איציק, את צבועה

דליה היקרה,

אני מודע היטב לכך שאת מגלה רגישות רבה לכל מה שנכתב עלייך בכלי התקשורת מחשש שיגרמו לך נזקים בדרך לראש הפירמידה במדינה. התפקיד של יושבת-ראש הכנסת מתחיל להיות קטן עליך. תפקיד זה מקנה לך מעמד של ממלאת-מקום נשיא המדינה ואת לא מסתפקת בכך ורואה בו תחנת ביניים בלבד. כדי לספק את השאפתנות האישית שלך תהיי מוכנה להפוך מתחרים פוליטיים לגוויות ואחר כך לדרוך עליהן. לצערי הרב, לא כולם מכירים אותך ולא מבינים זאת.

שרת החוץ ציפי לבני, למשל, שניסתה להתקרב אלייך באחרונה ולבחון אפשרות לשיתוף פעולה בקדימה, אינה יודעת עדיין עם מי יש לה עסק. כשתחוש יום אחד דקירות בגבה תבין איזו סכינאית את. חוסר נאמנות לבני ברית פוליטיים היה מאז ומתמיד טבוע על גבי כרטיס הביקור שלך.

בפעם הקודמת כשכתבתי עליך כאן ב-Nfc ב-27 בינואר 2007 סיפרתי על המעורבות שלך כשרת התקשורת בגיוס תרומת שוחד בסך 120 אלף דולר שקיבל ביוזמתך פטרונך שמעון פרס מאיל ההון חיים סבן לצורך מימון הפריימריז שלו במפלגת העבודה בהתמודדות שלו מול עמיר פרץ.

את יצאת מכליך, איבדת כל רסן. צלצלת אלי ונתת לי אולטימטום של שלוש שעות להכחיש את אשר כתבתי. איימת שאם לא אעשה כן, תתבעי אותי על פרסום לשון הרע. הודעתי לך שאני לא זקוק אפילו לשלוש שעות כדי לסרב. מאז חלפו אלפי שעות ואני עדיין ממתין בקוצר רוח לתביעה והיא מבוששת להגיע משום מה.

אני משוכנע שבינתיים חזרת לכלייך והפנמת את העובדה שלא כולם מתרגשים מהאיומים ומהפה הגדול שלך. לא כולם נכנעים לצרחות ולהשתוללות שלך במצבים שבהם את מאבקת את השליטה עליהם. חלפו עברו הימים שבהם זכית לתקשורת מפנקת ומלטפת בזכות שירותים ממלכתיים מועדפים וחריגים שהענקת לברוני התקשורת. את חושבת ששכחתי את פרשת התחקיר על חלק מעלליך בתפקידיך הממלכתיים שפורסם בשעתו בידיעות אחרונות? כמה ימים לאחר מכן סחטת מאמר אוהד מוזמן באותו עיתון שמחק את הרושם הרע של התחקיר.

חוסר אחריות

בעניין תרומת השוחד אני רוצה לשתף אותך בתחושה מוזרה שמלווה אותי מאז. בשעתו הגשתי בשם תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז תלונה נגד פרס ונגדך בדרישה שיורה על חקירת משטרה בחשד שקיבלתם שוחד. בניגוד למקובל, הודיע לנו מזוז תוך ימים ספורים על דחיית התלונה ואי-פתיחת תיק.

לשכת היועץ דחתה בכעס השערה פומבית שלי, שעל-פיה את הפעלת לחצים כבדים בלתי מקובלים על לשכת היועץ כדי שירדו מהנושא. נמנעתי מלהתנצל על שחשדתי בכשרים מאחר שיש לי ספיקות לגבי אופי הכשרות.

את רוצה לדעת מדוע? אני רוצה לרענן את זיכרונך: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עורכת הדין דוידה לחמן מסר (רעייתו של עורך הדין אוריאל מסר, שותפו לדבר עבירה של ראש הממשלה אהוד אולמרט), הייתה זו שהעניקה לך את ההכשר להטבה חריגה שקיבל ממשרד התקשורת, איל ההון חיים סבן, שתרם, כאמור, למטה הבחירות של פרס.

את חושבת שאני לא יודע שהפעלת לחצים כבדים גם על עובדים בכירים במשרד מבקר המדינה בעת שבדקו את הפרשה הכספית המסריחה הזו במסגרת מעקב אחר ההתנהלות הכספית הפנימית במפלגות?

