לפני כ-3 שנים, בעקבות פניות אזרחים, יזם חבר הכנסת מקלב, שהיה יו"ר וועדת הכנסת לפניות הציבור, דיון במליאת הכנסת בנושא הנגשת המידע של מאגר פרטי רכב במשרד הרישוי לעיון הציבור.
משרד התחבורה התחייב להקים מאגר מידע לכלי רכב פרטיים, כבר ברבעון הראשון של 2010. אך הדבר טרם קרה. בדצמבר 2010 התכנסה שוב הוועדה לפניות הציבור לדון בהקמת המאגר, נציגי משרד התחבורה טענו שהעיכוב בהקמת המאגר נובע מבעיות משפטיות הנובעות מחוק הגנת הפרטיות. ח"כ מקלב קרא למשרד התחבורה להניע את הקמת המאגר והודיע, שיקיים דיון מעקב בהמשך. היום התקיים דיון מעקב זה בוועדה לפניות הציבור בהנחייתו של יו"ר הוועדה ח"כ
דוד אזולאי.
ח"כ
אורי מקלב ציין כי: "שר התחבורה אמר שהוא מוכן לפתוח את המידע לציבור, אך החלק המעשי לא התקדם. ישנה הסכמה על מידע מסוים לבעלים ולא על הכל. כרגע, מידע זה כמעט ואיננו נגיש לציבור. מדובר בנושא בעל חשיבות בטיחותית ממדרגה ראשונה ולכן יש לפתוח אותו לכמה שיותר אנשים ולא רק לבעל הרכב, יש לוודא שלקונה תהיה גישה למידע לא רק דרך המוכר. כל התופעה של "אובדן להלכה" היא אבסורד – מי שמניע את התהליך, בסוף גם לא מוכן לבטח רכבים אלה. עלינו להגיע למקסימום שקיפות בעניין זה. משרד התחבורה מדבר על צנעת הפרט, אך המשמעות והיתרונות של חשיפת מידע זה גדולים לאין ערוך ויש לבחון עלות מול תועלת.
חנן אהרון, סגן מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה אמר כי: "בהתחלה רצינו להקים את מאגר המידע כך שבעל הרכב יוכל להיכנס לאתר באמצעות כרטיס חכם של ממשל זמין, אך כיון שהתעוררו בעיות של פגיעה בפרטיות החלנו בסוף להקים עמדות שירות ממוחשבות. בחרנו כבר זכיינים וכרגע יש 4 עמדות שירות בארבעה מחוזות של משרדי הרישוי הגדולים, כרגע ניתן לבצע שם שירותים כגון העברת בעלות, חידוש רישיון וכדומה. בקרוב ניתן יהיה להוציא בעמדות אלה מידע על ההיסטוריה של הרכב – עיקול, שיעבוד, מהות הבעלות הקודמת וכדומה. בתוך כחצי שנה צפויות כ-50 עמדות כאלה בפריסה ארצית. המידע קיים באיגוד חברות הביטוח וההתאמה המיחשובית תיעשה ביחד איתם, עם אגף מערכות מידע אצלנו ועם ממשל זמין.
לדברי שמואל מלכיס, יו"ר איגוד חברות הביטוח: "החובה של חברות הביטוח לספק את המידע כבר קיימת וקבועה בחוק גילוי נאות ובזמן חקיקת חוק זה התחייבנו להקים מאגר מידע. עוכבנו ע"י הממונה על רשות ההגבלים, כיון שיש כאן פעילות בין חברות ביטוח שהיא אסורה בד"כ. לבסוף, קיבלנו את אישור הממונה אך מבלי שנוכל לחייב חברות ביטוח להצטרף לפרויקט. על-פי הממונה אנו מחויבים לפנות גם לשלושת חברות הביטוח שאינן חברות איגוד והן הביעו הסכמתן להצטרף למאגר. הממונה הגביל אותנו לגבייה בסך 10 שקל בלבד ממבקש המידע ולכן אפשרויות תוכן המידע כרגע מצומצמות. כרגע, אנו נמצאים בשלב האפיון וכמעט כל חברות הביטוח חתמו שהן מוכנות להצטרף למאגר. יש לקחת בחשבון כי רק 40% מכלי הרכב במדינה מבוטחים בביטוח מקיף ולכן המאגר לא יפתור את הבעיה של 60% הנותרים, חברות הליסינג למשל מבטחות את עצמן ומטפלות ברכבים במוסכים שלהם.
ח"כ
יוליה שמאלוב התייחסה לבטיחות הטיפול ברכבי הליסינג באותו הקשר ואמרה כי היא נסעה ברכב הליסינג שלה עם שני צמיגים שונים באותו הרכב ולא ידעה מכך. בנוסף ביקשה שמאלוב לתרגם את המידע בעמדות הממוחשבות לשפות נוספות.
