ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה (יום ב', 18.6.12) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק בתי דין מינהליים, הקובע את סדרי הדין של בתי דין הדנים במעצר ובגירושם של שוהים בלתי חוקיים בארץ. בדיון נמסר, כי בכוונת משרד הפנים להקים 20 בתי דין כאלו.
בתי הדין המנהליים לביקורת משמורת, הדנים כיום בשוהים הבלתי חוקיים ומסתננים המובאים בפניהם לצורך דיון במעצרם או בגירושם מהארץ, פועלים מכוח חוק הכניסה לישראל והחוק למניעת הסתננות. ואולם, סדרי הדין והמינהל בהם לא הוסדרו בחוק, והוא מסמיך את הדיינים לקבוע בעצמם את סדרי הדין. בנוסף, בחוק הנוכחי אין מבנה היררכי מסודר של בתי הדין.
נציג משרד המשפטים, עו"ד דין ליבנה, אמר בדיון, כי המדינה מבקשת להחיל בשינויים המתחייבים את הוראות חוק בתי הדין המינהליים. הוא ציין, כי החוק וההליך הנוכחיים אינם מותאמים לסדרי הגודל של המסתננים השוהים כעת בארץ. הצעת החוק קובעת, כי דיין יהיה עובד מדינה בעל כשירות לכהן כשופט שלום הבקיא בדיני הכניסה לישראל והיציאה ממנה. הדיינים ימונו בידי היועץ המשפטי לממשלה לכהונה בת חמש שנים, ויהיו כפופים לדין המשמעתי של שירות המדינה ולא לדין המשמעתי של השופטים.
שב"ח יובא בפני בית הדין תוך 96 שעות מרגע מעצרו. בית הדין יבדוק את חוקיות המשמורת ואם המעצר חוקי. ההצעה קובעת את תנאי המשמורת, מתי השב"ח ישוחרר, מתי יידרשו ממנו ערבויות ומתי יישאר במשמורת. ערעור על החלטת בית הדין למשמורת יידון בבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כפי שהמצב גם כיום). עוד קובעת הצעת החוק, כי המדינה לא תוכל לדרוש הוצאות מהשוהים הבלתי חוקיים. גם השבחי"ם שיובאו בפני בית הדין לא יוכלו לתבוע הוצאות מהמדינה.
יו"ר הוועדה, ח"כ
דוד רותם, ביקש ממשרד המשפטים לתקן את הצעת החוק כך שבית הדין יוסמך לפסוק הוצאות לאדם שהובא בפניו. בנוסף, רותם דרש שסדרי הדין יובאו לאישור ועדת החוקה. נציגי משרד המשפטים הסכימו להסמיך את בתי הדין לפסוק הוצאות, אולם רק למוחזק במשמורת או למשוחרר בערבות ולא למדינה. הם התנגדו לבקשתו השנייה באומרם, כי הדבר מצוי בסמכותו של שר המשפטים. עם זאת, הסכימו נציגי משרד המשפטים לצמצם את סדרי המינהל שבסמכות שר המשפטים לסדרי מינהל של מזכירות בית הדין.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
