חברת אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ הגישה (יום ג', 2.9.03) בקשה דחופה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בדרישה להורות למשרד הביטחון לבטל את זכייתה של התעשייה האווירית במכרז להפעלת מזל"טים ביהודה, שומרון ועזה. החברה טוענת, שעיון במסמכי המכרז מלמד, כי התעשייה האווירית לא עמדה בתנאי הסף של המכרז וכן בחלק מהתנאים הכלולים בו.
כזכור, לפני כשבועיים עתרה אירונאוטיקס לבית המשפט ולממונה על ההגבלים העסקיים בדרישה לפסול את המכרז, מכיוון שלטענתה התקיים בו הסדר כובל חשאי בין התעשייה האווירית לאלביט, במטרה לנשל את אירונאוטיקס, המתחרה החדשה, מנתח השוק העיקרי שלה. לאחר חשיפת מסמכי המכרז, התאמתו החשדות של אירונאוטיקס ביחס להסדר כובל פסול בין אלביט לתעשייה האווירית.
בעקבות עתירתה ועוד בטרם השיבו המשיבים על בקשת אירונאוטיקס, הורתה היועצת המשפטית של משרד הביטחון, עו"ד צביה גרוס, לתעשייה האווירית שזכתה במכרז, כי כל שיתוף פעולה בינה לבין אלביט בנושא המכרז מחייב אישור מקדים של הממונה על ההגבלים העסקיים.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, שדן בבקשה הנוספת, חייב את הצדדים להגיש תגובותיהם לבקשת אירונאוטיקס בתוך 10 ימים. השופט זפט קבע עוד, כי הדיון המהותי בשתי הבקשות יאוחד.
כאמור, באי-כוחה של אירונאוטיקס מערכות מאויישות בע"מ, עורכי הדין אהוד ארד וזאב שרף, עתרו לבית המשפט בדרישה לבטל את תוצאות מכרז הפעלת המזל"טים של משרד הביטחון ביש"ע. אירונאוטיקס טוענת, כי לאחר שבית המשפט חייב את משרד הביטחון להציג את מסמכי המכרז, התברר כי בהצעת התעשייה האווירית קיימים ליקויים מבצעיים רציניים, ההצעה אינה כוללת מרכיבים הכרחיים על-פי תנאי המכרז, אינה עומדת בתנאי הסף הקבועים בו, ואף הקבלן המבצע מטעם התעשייה האווירית, חברת "יורמישן", אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים.
כזכור, ביולי פרסם משרד הביטחון מכרז להפעלת שירותי מזל"ט אזרחי למשימות מודיעין מעל יהודה, שומרון וחבל עזה. שירות זה סופק למשרד הביטחון בשנים האחרונות באופן מלא על-ידי "אירונאוטיקס". ב-12.8.2003 הכריז משרד הביטחון כי הזוכה במכרז היא התעשייה האווירית, אשר הציעה מחיר של 16.5 מיליון ש"ח לתקופה של שנתיים, כאשר משרד הביטחון עצמו העריך את עלות מתן השירותים המתוארים במכרז, בכ-50 מיליון ש"ח לשנתיים - בערך פי שלושה מההצעה הזוכה במכרז(!).
מעיון במסמכים החלקיים אשר הועברו לאירונאוטיקס, עולה כי הצעת התעשייה האווירית אינה עומדת בתנאי המכרז. למשל, המכרז תובע בפירוש כי טווח המשימה המינימלי למזל"ט יהיה 120 ק"מ, והצעת התעשייה האווירית מאפשרת, ככלל, להפעיל משימת מזל"ט לטווח של כ-70 ק"מ בלבד.
המכרז אף דורש כי המערכת המוצעת תהיה בעלת 1,000 שעות טיסה מבצעיות לפחות, כאשר המערכת שהוצעה על-ידי התעשייה האווירית איננה עומדת בתנאי זה. בנוסף, מסתבר כי התעשייה האווירית כללה בהצעתה מערכת תקשורת חדשה, אשר מעולם לא טסה בצה"ל, ולכן אינה עומדת בתנאי הסף של המכרז. התע"א אף מציינת בהצעתה כי את המערך התפעולי תפעיל מטעמה חברת "יורמישן", כאשר חברה זו נוסדה לפני חודשים ספורים, איננה מנוסה בהפעלת מזל"טים, איננה מקיימת פעילות עסקית, איננה מחזיקה משרדים ואין לה כל סיווג בטחוני, וכמובן שאינה עומדת בתנאי הסף של המכרז.
בעתירה לבית המשפט, כותבים עורכי הדין ארד ושרף, כי: "...חובת ההקפדה על עמידתם של משתתפי המכרז בתנאיו, היא ביטוי מובהק של יישום עקרון השוויון במכרז. מציע שאינו עומד בתנאי המכרז אינו יכול להיות מופלה לטובה... על-פני מציעים אחרים אשר השתתפו במכרז והצעתם היתה גבוהה יותר, בין היתר, גם בשל הקפדתם על מילויים של אותם התנאים אשר המציע לא עמד בהם...".
