בכנס "הקרן הריבונית לניהול הכנסות ממשאבי טבע", שייערך מחר במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בשיתוף עם שגרירות נורבגיה בישרא, תוצג לראשונה הצעת החוק של המכון לאחריות תאגידית של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים המציעה להחיל, בשינויים המחייבים, את "המודל הנורבגי" על הקרן הריבונית לניהול הכנסות ממשאבי טבע ותמלוגי הגז שהוקמה על-ידי ממשלת ישראל בפברואר 2012.
בכנס ישתתפו גם בכירים מנורבגיה, ביניהם הילדה ירוואן, היועצת הראשית של המועצה הנורבגית הלאומית לאתיקה, הבוחנת באופן סדיר את ההשקעות, של קרן תמלוגי הגז הנורבגית. הבכירים יתייחסו לפעילות הקרן הריבונית הנורבגית, שהוקמה במתכונתה הנוכחית בשנת 2006, והיא הגדולה מסוגה בעולם המנהלת 550 מיליארד דולר, מתוכן כ-320 מליון דולר, מושקעים בישראל.
קרן זו מיוחדת בכך שהיא משקיעה על-פי קווים מנחים אתיים, והיא נודעה בשנים האחרונות בין השאר בארץ בשל משיכת השקעותיה מחברת "אלביט" בשל פעילותה בהקמת גדר ההפרדה בשטחים, משיכת ההשקעות מחברת "
אפריקה ישראל" וחברת הבת שלה "
דניה סיבוס" בגין מעורבות בבנייה בשטחים. הקרן נודעת גם בחו"ל, לנוכח משיכת ההשקעות מחברת "וולמארט" בשל האיסור שהטילה על עובדיה להתאגד וכן בשל משיכת ההשקעות מחברת "בואינג" לאור מעורבותה בייצור נשק גרעיני.
בניגוד לקרן הנורבגית הפועלת על-פי "סינון שלילי", כלומר - אי-השקעה מראש בחברות הנוגדות את העקרונות האתיים שלהם (למשל, חברות המעורבות בייצור והפצה של נשק או טבק), ההצעה שגובשה במכון לאחריות תאגידית של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים מדברת על "סינון חיובי" של ההשקעות - כלומר, השקעה בחברות שהן הטובות בתחומן מבחינת ביצועיהן החברתיים, האתיים והסביבתיים.
פרופ' דוד מנשרי, נשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, מסר בתגובה: "המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, כמוסד שחרט על דגלו את נושא זכויות האדם, ומציף אותו בכל הזדמנות, מצא בקרן הנורבגית מודל ייחודי שנכון יהיה ללמוד ממנו וליישמו עם שינויים המחייבים בישראל. זאת, בדגש על הערכים והצרכים הייחודיים למדינת ישראל, בתחומי חברה, חינוך וביטחון. כמוסד המאמין בדיאלוג פתוח, במסגרת יחסי הידידות בין שתי המדינות ובאמצעות השגרירות הנורבגית בישראל, הזמנו את נציגי הקרן הנורבגית".
פרופ'
משה כהן-אליה, דיקן בית הספר למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, הוסיף: "אפשר להתווכח על האופן שבו הקרן הנורווגית מיישמת עקרונות אתיים, אבל אנחנו בישראל יכולים ללמוד בהם איך להשתמש בכספי הקרן כדי לקדם מטרות שהן חיוניות לנו בחברה הישראלית. הצעת החוק של המכון לאחריות תאגידית מתאימה את המודל הנורווגי של הקרן הריבונית למאפיינים של החברה הישראלית. כך למשל, על פי ההצעה, הקרן הריבונית הישראלית תשקיע בתאגידים שמעודדים עובדים המשרתים במילואים, ובמקומות שנותנים ייצוג הולם לכלל המגזרים בחברה".