כמי שעומדת בראש הרשות המחוקקת ואמורה לסמל בעיני אזרחי המדינה את ההקפדה על שמירת שלטון החוק, את נוהגת בחוסר אחריות ובאופן חסר מעצורים. לא חששת להעמיד את מבקר המדינה במצב רגיש. משרד המבקר המדינה נמנע מלבקר אותך על תפקודך כיו"ר הכנסת. את זו שמקבלת מהמבקר בלשכתך מול פני האומה את הדוח השנתי. במקום לברך על כך ולהקפיד על קלה כבחמורה, את משחקת כאילו את מעל החוק ומנסה לשטות בכולם.

בהקשר לכך, כדאי שתדעי שבמשרד המבקר יש שורה של תלונות של אומ"ץ ושל קבוצת עובדי המשכן שקבלו על חשד של מינהל לא תקין בכנסת שבא לידי ביטוי, בין השאר, במינויים של בני משפחה ומקורבים, חלוקת הטבות ובזבוזי כספים.

הדבר החמור ביותר היו השיפוצים שנעשו בביתך הפרטי בירושלים במסגרת סעיף של "אחזקה וניהול". שיפוצים שעלו לקופת המדינה למעלה מ-30 אלף שקלים. מקורבייך טענו אומנם שהיית זכאית לדירת שרד בתוקף תפקידך וויתרת עליה, אבל סעיף ההוצאות לדירתך נתפר עבורך.

זאת ועוד: התעלמת מכך שמשרד המבקר רשאי ואפילו חייב לבדוק גם פעילויות נוספות שנויות במחלוקת בתפקודך כמשרד התקשורת. אני רוצה להאמין ולקוות שנעשו בדיקות לעומק בחומרים מחשידים בתחום זה שהובאו לידיעת משרד מבקר המדינה.

כוחנית וחנפנית

דליה היקרה, אני מודע היטב לכך שההקפדה על טוהר המידות ושמירת כללי המינהל התקין לא היו מעולם ערכים שהטרידו את שלוותך. במרוצת שנות פעילותך הפוליטית הוכחת שאת תלמידה מצטיינת בכל המקצועות השליליים והפכת לתחמנית, מניפולטיבית, כוחנית וחנפנית. גם קצת בכיינית.

ההיכרות הראשונה שלי איתך הייתה כמדומני בשנת 1992, אחרי שנבחרת לראשונה לכנסת בתום עיסוק מקצועי כמורה ושירות ציבורי קצר כיו"ר הסתדרות המורים בירושלים.

היה זה על-רקע מידע שהועבר לעמותת אמיתי (גלגולה הקודם של אומ"ץ) על-ידי קבוצת מורות מירושלים שהעבירה אלינו מסמכים שהעלו חשד שכאשר שימשת מורה בבית ספר ירושלמי הגשת דוחות כוזבים למשרד החינוך. התגובה שלך לבדיקה שלנו הייתה היסטרית והפעלת עלי לחץ לחדול. כנראה שחששת כבר אז מפרסום פומבי בתקשורת עם תחילת הקריירה הפוליטית שלך.

בדיקה של משרד החינוך לבקשת אמיתי עלתה על שרטון. גם היועץ המשפטי לממשלה סירב להתערב. את יצאת יבשה מהפרשה אבל לא למדת לקחים.

כבר אז למדתי שהשתמטת משירות בצה"ל אחרי שהצהרת שאת דתיה וגם לא טרחת להתנדב לשירות הלאומי, כפי שעשו בנות דתיות אחרות. ניסית להדוף את הביקורת בנימוק שאת בת למשפחה מרובת ילדים והיית צריכה לסייע למשפחה. בצה"ל שירותו חיילות רבות במצב דומה.

הדאגה שלך לבני משפחתך נוגעת ללב. חלק מהם קידמת במסגרת השירות הציבורי ועל חשבון הקופה הציבורית בלי להותיר עקבות. כך למשל דאגת יפה לאחותך רות אשכנזי שנבחרה בשעתו במכרז שנוי במחלוקת לתפקיד סמנכ"לית למשאבי אנוש של משרד האוצר, בזכות המאחז שהקמת בנציבות שירות המדינה בעזרתה של עורכת הדין נורית אלשטיין, ששלטה בוועדות המכרזים ומונתה בינתיים על ידך ליועצת המשפטית של הכנסת.

פרט מאלף: אחת מחברות ועדת המכרז הייתה בינה בראון, רעייתו של שר האוצר רוני בראון. הלשונות הרעות אומרות שבינה יצאה נשכרת מכך בקידום בשירות הציבורי. הלשונות הטובות שותקות. כנראה, יחסי האנוש הם לא הצד החזק של אחותך הממונה על משאבי האנוש והיא אלא מהססת להתנכל לעובדים במשרד שלא השלימו עם המינוי שלה. אחת העובדות התלוננה בשעתו במשטרה נגד אחותך בחשד להפעלת מעשי אלימות כלפיה. החקירה במשטרה עדיין תקועה. אומ"ץ מכינה בימים אלה תיק מיוחד על המתרחש בין כותלי משרד האוצר.

