ארבע שנים וחצי אחרי דברי ההסתה שהשמיע יושב-ראש המטה להצלת העם והארץ, עדיין לא קיבלה פרקליטות המדינה החלטה בעניינו - כך נודע ל-News1.

בתחילת ינואר 2008 הודיע היועמ"ש לממשלה דאז, מני מזוז, כי יבחן דברים שאמר וולפא, בכינוס (1.1.08) בגן האיצטרובל בתל אביב.

מול למעלה מ-3,000 איש, וולפא השתלח בהנהגה בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט וקרא לגזר דין מוות על ראשיה תוך שהוא צועק מול הקהל: "הבוגד, הנורא, אהוד אולמרט, שנותן לנאצים האלו [הפלשתינים] נשק, ונותן להם כסף, ומשחרר את המחבלים הרוצחים שלהם... האדם הזה, כמו אריאל שרון, הוא משתף פעולה עם הנאצים. ואם היינו מדינת חוק, דינו ודין חיים רמון ודין ציפורה לבני, וכל האנשים האלה, ואהוד ברק, דינם בתלייה - לעלות על הגרדום!". בשלב זה מחא ההמון המשולהב כפיים והריע.

ממשרד היועמ"ש נמסר בתגובה כי "התיק עדיין מצוי בחקירה, בין השאר בעקבות מידע נוסף שהצריך פעולות חקירה נוספות".

News1 חושף כי תיק נוסף בו מעורב המטה למען הארץ שעורר בזמנו סערה, נסגר בקול ענות חלושה. ב-9 בספטמבר 2009, העבירה פרקליטות המדינה לחקירת המשטרה תלונות שהגיעו אליה בעקבות כינוס שבו חילק המטה למען העם והארץ פרסים כספיים לחיילים אשר הניפו בהזדמנויות שונות שלטים בהם תמכו בסירוב לקיים פקודות מחייבות בצבא. מן הפרקליטות נמסר כי "התיק נסגר בשל חוסר ראיות מספיקות".

לא בפעם הראשונה

בספטמבר 2011 חשפנו כי המשנה לפרקליט המדינה (לעניינים מיוחדים), עו"ד שי ניצן, הכריע שלא תיפתח חקירה בגין הסתה לאלימות נגד וולפא, אשר קרא בשידור רדיו לירות בחיילי צה"ל.

ראיון אמר וולפא: "הצבא החליט להילחם בעם ישראל, בארץ ישראל. אז כאשר באים יהודים או ערבים בחוות גלעד להרוס בתים והם יורים כדורי גומי, צריך לירות עליהם בחזרה כדורי גומי. אם הם באים לתת מכות, צריך לתת להם בחזרה מכות. מה שאותו מחבל בשחור, כפי שהם היו עטופי שחורים והפנים שלהם היו מכוסות עם רעלות ובלי תגים, בלי שמות, אני לא יודע אם זה יהודי, או ערבי, או מחבל או מישהו. אם הוא בא להילחם בי ובלי תגים, בלי שמות, אם הוא בא להילחם בי אני אלחם בו בחזרה. צר לי לומר אבל זה יגיע כנראה למלחמה בין יהודים לצערנו הרב. לא שהמתנחלים יוזמים את זה אלא הצבא נלחם בהם, רוצה לגרום להם מה שעשו לתושבי גוש קטיף, לאמלל להם את החיים".

המשנה לפרקליט המדינה ציין כי מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע בעבירות המכרסמות בחופש הביטוי, כלשונו, היא מדיניות מרוסנת ומצומצמת. "לא נראה כי במקרה זה קיימת הצדקה לסטות ממדיניות זו, נוכח העובדה כי הרב הבהיר שאמר את דבריו בסערת רגשות וחזר בו מדבריו, יום לאחר הפרסום", דברי עו"ד ניצן.