ככלל אין לאפשר לסניגורים להיפגש עם עדי תביעה, והיתר למפגש כזה יינתן רק במקרים חריגים. כך סבורה (4.6.12) סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג.

לדברי וסרקרוג, מאחר שהחוק לא הגדיר מתי יתאפשר מפגש כזה ומתי לא, היא מוצאת שניתן למצוא את המענה בנהלים העוסקים בחשיפת ראיה חסויה. לאחר ניתוח משווה זה, אומרת וסרקרוג: "ראיון של עדי תביעה על-ידי סניגור היא בקשה שבאה לאתר פרטים נוספים שאינם בהודעה ו/או שינויה, שהרי אם ניתן היה להסתפק באמור בהודעה ייתכן שלא היה צורך בראיון נוסף. ועוד יש להזכיר כי הזכות להבהיר הודעה שניתנה, בין על דרך של שינוי תוכנה, ובין בדרך של הוספת פרטים ו/או הבהרה ו/או בכל דרך אחרת, תעמוד לנאשם במסגרת החקירה הנגדית.

"הוספת פרטים כאלה במעמד צד אחד על-ידי הסניגור עם עד התביעה שכבר מסר הודעה במשטרה ותוכנה הובא לידיעת הנאשם, וללא נוכחות התביעה, עלולה להעמיד קו גבול לא ברור בין שיבוש הליכי משפט לבין איתור פרטים נוספים שאולי חיוניים הם להגנת הנאשם. נקודת מוצא זו - חשש ברמת סבירות גבוהה לשיבוש הליכי משפט - מחייבת לדעתי, עמידה על איסור המפגש, ככלל, ומתן היתר למפגש, כחריג".

מקרים חריגים אלו, ממשיכה וסרקרוג, הם כאשר אומנם יש בדחיית הבקשה משום פגיעה בזכות ההתגוננות של הנאשם. הדבר ייבחן, כאמור, בדומה לנעשה בנוגע לראיה חסויה: "מיקוד המחלוקת שבגינה נדרש עד התביעה כמקור ראייתי, ומיהות העדים, מעמדם ותוכן עדותם והעדר מקורות מידע אחרים שיכולים לספק אותו מידע".

הדברים כלולים בהחלטתה של וסרקרוג לדחות את בקשתן של שלוש חברות המואשמות בעבירות מס והלבנת הון, לאפשר לסניגוריהן להיפגש עם נושאי משרה בהן המופיעים ברשימת עדי התביעה. היא מנמקת את החלטתה: "לפחות בשלב הזה של הדיון - כאשר מדובר בדיון מקדמי בהליך הפלילי - לא התרשמתי כי העדר מפגש עם עדי התביעה יהא בו כדי לפגוע בהכנה נדרשת למיצוי זכות הטיעון של הנאשמות, במיוחד כאשר יש להניח כי אופן ניהול הנאשמות, כתאגיד, מבוסס על מסמכים, ספרי חשבונות ודוחות לרבות החלטות נדרשות, וכי בכל אחת מהנאשמות יש בעלי תפקידים שונים, אשר להם המידע הנדרש, כדי לדחות טענות המאשימה ו/או להכחישן".