משה קצב מנסה להביא לדיון שלישי באותה מסכת של ראיות עובדתיות, שכבר שימשו להרשעתו הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. כך טוענת המדינה (יום א', 15.4.12) בתגובתה לבקשתו של קצב מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בעניינו.
לדברי עו"ד נעמי גרנות, סגנית מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, "אין בעתירה שלפנינו כל עילה לקיומו של דיון נוסף. פסק הדין שלפנינו הוא ברובו הגדול פסק דין עובדתי, שמתייחס לקביעות העובדה והמהימנות שקבע בית המשפט המחוזי, ומחווה דעתו עליהן. מעבר לכך - בדונו בכל סוגייה משפטית, מקדים בית המשפט ומתאר את המצב המשפטי הנהוג באותה סוגייה מסוימת. הכרעתו נעשית בהתאם לכך, ובהתאם לראיות ולנסיבות - תוך התמודדות עם טענות ההגנה באותו הקשר מסוים.
"המשיבה מתקשה עד מאוד לראות הלכות בכל אותן קביעות, או חלקי קביעות, שאותן מכנה העותר שלפנינו בשם 'הלכות'. על כל פנים, אותן הקביעות בוודאי אינן נכנסות לגדר הלכות העומדות בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט הנכבד, או הלכות חדשות או מוקשות - גדר, הנדרשת כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף".
הפרקליטות טוענת, כי בית המשפט העליון לא סטה מן ההלכה המקובלת בנוגע להגנה מן הצדק ובנוגע לשימוש בעדויות שיטה. גרנות מרחיבה בנוגע לעדויות השיטה ואומרת, כי שופטים שונים כבר הביעו הסכמה לשימוש בעדויות כאלו, כולל כאלו שכבר חלה עליהן התיישנות, ואפילו אם בעניינו של קצב נקבעה הלכה חדשה - היא אינה סותרת הלכות קודמות.
המדינה ממשיכה ומתנגדת לבקשתו של קצב לצרף ראיות חדשות במסגרת הדיון בבקשתו. "דיון נוסף נועד כל כולו לברר הלכה שנפסקה. הוא לא נועד לברר מחדש - בפעם השלישית, במקרה שלפנינו - את עובדותיו של המקרה", אומרת גרנות. מעבר לכך, היא טוענת, הראיות בהן מדובר - צילומים של קצב מאובטח בידי איש שב"כ באירוע של יוצאי אירן ושל אמו באותו אירוע (לאחריו ביצע את האונס הראשון) - אינן משנות דבר לגבי הממצאים העובדתיים.
בקשתו של קצב תידון בפני השופטת
אסתר חיות. המשנה לנשיא,
אליעזר ריבלין, הדן בדרך כלל בבקשות לדיון נוספים, העדיף להימנע מכך משום שבזמנו היה חבר בהרכב שדן בעסקת הטיעון שגובשה עם קצב. בעקבות זאת, החליט הנשיא
אשר גרוניס להעביר את הבקשה להכרעתה של חיות.
