|   15:07:40
דלג
  יואב יצחק  
מו"ל ועורך ראשי News1
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!

מחלקה ראשונה <span style='font-weight:normal;'>[15.6.01]</span>

שני עניינים כאן, הפעם, המעלים שאלות קשות:
האחד - על הטקטיקה של דורנר, וכיצד היא מנפנפת ומונעת דיון יעיל וצודק בעתירה המופנית למעשה כנגד הנשיא אהרן ברק;
השני - על רו"ח גד סומך, המעדיף את טובת החברים ופחות את
טובת החברות אותן הוא אמור לשרת בנאמנות
15/06/2001  |   יואב יצחק   |   מאמרים   |   ועדת אור (לאירועי אוקטובר)   |   תגובות


הטקטיקה של דורנר
דורנר, הימנעות.

לבית המשפט העליון מוגשות, מעת לעת, עתירות הנוגעות לעניינים ציבוריים מהותיים. לעיתים נוגע הדבר ישירות ו/או בעקיפין לאחד מבכירי הארץ, ומטבע הדברים מעורר הדבר סקרנות ועניין. לעיתים נדירות יותר, מוגשות עתירות הנוגעות לאחד משופטי העליון או לאישיות הקרובה לאחד מהם, ואז גורם הדבר לרחש-בחש ולמבוכה בבית המשפט העליון.

כיוון שבבני אדם עסקינן, מעלה הדבר באופן שכיח חשש שמא לא מתקיים דיון משפטי-ענייני, נטול פניות. כזו היא העתירה שהגיש ח"כ יגאל ביבי (המפד"ל), שבה מעורב הנשיא אהרן ברק.

ח"כ ביבי הגיש ביום 5.6.01 עתירה לבית המשפט העליון, כנגד שני משיבים - שר המשפטים מאיר שטרית וכנגד יושב ראש ועדת החוקה חוקה ומשפט ח"כ אופיר פינס. בעתירה הוא מבקש לעכב (בצו ביניים), ובשלב מאוחר יותר לבטל (בצו קבוע), צו שהוצא בוועדת החוקה חוק ומשפט - שעניינו הגדלת סמכות בית משפט השלום לדון בתביעות כספיות עד סכום של 2.5 מיליון ש"ח.

המשיבים בעתירה הם כאמור השר שטרית וח"כ פינס. ואולם, קריאת העתירה מלמדת כי נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק הוא האיש כנגדו למעשה מופנית העתירה. ח"כ ביבי מאשים את שטרית, את פינס וגם את הנשיא ברק במחטף, בהתערבות גסה בעבודת המחוקק ומה לא.

ח"כ ביבי מגולל בעתירה את כל פרטי הדיונים וההליכים בנושא. בעתירה הוא מראה כי הרפורמה הגולמה בסעיף זה (הגדלת סמכויות בית משפט השלום) לא היתה מקובלת, לגופו של עניין, על מרבית חברי הכנסת. לכן, הוא טוען, חברו השלושה, ובתחבולה השתמשו בוועדת החוקה חוק ומשפט כדי להכשיר שינוי מהותי שביקש ברק להוביל, שינוי אותו לא הצליח לקבל במליאת הכנסת.
המדובר, הוא טוען, "בתרגיל פרלמנטרי", שמבזה את הכנסת ועוקף, באופן בלתי ראוי, את חברי הבית. ח"כ ביבי מספר בעתירה, כי בסיומו של אותו דיון בוועדת החוקה, התבקשו האורחים השונים לצאת מאולם הישיבות וכך עשו כולם. אלא שנשיא בית המשפט העליון הוזמן להיכנס על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס. הנשיא ברק קיבל את ההזמנה והיה נוכח בעת ההצבעה שנערכה, דבר שהיה בו לחץ פסיכולוגי על חברי הכנסת שהתבקשו להצביע בעד בקשתו, כפי שאכן אירע. הגדלת סמכויות בית משפט השלום הינה הסעיף העיקרי, החשוב ביותר, בכל הרפורמה של ועדת אור, הוא טוען, ועל-כן אין לאפשר מצב, שבו עניין כה בסיסי וחשוב יועבר במחטף בוועדת החוקה חוק ומשפט, תוך עקיפת מליאת הכנסת - בפניה תלויה ועומדת אותה הצעה/בקשה.