רונן לוי, יו"ר
איגוד המוסכים אמר כי: "התחלנו את חקיקת חוק גילוי נאות ב – 2007, אך בגלל התנגדות משרד האוצר, משרד המשפטים, חברות ביטוח והליסינג, לא הצלחנו להביא לכך שהמידע יהיה זמין גם עבור רוכשים פוטנציאליים, אלא רק עבור בעל הרכב. באירופה ובארה"ב המצב שונה. יש לי פה דוגמה של קארפקס מארה"ב, ניתן לראות את המידע שחברת קארפקס מספקת באינטרנט: איזה בעיות היו לרכב? מי היו הבעלים הקודמים? מידע זה זמין גם עבור רוכשים פוטנציאליים. אין פה בעיה חוקית. אני מברך על ההתקדמות של משרד התחבורה, אך זה לא מספיק. אני מציע שהמידע של משרד הרישוי יכלול כמה שיותר מידע, כולל ממוסכים ושהזמינות שלו תעבור גם לחברות מסחריות דוגמת קארפקס, שהיא החברה המובילה בתחום זה בארה"ב, כך שכל אחד יוכל להוציא את המידע באינטרנט, רק לאחר הזדהות חזקה כמובן. בארה"ב, סוחרי רכב משווקים את האמינות שלהם באמצעות הקארפקס הזה. פנינו לגורמים מסחריים רבים שהיו נכונים לשתף פעולה, אך כיון שמשרד התחבורה מסרב להנגיש את המידע שקיים אצלו לאותן חברות, הן לא הסכימו להמשיך בתהליך, היות שמדובר בהשקעה גדולה. צריך לזכור כי כ-30,000 רכבים משוקמים בשיטת המסחר של ה"אובדן להלכה" עולים על הכביש בכל שנה וראוי שהציבור יקבל גילוי אודות מצב הרכב, איכות שיקומו וערכו המסחרי הנוכחי לפני הרכישה ולא לאחריה.
משה שטאובר בעלי חברה מסחרית בתחום הקמת מאגרי מידע אמר כי: "באנו לפני שנתיים והצענו את הרעיון של קאר פקס למשרד התחבורה, אנו מוכנים לאסוף את המידע מכל הגורמים הרלוונטיים ולהפכו לזמין באינטרנט ללא בעיות של אבטחת מידע, בדיוק כפי שניתן להוציא מידע על חשבון הבנק. אם היו משתפים איתנו פעולה, זה כבר היה קורה. אפילו קיבלנו אישור משפטי על חוק הגנת הפרטיות, אפילו מחברות ביטוח וממוסכים קיבלנו הסכמה לשת"פ ואנחנו ממתינים לשיתוף הפעולה של משרד התחבורה. במידה ומשרד התחבורה ישתף פעולה נוכל די מהר לחבר את כלל המידע מכלל הגורמים ולהנגיש אותו לציבור טרם רכישת הרכב.
לדברי אינגריד הר-אבן היועצת המשפטית של איגוד המוסכים: "יש לתת את הדעת על שתי נקודות משפטיות: לציבור חשוב לדעת על רכב שמצבו היה "אובדן להלכה" כיון שמדובר בשיעור נזק גבוה וכיון שהתיקון שהרכב עובר לא בטיחותי. לרוב, הרכב נמכר כאילו שהוא בסדר, בעוד הקונה לא מודע לעברו הבעייתי. משרד התחבורה עשה נכון שהוסיף זאת לרישיון הרכב וחבל שהוא חזר בו, הרבה יותר חשוב לדעת אם הרכב עבר תאונה קשה מאשר לדעת כמה קילומטראז' עשה הרכב. בנוסף, לחוק גילוי נאות יש היבט פלילי, אבל האכיפה לא קיימת במקרה של הגשת תלונה. כמו-כן, לא קיימת כלל האפשרות להגיש קובלנה כי החוק הושמט מחוק סדר הדין הפלילי ואני מבקשת להוסיף אותו".
ח"כ דוד אזולאי, יו"ר הוועדה סיכם את הדיון באומרו כי: "אנו יוצאים מפה עם בשורה שבתוך כחצי שנה יהיו פזורות ברחבי המדינה כ – 51 עמדות ממוחשבות שינגישו את המידע על רכב משומש לציבור ואני מברך על כך. אני פונה לאיגוד המוסכים בבקשה לשים שילוט ברור במוסכים על כך שבעל הרכב יכול לקבל את כל המידע על רכבו וכן שהאיגוד ימשיך לשבת עם משרד התחבורה לבדיקת האפשרות להוסיף את המידע שלו לעמדות הממוחשבות. בנוסף, תהיה פניה ללשכה המשפטית של משרד התחבורה בבקשה להוסיף את חוק גילוי נאות לחוק סדר הדין הפלילי. בנוסף, אני פונה למשרד התחבורה בבקשה להוסיף לעמדות שפות נוספות ומציע לו גם לפנות לחברות הליסינג ולבדוק אפשרות שהם גם יצטרפו למאגר זה. אני מציע שחברות ליסינג שלא רוצות לשתף פעולה, מוסדות ממלכתיים יחשבו פעמיים אם לרכוש רכב מאותה חברה". אזולאי סיכם את דבריו באומרו כי: "הנושא של אובדן להלכה פרוץ, רוכשים
בתום לב משקיעים ממיטב כספם ולבסוף נוחלים עגמת נפש. כדאי לקיים פגישות בין כל הגורמים הנוגעים בדבר ולהגיע לפתרון בהקדם".
