בית המשפט אמר שהוא חייב להתערב כאשר הכנסת לא עושה את תפקידה, כאשר המחוקקים לא פועלים מסיבות פוליטיות. כך אומר (יום ג', 22.5.12) יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בדיון בכנס לשכת עורכי הדין על חוק טל. "במערכת הפוליטית יש הבנה מלאה שמה שהתפתח כאן לא יכול להמשיך. החרדים והרבנים משוועים לפתרון, כי גם הם מבינים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה".
לדברי ריבלין, "אין ספק שיש עילויים אדירים, אבל התפתחה מסורת קלוקלת שבה כל אחד יכול לבוא ולומר: אני אהיה רבי עקיבא. השאלה היא מי יסנן אותם. היום חובתנו היא ליצור הסדר חדש בצורה חוקית, שאלמלא כן - כל אחד חייב בגיוס, והדברים האלו לא יכולים להתקבל על החברה הישראלית".
יו"ר ועדת החוקה,
דוד רותם, טען שההשתמטות החרדית נותנת לגיטימציה גם למשתמטים האחרים, שמספרם לדבריו אינו נופל מזה של החרדים. שר המשפטים לשעבר, פרופ'
דניאל פרידמן, העיר שיש להבדיל בין קבוצה מאורגנת לבין השתמטות אינדיבידואלית. עו"ד יהודה רסלר טען שחייב להיות שוויון מלא, כולל בגיוס נשות מיעוטים, והעובדה שלא כל האפליות נפתרו - אינה סיבה שלא לפתור אחרות.
"פסק הדין הפסיק את ההתקדמות" יו"ר תנועת "טוב" החרדית, חנוך ורדיגר, אמר שחוק טל כבר חולל שינויים משמעותיים בחברה החרדית, בנושא הפתיחות ביחס ליציאה לעבודה. "ומה משיב להם בית המשפט העליון? - עכשיו נלך צעד רדיקלי קדימה, עכשיו נסוג מכל ההישגים. התוצאה היא שהרחוב החרדי מתייחס היום בחשדנות להושטת היד. זה הפספוס הגדול של ביטול חוק טל". רותם, שאביו היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, הגיב: "אני בא מתוך המחנה, אני מכיר את כל הבלופים ואני לא מקבל אותם". ורדיגר השיב: "רותם מעולם לא היה בתוך המחנה".
פרופ' ידידיה שטרן מהמכון לדמוקרטיה, חבר צוות פלסנר, אמר שיש אפשרויות רבות מעבר לשירות צבאי ושירות אזרחי. "השיח הוא מהות העניין. ההסתכלות על הזולת כמי שאין לי חלק ונחלה איתו - זה האתגר. החרדים מאיתנו, משלנו, כמונו. יש להם אורחות חיים שונים ואתוסים שונים, אבל המבדיל בינינו שולי לעומת המאחד. החובה על הרוב להיות נדיב, לפרוס את ידו, להרגיש את המצוקה ולא את הבריונות של המיעוט". דבריו של שטרן נתקלו בקריאות ביניים זועמות, אך הוא המשיך: "הבעיה של החרדים אינה תלמוד תורה. הבעיה היא שיש פה תרבות שרוצה לשמר את זהותה בתנאים בלתי אפשריים. הליברליזם הוא איום אדיר על הציבור החרדי. אם אתם כנים בכך שמותר לאדם לשמר את תרבותו - צריך לחשוב איך עושים את זה כלפי מי שאיננו מסכימים איתו, ויצירת פתרונות אמיתיים".
שר המשפטים,
יעקב נאמן, אמר שהדיון בכנס ממשיך את הבעיה המרכזית של הבעיה בישראל: חוסר כבוד בהידברות הדדית. "אין ספק שלימוד תורה הוא הבריח התיכון לקיומנו בעם. לכן חזרנו לאדמתנו אחרי 2,000 שנות גלות. מצד שני, אין ספק ששירות בצה"ל ובכוחות הביטחון הוא דבר קיומי למדינת ישראל. השאלה המרכזית היא איך מאזנים בין הדברים. ישנן ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות, שכל תלמידיהן משרתים ביחידות הקרביות הטובות ביותר ולימוד התורה פורח. מצד שני, בישיבות כמו חברון וסלובודקה זה יפריע מאוד אם ישרתו בצה"ל. יש פתרונות, ואני לא רוצה להיכנס אליהם. אין בחברה הישראלית הידברות; יש עמדות קיצוניות וצעקות, ולא ניסיונות למצוא פתרונות. הפתרונות שצריכים למצוא לציבור החרדי הם כמו אלו שצריכים למצוא לציבור הערבי, וכשם שנמצאו פתרונות בהידברות לציבור הדרוזי".
"הנמקת פסק הדין הייתה שגויה" פרופ' נטע זיו מאוניברסיטת תל אביב אמרה, כי המגמה היא פשוטה וברורה: הציבור החרדי רוצה להשתלב בחברה הישראלית. לדבריה, אין להסתכל על העובדה שחברי כנסת חרדים אינם רוצים לשמש כשרים. היא התייחסה לתפקידו של צה"ל כאינטיגרטור בין חלקי החברה ואמרה, כי יש להשלים זאת באמצעות השירות האזרחי. זיו הוסיפה, כי יש לנצל את ההזדמנות כדי לדבר על יצירת מרחבים אזרחיים משותפים.
עו"ד יהודה רסלר אמר, כי ההנמקה של החלטת בג"ץ לבטל את חוק טל היא שגויה. לדבריו, הוא ביקש לקבוע שהחוק אינו חוקתי, ובמקום זאת קבעו השופטים שהיישום אינו תקין. "אם הכנסת תהיה חכמה, היא תחוקק את חוק טל בשינוי מינורי ותקווה שהיישום יהיה טוב יותר". ורדיגר אמר: "כאשר חוק טל יתנגש עם מציאות שהחברה החרדית לא יכולה לחיות איתה, אלו לא יהיו תנאי מעבדה. אני לא מאחל לאיש מאיתנו להיות שם".
עו"ד אל"מ (במיל.) רמי בובליל טען, כי הצבא אינו ערוך לגייס אפילו את החרדים המבקשים להתגייס. עו"ד אחר, דרוזי, ביקש שלא למנוע מבתו להתגייס: "תתחילו להתייחס אלינו כישראלים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית. אל תסתכלו עלינו כעדר דרך הכאפייה של השייח'".