ח"כ ביבי אינו מפריז בחשיבותו של התיקון שהוכנס. תיקון זה אמור להוריד מבית המשפט המחוזי חלק ניכר מהתביעות, ולהעבירן לבית משפט שלום. לכן, הוא טוען, אין זה ראוי ואין זה חוקי לבצע מחטף שכזה. "כלום יעלה על הדעת כי במצב דברים שכזה יתעלם השר מכל הנ"ל? ככה? כאילו כלום? התשובה על כך ברורה - השימוש בסמכות במצב דברים שכזה חורג לחלוטין ממתחם הסבירות והוא נגוע בחוסר סבירות קיצוני". ח"כ ביבי תוקף בחריפות את "דבר נוכחות נשיא בית המשפט העליון באולם ישיבות הוועדה בזמן ההצבעה". "אין לראות כל טעם או צורך ענייני לנוכחות כזו", הוא טוען. "מה לנשיא בית המשפט העליון ולהצבעה של ועדה מוועדת הכנסת בכלל ובעניין שכל תפקידו בו הוא לייעץ למשיב 1 בפרט. דומה כי יש כאן חציה של גבול המותר בדבר מידת ההתערבות הראויה של הרשות השופטת במהלך ענייניה של הרשות המחוקקת. גם אם תאמר כי מבחינה דווקאית אין כך הדבר, הרי שוודאי כי יש כאן פגיעה ממשית במראית העין. דוק - בפועל לפחות חבר כנסת אחד הודה כי נוכחות זאת הקשתה עליו במילוי תפקידו".

העתירה הוגשה כאמור ביום 5.6.01, באמצעות עורך הדין עמוס ון-אמדן. העותר ביקש לעכב כניסת השינויים לתוקף, ולכן ביקש צו ביניים. אלא מה? שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר, שקראה היטב את העתירה - סביר להניח שקראה גם על המעשים הבלתי מכובדים המיוחסים לנשיא ברק - החליטה להעבירה לתגובת המשיבים תוך 21 יום, היינו: עד יום 26.6.01. בד-בבד עם כך נמנעה ממתן צו ביניים.

בבקשה דחופה (נוספת) למתן צו ביניים שהגיש ביום 10.6.01, הפנה העותר את תשומת ליבה של השופטת דורנר לעובדה שהצו החדש נכנס לתוקף ביום 17.6.01. לכן, ביקש, יש להזמין את המשיבים ליתן תגובה לפני יום זה ולהוציא צו ביניים, או לחילופין - לקיים דיון לפני יום 17.6.01. אחרת, כתב, הופך העניין ל"דיון תיאורטי ואקדמי", ולא זו כוונת העותר - המבקש לקבל את יומו בבית המשפט.

יאמר כאן, כי אי הכרעה בבקשה להוציא צו ביניים (בפני הרכב שלושה-שופטים) המעכב את כניסת התקנות החדשות לתוקף, כמוהה כדחייה פרוצדורלית-מינהלית, שאינה עולה בקנה אחד עם דרישות החוק, המאפשר דחיית עתירה רק בהרכב שלושה או יותר. בדרך מינהלית זו ניתן למעשה ליטול את עוקצה של העתירה, ולמנוע דיון ענייני בה.

במצב דברים רגיל, ניתן להניח כי בית המשפט היה מתכבד ומזמן את הצדדים לדיון בעתירה ובצווים המבוקשים. אך כאן, כאמור, מופנית העתירה למעשה לשם בירור מעשיו ופעולותיו של הנשיא אהרן ברק, ומכאן הרגישות בבית המשפט העליון לנושא. לכן אולי אין פלא, כי אפילו דורנר, הידועה כאחת השופטת האמיצות, לא מצאה לנכון לעשות את המינימום המתבקש: לקבוע דיון קרוב שיאפשר דיון בזמן אמת, בעתירה גופה. תחת זאת כתבה בהחלטה: "אף לאחר שעיינתי בנימוקי בקשת העותר, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתי הקודמת בעניין צו הביניים. שכן, בכניסת ההסדר המשפטי החדש לתוקף אין כדי לייתר את הדיון בעתירה".

