מרמזור עד חטופים: קשת חגגה את עצמה

"לקראת שנת 2000 נחשבה הטלוויזיה לדינוזאור, לחייה נכחדת", תיאר אבי ניר, הבוס של שידורי קשת, את החרדה שתקפה גם את תעשיית הטלוויזיה לקראת המילניום. חרדה שנבעה מעליית האינטרנט ומכך שהדרך בה אנו צורכים תוכן עומדת להשתנות ולהותיר את הרשתות הענקיות ללא צופים. "נקודת המפנה הגיעה כאשר הסופרנוס עלתה", אמר וציין את עליית דרמת הענק ברשת HBO האמריקאית כרגע בו הטלוויזיה הפכה לפלטפורמה עבור יוצרים מוערכים ליצור סדרות איכות בעלות תוכן בוגר ומורכב. תהליך ההתבגרות של הטלוויזיה האמריקאית, הצבת האלטרנטיבה האיכותית ומציאת המנגנון העסקי הנכון שיאפשר יצירת תוכן מורכב, מתאפשרת גם בגלל המגמה ההפוכה שהתרחשה בתעשיית הקולנוע. הוא הזכיר לקהל שבשנת 99' "אמריקן ביוטי" היה שובר קופות, והקולנוע העצמאי היה רווחי בתעשייה האמריקאית. לפי הבנתו הקולנוע כיום מונע על ידי פרויקטים שאפתניים מבחינה כלכלית, שסובבים גיבורי קומיקס כאלו ואחרים, הנעשים במטרה להשיג רווח מהיר ואדיר. הנוקמים עלה כדוגמה לסרט שהרוויח מיליארד דולר בשלושה שבועות והוא מבוסס גיבורי קומיקס.

ניר ניצל את הכנס בנושא "תור הזהב של הטלוויזיה", אותו ארגנה קשת לציון עליית העונה השנייה של חטופים, וביקור משלחת היוצרים של האחות התאומה מאמריקה הומלנד, והזכיר באותה נשימה גם את "עמוק באדמה", "דקסטר", "אימפריית הפשע" ו"שובר שורות". המכנה המשותף בין כל הסדרות הללו הוא דימוי "המטוטלת", בו הדמויות שבמרכזן נעות בין מעשים חיובים לשליליים. הן לא רעות מוחלטות או טובות מוחלטות, הן נעות בעלילה ומתלבטות בסוגיות מוסריות - הצופה מצידו, ינסה להביט ולפענח האם הדמות היא שלילית או חיובית. תהליך הפענוח מרתק את הצופים. סדרות "המטוטלת" שונות מסדרות אותן כינה ניר "שעון חול"; בהן העלילה פחות או יותר צפויה, יש רעים וטובים, ודי צפוי לאן החול עומד לנוע ובאיזה קצב.

מה אמר גלעד?

לאחר אותה הרצאה קצרה פינה ניר את הבמה לטובת מגישת עובדה הותיקה, אילנה דיין, כדי שזו תנהל דיון עם יוצר הסדרה "חטופים" גידי רף ושותפו ליצירת העיבוד האמריקאי "הומלנד", האוורד גורדון. האחרון בלע את העלבון שניר לא ציין במסגרת רשימת סדרות הטלוויזיה הגדולות והמורכבות של העשור האחרון גם את הבייבי שלו "24", וניגש לדבר באופן נמרץ על "הומלנד". דיין העמידה סצנות מהגרסה הישראלית בהשוואה לגרסה האמריקאית וניסתה לעמוד על הגישות השונות במחשבה על טלוויזיה ובידור ששני היוצרים מייצגים עבור כל תרבות. כמו כן ניסתה דיין לבדוק את הרגישות שמנחה יוצר טלוויזיה אמריקאי מול ישראלי בעשיית סדרת טלוויזיה שעוסקת בחטופי מלחמה וטרור. רף הדף שאלות על העונה החדשה של "חטופים", ורק מסר בחיוך שהיא תהיה מורכבת מ-14 פרקים ושהוא מאוד שמח מהתוצאה.

