גאוותנים הגזמתם

הם כמובן אינם חולים, בוודאי לא מצורעים, אך הם שונים! אם הם מוצאים בכך מקור רב לגאווה - שיערב להם. זו מדינה דמוקרטית: זכותו של כל אדם לחשוב כרצונו, אבל למטבע כמובן שני צדדים: מותר להשמיע גם דעות אחרות.

מאוד מתמיה, פתאטי ומעציב, שהם מעדיפים להציג את עצמם בפני הציבור כקבוצה שהדבר המרכזי המאפיין אותה הוא סקס פרובוקטיבי. קראתי תגובות של הומואים רבים המוחים על כך, ולכן אני בספק רב אם ההנהגה הצעקנית אכן משקפת את רוב חברי הקהילה.

לשם מה נועדו אברי הרביה? התשובה טרבייאלית וטמונה בשאלה. דרך הטבע ברורה, מכאן ברורה גם הדרך החריגה. יתכן שאפשר למצוא לה בסיס ביולוגי, יתכן שאפשר למצוא לה מקבלה בבעלי חיים, יתכן שזו חריגה מאוד מאוד פופולרית ונפוצה. דברים רבים יתכנו, אבל דבר אחד ברור מעל ומעבר לכל ספק: ברורה מהי המשיכה הטבעית ומהי השגויה!

מערכת המין נועדה לצורך שימור המין. איך עושים את זה? אין צורך לנבור בספרות מקצועית, שהרי יחד עם אברי המין קיבלנו כעסקת חבילה גם "הוראות הפעלה". לפעמים ההוראות הללו משתבשות והיצור (אדם או כל בעל חי אחר) מתבלבל ונמשך למשהו אחר. לא קורה שום אסון, ואולם לא ניתן לאנוס את המציאות ולאלץ אותה להודות שגם המשיכה המשובשת היא "כדרך הטבע".

להיות בעל העדפה מינית לא טבעית זה בוודאי לא פשוט. אבל מדוע רק ההומואים והלסביות ראויים לסובלנות ציבורית? אם יום בהיר אחד תקום קבוצת אנשים בעלי העדפה מינית אחרת ותדרוש בדיוק את אותן זכויות, לרבות את הזכות לצעוד ברחובות ולנסות לעורר מודעות ציבורית למצוקתם, מדוע להפלותם?... אם אדם נמשך למשהו זה לא בהכרח בגלל שהוא "רע".

ללא פרופורציה

המגזר ההומו לסבי מעורר מהומות בסדר גודל בלתי פרופורציונלי. אנחנו לא באירן, יש כאן ליברליות לא מעטה, מצבם רחוק מלהיות טראגי. לצערנו הרב לא חסרים במדינה מגזרים שראויים לתשומת לב למצוקותיהם: עשרות אלפי בני נוער מתגוללים ברחובות, כמעט מחצית מהמדינה אינה גומרת את החודש, עושק ניצולי השואה מזעזע, מצוקת הנכים, מצוקת הסביבה, התדרדרות המוסרית בהנהגה. שום נושא אינו מצליח להוציא את הציבור משלוותו. רק קבוצה בעלת העדפה מינית חריגה, חסרת סובלנות לזולת, שאינה מתביישת לדבר לכאורה בשם הסובלנות, מטלטלת מדינה שלמה שבועות ארוכים ללא הפסקה.

כל דבר ראוי למקומו. הטיילת בת"א היא בהחלט מקום ראוי למצעד אהבה, תאווה, גאווה, או כל מצעד ראווה. ניתן לערוך את המצעד פעם בשנה בטיילת, הרחק מן הציבור הרחב, הרחק מילדים, הרחק מכל אזרח שאינו מעוניין להיחשף נגד רצונו למיניות בוטה. יחגגו, יצעדו, יפגינו, וכולם יהיו מרוצים.

חוצפתה של הקהילה המאלצת את הציבור הרחב להיחשף למגוון ההעדפות המיניות שלה, מתגמד אל מול מחדליה של מערכת שלטון החוק. במדינה מתוקנת שלטון החוק אמור להגן על האזרח מפני דברים בלתי ראויים. כאשר צעיר חרדי מתפשט במקום ציבורי אך לא פומבי (או ההפך, לא נבדוק כרגע בציציות), מיד עטות עליו רשויות החוק כדי להגן עלינו מפניו, כדי שחלילה לא נחזה במו עינינו בגרב שעל איברו. יפה מאוד מצידם, כעת אנו חשים מוגנים מכל רע. אבל כאשר חבורה פרובוקטיבית עורכת קרנבל רווי מיניות בוטה בפני אזרחים וילדים בכיכר העיר, נגד רצונם, ומערכת החוק מאשרת זאת, מתעוררות שתי שאלות: א. איזה סעיף בחוק מתיר זאת? ב. אם יש סעיף כזה בחוק, מדוע הוא עדיין שם?...

לסיכום: א. כשאנו מדברים על גאווה ודעה קדומה - הדעה הקדומה היא זו הקובעת שהומוסקסואליות היא כדרך הטבע, למעשה זהו יצר טבעי שהשתבש! ב. התקופה בה כל דאלים גבר, גופים צעקנים מנצחים על חשבון טובת הציבור, צריכה לעבור מן העולם. מיעוטים הרוצים למשוך תשומת לב לבעיותיהם, בהחלט יכולים להשתמש באמצעים מגוונים. קרנבל מיני כפוי ובוטה בפני ילדים והמונים - איננו אחד מהם!