A&E Television Network - אחת השותפויות הידועות בעולם בתחום הבידור והטלוויזיה בכבלים והמפעילה, בין היתר, את ערוץ הטלוויזיה המפורסם The History Channel (ערוץ ההיסטוריה), וחברת טלעד - זכיינית ערוץ 2 והמפעילה ברשיון את שידורי הטלוויזיה של ערוץ ההיסטוריה בישראל, הגישו (יום ה', 18.9.03) תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, למתן צו מניעה זמני נגד עליית ערוץ ההיסטוריה הישראלי לשידור.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד גדעון קורן ועו"ד איתן שאולסקי, נטען כי ערוץ ההיסטוריה הישראלי מפר את סימני המסחר הרשומים של ערוץ ההיסטוריה האמריקני וכי הדבר עלול להוביל להטעיית ציבור הצופים.
מנתוני התביעה עולה, כי שידורי ערוץ ההיסטוריה האמריקני נקלטים ביותר מ-200 מיליון בתים, ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם. שידורי ערוץ ההיסטוריה משודרים בלמעלה מ-20 שפות. "אחוז התפשטותם של המנויים על שידורי ערוץ ההיסטוריה בקרב הבתים ברחבי העולם הוא אחד מהגבוהים בין ערוצי הכבלים".
עוד נטען בתביעה, כי הערוץ הישראלי יכול היה לבחור לעצמו אין ספור שמות, לדוגמא "היסטוריה ישראלית", "הערוץ העברי", "ערוץ תולדות ישראל והציונות" ועוד, אך בחר דווקא את סימן המסחר 'ערוץ ההיסטוריה', ובכך מטעה ציבור רחב.
לדברי עו"ד קורן, סקר שערך ערוץ ההיסטוריה האמריקני ב-11 מדינות ובכללן ישראל, מלמד כי למעלה מ-50% מהנשאלים בישראל מכירים את סימן המסחר 'ערוץ ההיסטוריה' וכי כ-30% מנויים על שידור ערוץ ההיסטוריה.
עוד עולה מנתוני הסקר, כי מבין הצופים הנשאלים, 11% רואים את שידורי ערוץ ההיסטוריה מידי יום ואילו למעלה מ-70% צופים בשידורי ערוץ ההיסטוריה לפחות פעם בחודש. על-פי ממצאי הסקר, למעלה מ-40% מהנשאלים יהיו מאוכזבים אם שידורי ערוץ ההיסטוריה בישראל ייפסקו.
עו"ד קורן מוסיף וטוען, כי כבר התגלו מספר טעויות בפועל בקרב גופים מקצועיים כגון בית התפוצות, הסוכנות היהודית ומשרד הביטחון, שסברו בטעות כי נציגי הערוץ האמריקני קשורים לערוץ הישראלי.
אפילו במועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, ובמחלקה לסימני מסחר במשרד המשפטים, טוענות התובעות, התייחסו לערוץ הישראלי כאל "ערוץ ההיסטוריה" הבינלאומי. באופן פרדוקסלי, טוענות התובעות, מועצת הכבלים והלווין הודיעה כי לא תכריע בעניינים הקשורים ב"גניבת עין או שימוש בסימני מסחר", מאחר והיא מאמינה כי אין בכך סכנה להטעיית הציבור.
התובעות טוענות, כי "מי שמבקש לסחור במוצרים כדוגמת מוצרי מתחרהו, מן הראוי שיעשה זאת בדרך של התחרות איכותית או פרסום בתום לב ולא בצורה של התעטפות בגלימה שאינה שלו". לטענתן, העובדה שמפעילי הערוץ הוסיפו את המילים "הישראלי" לשם אינן משנות, מאחר ו"תוספת חסרת אופי מבחין, שהוסיף נתבע לסימן מסחר, אינה מהווה הגנה מפני הפרת סימן המסחר".
העותרות אף טוענות לדילול סימני המסחר שלהן: "דילול מוגדר כמצב בו נעשה שימוש בסימן מסחר חזק בלא רשות בעליו וללא יצירת הטעיה, המביא לשחיקה וטשטוש של התדמית הייחודית והאיכותית שהסימן הצליח להעביר לצרכניו, וכתוצאה מכך נפגמת תדמיתו החיובית של סימן המסחר בקרב קהל הצרכנים ונגרעת ייחודיותו. שחיקה בתדמיתו של סימן מסחר בקרב קהל הצרכנים גורמת אף לגריעה מערכו המסחרי של סימן המסחר, וזאת בעקבות ירידה בכושר (או כח) המכירה הטמון בו".
כן טוענות התובעות לגזל המוניטין שלהן, גניבת עין, הפרת חובה חקוקה, הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן ולעשיית עושר ולא במשפט מצד הערוץ הישראלי.
בש"א 18386/03 (ת.א. 2108/03) A&E Television Network ואח' נ' ערוץ ההיסטוריה הישראלי בע"מ
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
