הוצאת הקיבוץ המאוחד מוציאה ספר חדש לאור.
עמוס גיתאי: קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה, מאת: אירמה קליין
הספר בעריכת גיורא רוזן, ועיצוב הספר נעשה על-ידי מיכאל גורדון.
על הספר
עמוס גיתאי: קולנוע, פוליטיקה, אסתטיקה הוא ספר קולנוע ראשון מסוגו בישראל. באמצעות דיאלוג בין חוקרת ליוצר, שהעמיד גוף יצירה תיעודית ועלילתית שהוא מהחשובים שקמו לקולנוע הישראלי, מנסה הספר לשרטט את שאלות היסוד העומדות בפני הקולנוע המודרני, בהקשרן התרבותי-הכללי והמקומי-ייחודי.
הספר מבהיר את מקומם של המצלמה, הקולנוע והטלוויזיה בתרבות בת-זמננו, ואת אופן תפקודם של המדיה האודיו-ויזואליים כמוסד חברתי פעיל ובעל השפעה ממשית על התפתחותן של תפיסות חברתיות.
לנוכח האינטרס הכלכלי השולט במדיה, הוא מברר את טבען של האסטרטגיות הקולנועיות הנחוצות לקולנוע מודרני השואף לשלב חשיבה פוליטית עם חשיבה אמנותית, בתחום התיעודי והעלילתי כאחד. השיחות מעלות את קשת הבעיות שבפניהן עומדים כיום יוצרי קולנוע בעולם בכלל ובישראל בפרט, ופורשות את הדרכים השונות להתמודד איתן - מהשלב הרעיוני-ראשוני של הסרט והתסריט, דרך מימושו של הפרויקט הקולנועי בזמן הצילומים ועד לגיבושו הסופי בשלבי העריכה.
הדיאלוג מתאר את המעבר שעשה גיתאי מארכיטקטורה לקולנוע, מבהיר את חשיבות הלימוד התיאורטי-אקדמי ואת השתמעויותיו במעשה היצירה, ומתעכב על משמעות הבחירה בצילום המתמשך ובמצלמה הנעה ועל המשותף והשונה לשיטות העבודה בקולנוע התיעודי והעלילתי.
הוא בוחן את אופני ההתמודדות של הקולנוע עם זכרון העבר ועם שאלת השיחזור ההיסטורי, את תהליך העיבוד של הטקסט הספרותי בקולנוע של גיתאי, את טיפולו במקומה של האשה בתרבות היהודית והציונית, ואת גישתו למסורת הז'אנרית של סרט המלחמה. מקום מיוחד מוקדש בו להבהרת השיקולים המנחים את תהליכי העבודה בקולנוע על שלביהם השונים - מכתיבת התסריט, בחירת אתר הצילומים והליהוק, דרך העבודה עם השחקנים והבימוי (כתוצר משולב של תכנון ואילתור), ועד לעריכת התמונה, עיבוד המוסיקה והשלמת הפסקול.
על הכותבת
אירמה קליין, מרצה וחוקרת קולנוע עצמאית, היא מבוגרי המחזור הראשון של החוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב. היתה מעורכי כתב העת קלוזאפ בשנות ה-70 וכתב-העת קולנוע בראשית שנות ה-80. למדה לתואר שני ושלישי בחוג ללימודי קולנוע באוניברסיטת ניו-יורק, ומחקרה עוסק ביחסי היסטוריה וקולנוע. מאמריה פורסמו בארץ ובחו"ל.
אירועים בעקבות הספר
הספר עמוס גיתאי: קולנוע, פוליטיקה אסתטיקה פותח שורה של אירועים סביב יצירתו של עמוס גיתאי המתקיימים בחודשיים הקרובים:
ב-4 בספטמבר תתקיים בונציה הקרנת בכורה של הסרט חדש "עלילה - מחזיר אהבות קודמות" על-פי ספרו של יהושע קנז.
ב-29 בספטמבר הוצאת "גאלימר" עורכת ערב לכבוד הספר "כרמל" של עמוס גיתאי.
החל מה-1 באוקטובר יקדיש מרכז פומפידו בפריז (מהמוזיאונים החשובים בעולם לאמנות מודרנית) חודש של אירועים לעמוס גיתאי. במהלך החודש תוקרן רטרוספקטיבה של כל סרטי גיתאי ותוצג תערוכה של 70 דימויים מהסרטים שתלווה בקטלוג בצרפתית ובאנגלית בהוצאת מרכז פומפידו.
ב-30 באוקטובר תתקיים הקרנת בכורה של הסרט "עלילה" בארץ.
רטרוספקטיבה של כל סרטיו של גיתאי תחל ב-21 באוקטובר בכל הסינמטקים ברחבי הארץ (תל-אביב, ירושלים, חיפה, שדרות, באר-שבע וראש-פינה) אורח הכבוד יהיה נשיא חברת הטלוויזיה "ארטה".
מידע על הסרטים ותמונות ניתן למצוא באתר:
www.amosgitai.com ספר נוסף הרואה אור הוא "פיסול בקו ובחלל", מאת רות מרקוס,
בעריכת גיורא רוזן.