דמות משמעותית שלוותה את הסדרה "חטופים", למרות שלא הופיעה או למעשה צפתה בתוכנית, הייתה גלעד שליט. המקרה של שליט ריחף מעל עשיית הסדרה ולאחרונה ביקר החטוף לשעבר בצילומי הסדרה "הומלנד" שהתקיימו בישראל. דיין ניסתה לברר אם שליט שיתף את הווארד באיזושהי חוויה מהשבי. "לא שוחחנו", ענה. "החלפנו מעט מאוד מילים". אז פנתה המנחה אל רף, שגם נפגש עם שליט, בשאלה זהה. האם תשיג סקופ עיתונאי בכנס הטלוויזיה של קשת? (אתה יכול להוציא את המנחה מ"עובדה" אבל לא את "עובדה" מהמנחה) אבל גם רף אכזב: "אני מעדיף שלא לדבר על זה". לבסוף התרצתה דיין וסיכמה בסולידריות: "נשמור על הפרטיות של גלעד".

הכישלון של רמזור

רון לשם הופקד על ניהול הפאנל האחרון בו התארחו ברט סולקי (נשיא FOX21), דיוויד נבינס (נשיא חטיבת הבידור ברשת Showtime), גארי לוין (סגן נשיא Showtime) וריק רוזן (ראש מחלקת טלוויזיה ב-WME). אליהם הצטרפו גם אבי ניר אדיר מילר. רביעיית הבכירים ניהלו דיון על הניסיון להביא סדרות בעלות רעיון חתרני עם סוגיות מוסריות מפוקפקות, ולהתעקש ולייצר דרמות וקומדיות שמעניינות בראשונה אותם כצופים. "הכול מתחיל מרעיון נהדר, דמות נהדרת וכותבים טובים", אמר לוין. "המקום הטבעי ביותר לדמות לנשום ולחיות הוא בסדרה בת שנים, לא בסרט בן 90 דקות. הדרך לעשות זאת היא להציב צוק ממנו הדמות יכולה לקפוץ בסוף העונה". נשיא FOX עמד על ההבדל שבין יצירה עבור ברודקאסט לבין יצירה עבור רשת כבלים: "עברנו מהפקת סרטים של מאה מיליון דולר ל-10 מיליון דולר ונוצרה הבנה שניתן לעשות זאת גם בטלוויזיה", אמר סולקי. "המזל שלנו היה שגם לתסריטאים נמאס לכתוב על גיבורי על ופנו אלינו".

כנס הטלוויזיה בניצוחה של קשת חגג מעל הכול את שילובו של הראש הישראלי בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית. העיבודים המצליחים של "בטיפול" ו"חטופים" עלו שוב ושוב, אבל אדיר מילר ישב בפאנל דווקא כדוגמה חיה ליוצר שחווה על בשרו עיבוד לא מוצלח של סדרה ישראלית לטלוויזיה האמריקאית. מילר תיאר בחיוך ממורמר את חוויית העבודה המשתקת שלו אל מול בכירי הטלוויזיה האמריקאית שהפכו את רמזור המצליחה לסיטקום אמריקאי כושל. החלום האמריקאי של מילר התרסק אל מול תעשיית הטלוויזיה ההוליוודית. "בוב עשה עבודה נהדרת", הרגיעו אותו שוב ושוב הבכירים לגבי התסריט. "בסופו של דבר, בוב לא עשה עבודה כל כך נהדרת", עקץ מילר. נקודת אמת חשובה שנעלמה בהשוואה שבין העיבוד החלש של "רמזור" לעומת הצלחת "חטופים" היא שעיבוד סדרת דרמה טובה היא אמנם משימה קשה, אבל אימוץ קומדיה מצליחה על ידי תרבות אחרת הוא אירוע נדיר הרבה יותר.