבא
|
14/05/08 09:52
|
|
"תחיית האומה היא היסוד של בניין התשובה הגדולה - תשובת ישראל העליונה ותשובת העולם כולו, שתבוא אחריה" [הראי"ה קוק, אורות הקודש, י"ז, א'].
|
|
|
אם יש משהו המאפיין את יום העצמאות ה-60 של ישראל, הריהו התנכרותה והתנכלותה של המדינה ללשון העברית - זו האמורה לייחד אותה מיתר הלשונות. אלא שגורלה לא שפר בידיה והיא הפכה לגרורה זנותית של שפות זרות.
|
|
|
בין שלל הידיעות בנושאים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים, נבלעה בתקשורת האמריקנית התפתחות דרמטית בתחום המשפט שעשוית להיות לה השלכות מרחיקות לכת על המאבק בטרור. מושל מדינת ניו-יורק, דיוויד פטרסון, אישר בשבוע שעבר (30.4.08) את החוק "Libel Terrorism Protection Act", הנקרא גם החוק של רייצ'ל, על שמה של ד"ר רחל ארנפלד.
|
|
|
היום אמר אהוד אולמרט שלא קל להיות ראש ממשלת ישראל. ייתכן שזה נכון אבל גם לא קל להיות אזרח מן השורה במדינת ישראל. מדינה שבה שר האוצר, האדם שאחראי על כספי המיסים שלנו, אותו כסף למענו אנו עובדים ומזיעים יום יום. שר אוצר שבמקרה היה גם איש אמונו של אולמרט, נמצא חשוד בגניבת מליונים. מדינה שבה ראש הממשלה נחקר בארבע פרשיות שחיתות שונות. מדינה שבה מסתירים מהציבור את האמת על ראש הממשלה שלו. אותו ראש ממשלה שכבר שלח פעם אחת חיילים ואזרחים למותם. שניהל מלחמה כושלת ושמתיימר לנהל מו"מ על גורלנו וגבולותינו.
|
|
|
יום העצמאות הוא החג הלאומי של כל ישראלי. מיליוני אנשים, באלפי שנים, במאות דורות, חלמו להגיע למעמד ההיסטורי הזה שהתקיים ב-14 במאי 1948. המעמד הזה, הכרזת המדינה, היה מעמד מרגש. הוא סימל את סוף סבלו של העם היהודי בגלות ובאדמה שאיננה שלו. עם ישראל חזר אל מולדתו ואל מקורותיו. החגיגות החלו, הדגלים הונפו, והשמחה היתה רבה.
|
|
|
|