על הספר
פיסול בקו ובחלל הוא הספר הראשון שרואה אור בעברית בתחום הפיסול המודרני והוא מבוסס על מחקרים בתחומים שונים בפיסול מודרני שערכה רות מרקוס בעשרים השנים האחרונות. הספר נכתב כמחקר אקדמי, אולם הוא קריא ונגיש ומיועד לכל העוסק והמתעניין באמנות. ייחודו בתפיסתו הכוללת, אשר בוחנת את התפתחות האמנות המודרנית בכלל והפיסול בפרט, על רקע האקלים התרבותי המהפכני של תחילת המאה ה-20.
הספר עוסק בשלושת הזרמים האוונגרדיים החשובים של תחילת המאה העשרים - קוביזם, פוטוריזם ופוסט-קוביזם וקונסטרוקטיביזם רוסי, ומציג את האקלים התרבותי ששימש רקע להתפתחות התפיסות של הזרמים הללו. בין היתר הוא מתאר את הרקע הפילוסופי והמדעי במעבר מהמאה ה-19 למאה ה-20; את השפעת מלחמת העולם הראשונה על האמנות ועל נפש האדם ותרומתה להתפתחות הפסיכואנליזה; את הקשר בין הפיסול המודרני ובין עיצוב ואדריכלות; את ההשפעות ההדדיות בין מערב אירופה לבין רוסיה הסובייטית; את הטכנולוגיות השונות שתרמו להתפתחות האדריכלות, העיצוב והפיסול המודרניים ועוד.
הספר מגדיר סוג חדש של פיסול, המכונה "פיסול קווי", בטענה שז'אנר זה הפך לאחת מצורות הביטוי הבולטות ביותר של תפיסת העולם המודרנית. בעוד שבפיסול המסורתי, הפסל עשוי גוש חומר המוקף בחלל, הפיסול הקווי עשוי מחלל המוגדר על-ידי קו.
תחילתו בשנת 1912, בפסלים הקונסטרוקטיביסטיים הרוסיים של גאבו, טאטלין ורודצ'נקו, שהמשיכו ליצור תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, באמצע שנות ה-20, הפיסול הקווי שב והופיע בצרפת, עם הפסלים השקופים של ליפשיץ ופסלי הברזל של פיקאסו וגונזאלס.
על המחברת
רות מרקוס מרצה בחוג לתולדות האמנות ובתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל-אביב ומתמחה בתחומים שונים של האמנות המודרנית: בנוסף על הזרמים המוזכרים בספר, היא עוסקת גם באמנות פוסט-אימפרסיוניסטית, באמנות סוריאליסטית ובאמנות נשים ומגדר, ופרסמה מאמרים בנושאים אלה בכתבי-עת מקצועיים שונים.
גישתה המחקרית היא רב-תחומית, ונוגעת בתהליכים אסתטיים, אינטלקטואליים, פסיכולוגיים וחברתיים, הכרוכים בהתפתחות של סגנונות אמנותיים.
ספר נוסף שיצא לאור הוא "הערב בשש תפרוץ מלחמה", מאת מוטי אשכנזי עם ברוך נבו ונורית אשכנזי, בעריכת גיורא רוזן.
על הספר
בשישה באוקטובר 1973, בצהרי יום הכיפורים, החלה - בהפתעה מוחלטת - מתקפה משולבת של צבאות סוריה ומצרים על כוחות צה"ל ברמת הגולן ובסיני.
בדרום, צלחו הארמיות השנייה והשלישית של הצבא המצרי את תעלת סואץ, תקפו וכתשו את המעוזים הישראלים אשר על הגדה שמנגד, שאמורים היו לבולמם. קו המעוזים, כ-170 קילומטרים אורכו, אוייש אז על-ידי כ-450 חיילים, ומתוכם 240 אנשי מילואים מגדוד 68 של החטיבה הירושלמית. כלי הנשק שעמדו לרשותם היו מיושנים, הציוד לקוי, התחמושת חסרה, תחזוקת המעוזים מחפירה.
הערב בשש תפרוץ מלחמה מתאר את שעות התופת ואת ימי הלחימה והאימה על שפת התעלה. זהו סיפורו של מעוז "בודפסט", המעוז היחיד ששרד את הקרב ולא נפל.
שבועות אחדים לאחר שוך הקרבות פתח מוטי אשכנזי, אדם לבדו, בשביתת רעב שגרפה אחריה אלפים והיתה למחאה שחוללה רעידת אדמה חברתית ופוליטית. את סיפור תנועות המחאה מביא חלקו השני של הספר.
מה קרה בתעלה, כיצד שרד מעוז "בודפסט", איך קמה תנועת המחאה ומה הניע את המאבק החברתי?
הערב בשש תפרוץ המלחמה הוא מסמך העוסק בסיפורם של אנשים שפעלו ברגעי מבחן גורליים באומץ לב, בנחישות, בתושיה והקרבה עד מוות.
על המחברים
מוטי אשכנזי, מפקד "בודפסט" במלחמת יום הכיפורים ומחולל תנועת המחאה בחורף 1974; כותב ויועץ, מרצה בתחומי חברה, כלכלה, ביטחון לאומי.
ברוך נבו, פרופסור לפסיכולוגיה; תסריטאי שותף לסרט שתי אצבעות מצידון, מחבר שותף לספר החידה הסינגפורית.
נורית אשכנזי, תחקירנית, מומחית בתכנון אזורי ועירוני, עוסקת בהנחלת השואה.
