ניסיון לכפות על החרדים להתגייס לצה"ל לא יביא לאלפי חרדים על ג'בלאות אלא לאלפי חרדים בכלא. לכן, הדרך היחידה ליצירת חלופה לחוק טל היא בהסכמה עם החרדים, תוך התמקדות ביתרונות שיהיו למי שיתגייסו לצה"ל או לשירות אזרחי. כך אומר (יום ג', 22.5.12) יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.
"החרדים והערבים כבר אינם מיעוטים במובן הקלאסי של המילה, משום שהם מהווים 30% מאוכלוסיית ישראל - נתון שאי-אפשר להתעלם ממנו. בין תלמידי בתי הספר, מהווים החרדים 40% מהאוכלוסיה היהודית. לפיכך, החברה הישראלית משתנה לנגד עינינו והדבר מחייב בחינה מחודשת. מטרתנו אינה לכווץ את החרדים או החרדיות; זהו ביטוי איום המזכיר לנו ימים אפלים. מדינת ישראל אינה מדינת הציונים בלבד, אלא מדינת היהודים כולם", אמר ריבלין.
לדבריו, יש להעמיק ולהרחיב את הבסיס הדמוקרטי המשותף, תוך כבוד אמיתי להבדלים באורחות החיים ומציאת הנוסחה שתבטיח את השותפות בנטל הכלכלי. "מעמד מיוחד וזכויות מיוחדות ניתנות למיעוטים במדינות ליברליות, כדי להגן על תרבותם. ואולם, מרגע שמיעוט גדל - זכויות מיוחדות שניתנו לו בעבר עלולים לפגוע באינטרסים חיוניים של החברה כולה, ובכללה אותו מיעוט. אי-אפשר להמשיך להתייחס לחרדים כמו לכת ההאמיש בארה"ב. אי-אפשר להמשיך לבלוע את הצפרדע של פטור מגיוס".
לשנות מן היסוד את היחסים ריבלין הדגיש, כי דמוקרטיה אינה יכולה לכפות בכוח את רצונה על המיעוט, משום שהרוב חייב לזכור שהוא עלול להפוך למיעוט. לדברי ריבלין, תחילה חשב שממשלת האחדות תוכל לכפות על החרדים גיוס, משום שהיא תשרוד גם ללא שס ויהדות התורה. "ואולם, אישור חוק בכפייה יכול להיות צודק פורמלית, אך לא צודק מעשית. שימוש בכוח הכפייה של המדינה כלפי ציבור גדול כל כך, עלול לערער את שיווי המשקל את החברה הישראלית. מדינת ישראל לא תוכל להתמודד עם אלפי חרדים בבתי כלא - שזו משמעות כפיית גיוס מיידי על החרדים".
לדעת ריבלין, יש לשנות מן היסוד את היחסים בין החרדים לבין יתר חלקי האוכלוסיה, אשר יתבססו על שותפות. במסגרת זו, יש להגיע להסכמה תוך כדי הידברות ולכן אין להתייחס ברצינות להצעות חוק לגיוס בכפייה. "שנית, לשותפות יש שני צדדים. השינוי התודעתי מחייב גם את הציבור החרדי לחשבון נפש. הם יהיו חייבים להשתחרר מעמדתם הפסיבית כלפי שאלות הרות-גורל לעתיד המדינה. הם לא יוכלו להמשיך לחשוב על עצמם כמיעוט מותקף. קשה מאוד להבין כיצד החרדים יהיו חברים בממשלה שתחליט על יציאה לקרב, מבלי שהם יהיו שותפים למשמעויות של החלטה כזו".
בנוגע לחלופה לחוק טל אומר ריבלין, כי לא ניתן יהיה לכפות על החרדים להתגייס, ולא ניתן יהיה להגיע להסכמה בלעדיהם. הוא הביע צער על כך שנציגי הסיעות החרדיות לא השתתפו בישיבה הראשונה של צוות פלסנר לבחינת חלופה לחוק. ריבלין הוסיף, כי יש להימנע מחזרה על הטעויות של תורתו-אומנותו, ולנתק את ההתניה בין שירות צבאי לבין היכולת לעבוד. ריבלין העיר, כי להערכתו גם החרדים מצטערים על פטור זה.
חרדים לא מוצאים התמחות במשפטים ריבלין מציע להעניק תמריצים למתגייסים ולמנוע אותם ממי שאינו מתגייס. הוא מתנגד לקביעת מכסת פטור לתורתו-אומנותו, משום שהדבר יביא ללחצים מכל הכיוונים, וגם להצעתו של ח"כ
אריה אלדד לקיים בחינות שיקבעו מיהו שזכאי לפטור, באומרו שאין לה הכלים לעשות זאת. "המהלכים המסתמנים בכנסת פועלים להפעלת הגזר ולא המקל, תוך מחויבות של המדינה להגדלה בהדרגה של מספר החרדים המתגייסים", אמר.
לדברי ריבלין, אחת הבעיות בחוק טל הייתה שצה"ל לא היה מוכן לקבל את כל החרדים שהיו מוכנים להתגייס. לפיכך, הוא אומר, יהיה צורך בהשקעות ניכרות במסלולים צבאיים ואזרחיים ייחודיים לחרדים. ריבלין טוען, שהשקעות אלו ישתלמו משום שהן יסייעו להגדלת חלקם של החרדים בתעסוקה ולהקטנת שיעור העוני בו.
לבסוף אמר ריבלין, שגם הציבור החילוני חייב לשנות את התייחסותו כלפי העסקת החרדים. ריבלין סיפר על מכתב שקיבל מסטודנט חרדי למשפטים, ולפיו 80% מ-300 חבריו לספסל הלימודים לא מצאו מקום התמחות, וכי החרדים נתקלים בקושי מובנה ובדעות קדומות בבואם לראיונות עבודה.