שידורים שמועברים באתרי אינטרנט בשידור חי בטכנולוגיית צפייה ישירה (Streaming) ללא תשלום, מפירים את זכויות היוצרים של יוצריהם, אם הם לא נעשים באישור בעלי הזכויות - כך קבע אתמול הרכב של שופטי בית המשפט העליון, בראשות המשנה לנשיא העליון, אליעזר ריבלין. ההחלטה הופכת פסק דין של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן.

שופטי העליון דנו בהליך משפטי שנוהל בין אתר אינטרנט ישראלי, שהעביר שידורים ישירים מליגת הכדורגל האנגלית (פרמייר ליג), לבין הפרמייר ליג. שופטי הרוב פסקו כי זהותו של מפעיל האתר שהפר את זכויותיה של הפרמייר ליג לא תיחשף, מאחר שהחוק הישראלי אינו מאפשר זאת. בעקבות זאת, מפעיל האתר הישראלי לא חויב בפיצויים בשל הפרות זכויות היוצרים.

השופטים קראו לחברי הכנסת לחוקק חוק שיסדיר את חשיפת מפעילי האתרים שמפרים זכויות יוצרים, והתריעו כי בהיעדר חקיקה ייאלצו השופטים להסדיר את הנושא באמצעות פסקי דין.


הפרמייר ליג מעניקה רישיונות שידור של המשחקים לגופי שידור ב-207 מדינות. הנהלת הליגה גילתה כי האתר Livefooty, שבעליו ישראלי, מעביר את המשחקים בשידור חי. היא שלחה לבעל האתר הודעת מייל, שבה דרשה ממנו להפסיק את השידורים, אך הוא סירב. עקב כך הגישה הפרמייר ליג בקשה לצו מניעה להפסקת השידורים. ואולם, כדי לנהל דיון משפטי הייתה חייבת הפרמייר ליג לברר את זהותו של מפעיל האתר. השופטת אגמון גונן קבעה בפסק דין שנתנה לפני כשנתיים וחצי כי הפרמייר ליג לא הוכיחה שהאתר מפר את זכויותיה, וכי השידור באינטרנט אינו דומה לשידור טלוויזיוני, ולכן אין לחשוף את זהותו של בעל האתר. עקב ההחלטה הורשה האתר להמשיך לשדר חינם את משחקי הפרמייר ליג.

לשיטתה של אגמון גונן, הערך החברתי של הנגשת הספורט לציבור באמצעות האינטרנט גבר על שיקולים אחרים. עוד היא קבעה כי הצופה בשידור באינטרנט אינו הצופה הפוטנציאלי שהיה משלם בעבור הצפייה בטלוויזיה.

הפרמייר ליג עירערה על החלטתה של אגמון גונן, ובאמצעות עו"ד תמיר אפורי ממשרד גילת ברקת ושות' ועו"ד מאיר קלינגר, טענה כי פסק הדין של השופטת "נותן הכשר חוקי לפיראטיות דיגיטלית" ו"עלול לשים את מדינת ישראל, בעיני הקהילה הבינלאומית, בכפיפה אחת עם מדינות הידועות לשמצה כמאפשרות לפיראטים לפעול מתחומן". עוד נטען כי "החלטת המחוזי משמיטה את הבסיס החוקי המאפשר הכנסות משידורי ספורט, ועלולה לגרום לקריסתה הכלכלית של תעשיית הספורט". בנוסף טענה הפרמייר ליג כי בניגוד לקביעת השופטת כי מפעיל האתר אינו מפיק ממנו רווח, האתר דווקא פעל למטרות מסחריות, והוא מרוויח מפרסומות ומתשלום על קישוריות.

בעלי האתר טען להגנתו בבית המשפט העליון כי יש לאמץ את קביעות בית המשפט המחוזי. המשנה לנשיא ריבלין פסק כי "אופן התיעוד והצילום של אירוע ספורט כרוך בלא מעט יצירתיות, וכך בוודאי באשר לבימויו והפקתו של הצילום, כמו גם אופן העריכה. כל אלה עולים, ככלל, לכדי 'יצירה מקורית' הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים". השופט הוסיף כי שיטת השידור הישירה באינטרנט "מממשת בצורה מדויקת את התפישה של 'שידור' שבאמצעותו יכול הציבור לצרוך יצירה שמוגנת בזכויות יוצרים".

"פגיעה בשוק הספורט"

בניגוד לעמדתה של אגמון גונן, קובע ריבלין כי "אין הצדקה להגביל את ה'שידור' אך לאמצעים טכניים הקודמים לדור האינטרנט". ריבלין מסביר כי החוק הישראלי החדש שעוסק בדיני זכויות יוצרים, התאים עצמו לאמצעי העברה מודרניים, דוגמת האינטרנט, כך שגם על שידור שמועבר לצפייה ישירה באינטרנט חלות זכויות יוצרים.

המשך קיומם של משחקי הספורט ושידורם, לדברי ריבלין, תלוי ביצירת תמריץ כלכלי מספק לגופים המארגנים. במקרה זה, בעלי המניות בליגה הן הקבוצות החברות בה. ריבלין מציין כי "התשלום המתקבל עבור שידורי המשחקים משמש בין היתר ל'הזנת' הקבוצות ולהמשך קיומן. חלק ניכר מבסיס הרווחים של ליגות הספורט נשענים על הפקת צילומי המשחקים ומכירת הזכויות בהם". ריבלין פסק כי מפעיל האתר עשה שימוש לא הוגן ביצירה כולה, באופן שפוגע משמעותית בשוק הספורט, והוא אחראי להפרת זכויותיה של הליגה בשידור המלא של משחקי הכדורגל.

אף שנקבע כי מפעיל האתר הפר את זכויות היוצרים של הפרמייר ליג, קובעים השופטים כי פרטיו לא ייחשפו, מאחר שהחוק הקיים אינו מאפשר לעשות זאת. ריבלין מבהיר כי "מדובר אומנם בפגיעה קשה ביצירה מוגנת ובהפרה מודעת של זכות היוצרים. האנונימיות במקרה זה אינה משרתת את חופש הביטוי, אלא רק מאפשרת לפלוני להתחמק מאחריות להפרה שביצע. אלא שחשיפת פרטיו של מפר, גם במקרה שכזה, מצריכה הסדרה חקיקתית".

השופט מציין כי היעדרה של חקיקה שמאפשרת לחייב צד שלישי, כמו ספקיות האינטרנט, לחשוף את פרטיו של מפר לכאורה, אינה מאיינת את קיומה של ההפרה. ריבלין חוזר וקורא למחוקק לדאוג לשינוי החוק, כך שניתן יהיה לתבוע מפרי זכויות שידור. השופט מתריע כי "בהיעדר חקיקה, נידרש (הכוונה לשופטים, ה"ר) לפיתוח ההלכה המשפטית כמתואר בפסק דיננו".