דבר זה אינו מדוייק: העתירה כוללת בקשה להוציא צו על תנאי וצו קבוע, והדיון בסעד זה אכן אינו מתייתר; וגם צו ביניים, אך סעד זה עלול להתמסמס, שכן הדיון בו יתקיים רק לאחר שהצו נכנס לתוקף ולאחר שבתי המשפט מתחילים לפעול לפי הצו החדש.

במילים פשוטות: הדיון יתקיים לאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. ואז עשוי העותר למצוא עצמו במצב, שביום הדיון שיתקיים אולי בעוד כמה שבועות, יגידו לו השופטים הנכבדים: "למה שאדוני לא ימשוך את העתירה. הרי הצו כבר נכנס לתוקף. בתי המשפט כבר פועלים לפיו. יש קושי להפסיק את מה שכבר התחילו. אולי אדוני ימשוך את העתירה. אחרת אנחנו עלולים גם לחייב בהוצאות גבוהות".

סמוך על סומך

משרד רואי החשבון סומך חייקין ושות', בראשו עומד רו"ח גד סומך, נחשב לאחד הגדולים בענף. לא רק מבחינת מספר החברות והעסקים להם הוא מספק שרותים, אלא גם מבחינת מעמדו בקהילית העסקים. מסיבה זו, דווקא, קשה שלא להביע תמיהה על אופן טיפולו של סומך בהפסדים האדירים של חברת אי.סי.איי טלקום.

לפני שנצלול לפרטים, נציג כאן מעט רקע: משרד סומך חייקין ושות' משמש במקביל כרואה חשבון של חברת אי.סי.איי. טלקום, של קונצרן כור (בעל השליטה באי.סי.איי טלקום), וגם כרואה חשבון של בנק הפועלים - המחזיק ב-20% ממניות כור. לשלושתם מעמד של חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה, עם כל החובות הנגזרות מכך. ובמילים פשוטות: גד סומך מחזיק את ידה של האימא, מטפל בבת וגם משחק עם הנכדה.

אי.סי.איי טלקום הציגה ביום 23.5.01 דוחות כספיים לתקופה ינואר-מרס 2001, שהצביעו על הפסד בסך 256.4 מיליון דולר לעומת 23 מיליון דולר הפסד בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. ההפסד נובע, רובו ככולו, מהפסד תפעולי בסכום כולל של 242 מיליון דולר - כתוצאה ממחיקות חד-פעמיות (בהן מחיקת מלאים) וכן הוצאות נוספות בגין פיטורין והפרשות נוספות בכמה חברות-בת.

ההפסד הענק הדהים את חברי מועצת המנהלים של קונצרן כור, ובהם את איש העסקים יונתן קולבר, העומד בראש כור; וכן את איל ההון צ'ארלס ברונפמן - אחד מבעלי המניות המרכזיים בקונצרן כור (באמצעות חברת קלארידג' בראשה הוא עומד). ההפסד טילטל את כסאו של קולבר, המתנדנד גם בימים אלה.

ההפסד גרר הפסד עצום גם בחברה-האם, קונצרן כור. בתקופה ינואר-מרס 2001 - הפסד בסך 956 מיליון ש"ח (רובו ככולו פרי הבאושים של אי.סי.איי טלקום), לעומת רווח נקי בסך 354 מיליון ש"ח בינואר-מרס 2000. מאזן שחור לכל הדעות, שחשף יותר מכל את פריחתה של אגדת קולבר: הלך הפלא, נשאר הילד.

יתירה מכך: מתברר, כי במאזני כור עדיין חבוי הפסד השקעה בסכום של כמיליארד ש"ח, כתוצאה מההשקעה הכושלת באי.סי.איי טלקום וירידת ערך מניות החברה הנרכשת בבורסה. למרות זאת, לא נעשתה הפרשה מתאימה במאזני קונצרן כור.

