אורה שחף, אם שכולה שבנה יגאל שחף נרצח ב-11.10.1987 בדרכו חזרה מן הכותל המערבי ברובע המוסלמי, מקדישה תערוכה זו לבן שכל כך אהבה ושהיה מטייל בכל פינות ירושלים והדביק באהבתו זו את כולם.
יגאל שחף ז"ל היה חובב ירושלים אמיתי, גר מול חומות העיר העתיקה, היה כתף , משענת, ידיד וחבר לאמו החד הורית, אורה שחף ,ושותף לחייהם הקשים.
יגאל היה נשוי שלושה חודשים בלבד ואיבד את חייו שהוא בן 23 שנה בלבד.
תערוכה זו היא מחווה ליגאל שחף ז"ל שאהב את ירושלים השורשית,הבתולית והאמיתית, שהתגאה בעיר הכל כך מיוחדת זו ואשר אמו מציירת את ירושלים ללא לאות מאז הרצח.
ציוריה של אורה אישיים מאוד בצבעוניות רגישה ונגיעות רומנטיות מלאות אוירה אישית חמה וביתית.
בציוריה מנהלת אורה דו-שיח עם פינות נוף ירושלמיות ומנסה לגלות את סודם הכמוס, וצפונותיהם המגוונים, ובטכניקת הציור שלה בצבעי שמן בלבד היא מעניקה להם אוירה מיוחדת.
בציור בצבעי השמן היא חשה קרובה לנושאי הציור הירושלמיים שלה. ומצליחה להעביר בכישרון רב פן חדש של העיר ירושלים, אותה היא יוצרת מחדש על-פי דרכה.
העיסוק הרב בציור מביא אותה גם לציורים אבסטרקטיים רגשיים ויצריים מאד, והם ברובם בנושאים הבאים מעולם הדמיון והחלום, ומבטאים את רגשותיה הטעונים לסמלים המזכירים לה את בנה יגאל ז"ל.
את השכלתה האמנותית רכשה אצל מורים אשר באומנותם הביאו אותה למחוזות שונים, ולעבודה בטכניקות רבות ויחודיות, כמו: עמילי גרבן,
יצחק ימין, גילה אלישר, אבי קסוטו, מוריס הראל. כמו-כן רכשה ידע אומנותי בהשתלמויות במרכז לאומנות בירושלים ובמרכז לאומנות בת"א. אפשר לומר שחלק נכבד מחייה הקדישה ללימודי האומנות.
אוצרת : רחל זיו
לראיון ועיתונאים: מיכל סדן
