במוסף הארץ מיום 4.6.03 מתפרסמת כתבה גדולה מעמיקה ונוקבת של ארי שביט עם אריה דרעי, בעקבות השמועות שהופצו על חזרתו לפוליטיקה.
בכתבה טוען אריה דרעי נחרצות ונמרצות כי בתי המשפט, המחוזי והעליון - טעו בהבנת הנקרא של העובדות והארועים וכי הוא לא רק מחשיב ורואה עצמו זכאי צבורית ומשפטית אלא יום יבוא - וכולם יבינו זאת והפרשה תחזור בגדול והיא רחוקה מסיומה חברתית ומשפטית.
כמו כן מדגיש דרעי, כי לדעתו פרשת דרעי לא היתה אלא מלחמת תרבות של האליטות האשכנזיות במי שאיים על כוחם.
באשר להרגשתו וטענותיו כנגד האליטות, אין לי את הכלים והיכולת לבדוק ולנתח - מה עוד שמדובר בהרגשה סובייקטיבית, שאמנם אינה רק נחלתו האישית, אך עם הרגשה קשה להתווכח למרות שטענותיו בנושא זה לא נראות לי מבוססות דיין - ויש ביניהן הרבה קלישאות וסיסמאות שצצות מדי פעם מחדש, אך מי יודע?
אבל בכל הקשור לפן המשפטי של פרשת דרעי יש הרבה צדק בטענותיו, הרבה טעויות ועיוותים משפטיים. חבל שההזדמנות שניתנה לנשיא בית המשפט העליון להחליט על משפט חוזר - לא נוצלה כראוי לא ציבורית ולא משפטית, דבר שהיה שם קץ לוויכוח ולטענות על קיפוח על התעמרות בספרדיות - על-ידי הממסד האשכנזי האירופי החילוני.
מייד עם סיום משפטו של דרעי, כתבתי ופרסמתי בעיתונות את הערכתי המשפטית, כי בית המשפט המחוזי טעה בכל הקשור לניתוח הראיות והעדות של העד המרכזי "עד המדינה" - שמולביץ, וניבאתי כי פסק הדין כפי שהוא - לא יעמוד בערעור בעליון. יצוין, כי בניגוד למספר מומחי משפט, פרשנים ואנשי אקדמיה - התלהבו מפסק הדין המחוזי - בסופרלטיבים נוסח: בית המשפט לא השאיר אבן על אבן, מקשה אחת, לא השאירו פתח או סדק לערעור - ואין כל סיכוי בערעור.
בניגוד למומחי משפט אלה, שמתגובותיהם וביקורתם ניתן היה להבין שרובם לא הופיעו או לא ניהלו משפטים פליליים ובוודאי שלא הבינו מה זה "עד מדינה" נוסח הקליבר של שמולביץ - טענתי אז ועדיין אני משוכנע בהערכתי שהוא התגלה "כחוליה החלשה" שלמעשה מוטטה את התיק כולו.
בית המשפט המחוזי - תיאר את שמולביץ בעדותו כצוק איתן, שעדותו מקשה אחת רצופה עקבית ואמינה ובתיאורים נוספים, המתאימים לעד אידיאלי, אולטימטיבי שלא מן העולם הזה - אולי "חיזר משפטי" - תופעת טבע כזאת, לא מצויה בבית משפט, אין עד כזה בנמצא במציאות ומעל לכול אין "עד מדינה" עם תכונות אנושיות כאלה.
"עדי המדינה" המציאותיים, הם בתכונותיהם אגואיסטים, מניפולטיביים, שקרנים, דואגים לעצמם טובתם ותנאיהם, מספקים את רצונות המשטרה והפרקליטות ואין להם בעיה לעוות עובדות ומציאות כאשר הדבר נוח להם וחשוב להם.
תכונות מעין אלה - נמצאו בשפע אצל שמולביץ ולכן תמוה ביותר, כיצד בית המשפט המחוזי, ברוב התלהבותו נסחף אחר עדותו, לא ראה את "החורים השחורים" שהופיעו בפסק הדין - ליד חריגות ועיוותים נוספים סביב הקראת תמצית תמוהה של הכרעת הדין מול מצלמות טלוויזיה. ואם נוסיף לכך את העיסוק המיותר והלא שגרתי של ההכנות הטלוויזיוניות למתן הכרעת הדין, כולל דיווח יומי על ההתארגנות, האבטחה, השמירה עם משמר הגבול וצלפים על הגגות - הרי שברור היה שזיכוי או משפט צדק לא היה שם.
בית המשפט העליון, בערעור של דרעי, מתח ביקורת בכמה נושאים על "עד המדינה" שמולביץ, על אמינותו ועל כך שגם לא בחל בהמצאת עובדות כדי לתמוך בגרסתו - ולכן גם זיכה את דרעי מפרט אישום אחד במלואו ועוד ארבעה פריטים מאישום אחר - תוך הקטנת הסכום הכספי שהיה נתון לדיון.
עם נוסיף לכך את העובדה, שדרעי נחקר והוחשד בעקיפין גם ברצח או בקשירת קשר כנגד חמותו שנהרגה בתאונת פגע וברח בארה"ב ולא הואשם בכך בסופו של יום - והחקירה והמשפט התמשכו כ-10 שנים, ניתן להבין את כאבו ותסכוליו.
אבל הקטע החזק ביותר בכל הפרשה הזאת הוא ללא ספק - הבג"צ שהוגש נגד היועץ המשפטי לממשלה על סירובו לחקור את שמולביץ בכל הקשור בפרשת הרשעתו בשוויץ בנושא של מרמה בעבירות כלכליות בסכומי עתק.
בבג"צ 6302/01 אומר כב' השופט אדמונד לוי כי אם שופטי המחוזי היו יודעים אז מה שבג"צ יודע היום - התוצאה הסופית היתה אחרת. שופטי בג"צ למעשה קבעו - כי ההסתמכות העיוורת והגורפת על עדותו ובעיקר אמינותו ואישיותו של שמולביץ - היתה טעות.
הפרשנות המשפטית של ניתוח הבג"צ כי לא רק לבנה אחת בתיאוריה ובפסק הדין של המחוזי נתערערו, אלא חלק מקיר שלם נפל וקרס - וזה בסיס איתן למשפט חוזר. וכן מוסיף השופט אדמונד לוי (עמ' 14): "ספק בעניי אם כיום, בעקבות חשיפתן של עובדות חדשות היה בית המשפט המחוזי מנסח את עמדתו ביחס לגרסתו של שמולביץ באופן כה נחרץ".
ובעמ' 13: "במצב זה נראה לי נכון לקבוע שתשובותיו של שמולביץ היו במקרה הטוב לא נכונות ומטעות". מה צריך עוד כדי לקבל משפט חוזר?
גם ההחלטה של השופטת דליה דורנר - להעניק משפט חוזר לברנס על רצח - והחלטת הנשיא ברק למשפט חוזר לרוצחי דני כץ, בנימוק של חשש "לעיוות דין" - היו מספיקים לטענות של דרעי למשפט חוזר.
ומשלא ניתן לו משפט חוזר, יכול דרעי בהחלט להרגיש מקופח ומתוסכל ולהאמין בחפותו.
גם לדעתי - הפרשה עדיין לא גמורה ויתכן שאם יהיו עובדות חדשות בעתיד - יהיה גם משפט חוזר שבו רק המערכת המשפטית ושלטון החוק יצאו מנצחים.
________________
הכותב הוא עורך-דין המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.