במצב דברים רגיל, ניתן היה לצפות מרואי החשבון לעמוד על המשמר. זו הרי חובתם, לפעול באופן עצמאי כדי שייעשו ההפרשות המתאימות במאזני החברה. כל רואה חשבון מתחיל לומד כי הדוחות צריכים לשקף את המציאות. אך כאן קיימת בעיה מיבנית:

גד סומך מכיר את כולם, וכולם אותו. אם ילחץ לבצע אפילו חלק מההפרשות המתאימות, עלול הדבר להשפיע הן תוצאות מאזני כור והן על תוצאות מאזני בנק הפועלים. לכן, כנראה, הוא בחר בטקטיקה של אי-עשייה: הוא נמנע מצירוף חוות דעת למאזני כור, שתזהיר את הציבור מפני ההפסדים הגדולים החבויים עדיין במאזנים - כתוצאה מירידת ערכן של קריסת מניות אי.סי.איי טלקום בורסה (וזו, כמובן, בין היתר, נגזרת של ההפסדים העצומים שהיו מנת חלקה), ביחס לעלות ההשקעה. פער של כמיליארד ש"ח לא כל כך מטריד כנראה את סומך, בניגוד לנורמה האמורה לחייב רואה חשבון זהיר ושמרן. הנימוק שהועלה: אנחנו סומכים על דירקטוריון החברה. הוא המחליט אם מפרישים, כמה ומתי. בקיצור: במשרד סומך חייקין ושות' נוקטים במדיניות של "ראש קטן". דוחים את הקץ.

לא הייתי מייחס לזאת חומרה מיוחדת, אלמלא ניסיון העבר המפוקפק עם משרד סומך חייקין ושות'. משרד זה שימש רואה חשבון של חברת לה-נסיונל (ז"ל), שנשלטה על-ידי קבוצת הפניקס - שבשליטת יוסי חכמי. החברה קרסה, כידוע, לאחר שהתברר כי הנפיחות במאזני החברה משקפת את נתוני העבר, ולא כל-כך את ההווה.

ההפסדים האדירים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים היו רק עניין של זמן. הקריסה היתה בלתי נמנעת, ואכן היא הגיעה וגרמה נזק כספי עצום לבעלי המניות מקרב הציבור. במצב זה, נאלצו רשות ניירות ערך, המשטרה והפרקליטות לנקוט הליכים משפטיים כנגד המעורבים. התוצאה: המנכ"ל דאז משה פרג מבלה כבר כמה שנים בספסלי בית המשפט המחוזי, כנאשם בעבירות חמורות; הפרקליטות הודיעה במאי 2001 על החלטתה להגיש כתב אישום באותה פרשה - גם כנגד יוסי חכמי, בר-כוכבא בן-גרא ופרופ' חיים בן-שחר בחשד שביצעו עבירות בחברת לה-נסיונל.

מי שיצא "יבש" מכל העניין, מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים/פלילים הוא רו"ח גד סומך. באופן מוזר למדי, גד סומך אפילו לא נחקר ברשות ניירות ערך, למרות שמשרדו שימש שחקן ראשי בעריכת הדוחות והצגתם בפני הציבור. והמבין יבין. זו אולי הסיבה לכך, שסומך אינו מבין גם כיום את חובתו כלפי בעלי המניות - המחזיקם במניות בנק הפועלים, כור תעשיות ואי.סי.איי טלקום.

פניתי לגד סומך. ביקשתי הסברים, נימוקים למעשיו ויותר נכון לאי-מעשיו. סומך סירב להגיב רשמית.

תאריך:  15/06/2001   |   עודכן:  31/08/2003
יואב יצחק
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
- מתפוצצים באושר;
- עוד לא ברור
כיצד מינתה ליאורה מרידור את
קובי חיון למנכ"ל בזק בינלאומי
12/06/2001  |  יואב יצחק  |   מאמרים
שלחתם תקציר מנהלים לכל הקרנות בארץ?
ויתור מרצון של החקלאים על מכסות המים -
הפתרון ההגיוני והמהיר ביותר למשבר המים
מחול השדים כבר החל: עוד לא יבשה הדיו על כתב מינויו של אהוד יתום לתפקיד יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור וראש מטהו לעניין זה, וכבר יצאה בת קול מלשכתו של יוסי שריד הקוראת לאריאל שרון לשקול מחדש את המינוי.
11/06/2001  |  ד"ר חיים משגב  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il