לא ראויה לתפקיד

ברשותך, אני רוצה לעסוק בתפקודך הבעייתי כיו"ר הכנסת, שעלה באחרונה על-סדר היום הציבורי, אחרי שהורית להוריד מעל דוכן הכנסת את יו"ר סיעת הליכוד, חבר הכנסת גדעון סער, שכינה את חברי סיעת העבודה "סמרטוטים", אחרי שחזרו בהם ברגע האחרון מכוונתם לתמוך בחוק פיזור הכנסת בעקבות פרשת טלנסקי שחשפה פעם נוספת את התנהלותו העבריינית המתמשכת של חברך הקרוב, ראש הממשלה אהוד אולמרט.

בכך הוכחת פעם נוספת שאינך ראויה לכהן בתפקיד ממלכתי רם דרג, זה שאיפשר לך לשבת על הדוכן במחיצתם של נשיאי ארה"ב וצרפת ולהעמיד פנים שאת מדינאית דגולה.

לטעמי, היית ונשארת עסקנית מפלגתית תלת-פרצופית, שפיה ולבה לא חיו מעולם בשלום זה עם זה. אחרי שפרצה פרשת הנשיא החמדן לשעבר משה קצב, לא הייתה לך בעיה להלך אימים על חברי כנסת מסורסים ולהחניף לחברי כנסת גבריים כדי לכופף אותם לרצונותייך. את הרי מומחית ובעל ותק ב"תרגילים מסריחים".

על-סדר היום של ועדת הכנסת עמדה שאלת הדחתו של קצב מתפקידו, בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום חמור. אילו הייתה מתקבלת החלטה כזו ברוב קולות, היה נבחר נשיא חדש וחלום חייך לכהן כנשיאת המדינה היה נגוז.

בעזרתן של שתי נשים שפוטות שלך, השרה רוחמה אברהם-בלילא, ששימשה אז יו"ר ועדת הכנסת למרות שעדיין לא נסגר התיק המשטרתי שלה בגין חשד לקבלת שוחד, והיועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין נורית אלשטיין, נדחתה הדחתו של קצב ואושרה לו תקופת נבצרות.

בתקופה זו כיהנת כנשיאת המדינה בפועל. החיים במשכן הנשיא נעמו לך ועשית הכנות נפשיות להתגורר שם תקופה ממושכת. כאשר סיים קצב את תפקידו, הכרזת אומנם בפומבי שאין לך כוונה להתמודד על תפקיד נשיא המדינה, אבל אני לא האמנתי לך.

ככל הידוע לי, פעלת מאחורי הקלעים כדי לטרפד את מועמדותו של פרס, האיש שהיית צמודה אליו פוליטית לאורך שנים, למרות שפרס התנה את הצטרפותו לקדימה ב"עסקת חבילה" שגם את תשתלבי בצמרת המפלגה.

אני לא משוכנע שפרס מעריך אותך במיוחד. בשעתו סופר לך על התבטאות של זלזול כלפייך בשיחה סגורה עם חברים במסעדה תל אביבית ומאז נטרת לו טינה והיית עמו ב"ברוגז". למרות שהשלמתם בינתיים, מן הסתם הוא לא שינה את דעתו עלייך. במסגרת מאמצייך הזכרת לא פעם את גילו. אני יודע שגם ראש הממשלה אולמרט שוחח אתו בנדון, אולי בשליחותך, ושאל אותו איך יחזיק מעמד בגיל 84 שבע שנים ויחצה את גיל ה-90. פרס לא שלל באותה שיחה את האפשרות שיתפטר אחרי מחצית קדנציה, אבל מי שמכיר אותו יודע כי היה זה מס שפתים.

פרס הוא שועל ותיק ומתוחכם ממך. הוא השהה את הכרזת המועמדות מול חברי הכנסת, ראובן ריבלין וקולט אביטל, עד הרגע האחרון, ורק אחרי שהיה משוכנע שאיחרת את הרכבת אמר: "רוצה אני" וכך נכנס לכס הנשיאות שמעולם לא נשא את דגל המאבק בשחיתות הציבורית מסיבות שלא קל לנחש אותן.

לגונן על אולמרט

דליה היקרה. תנוח דעתך: גם את לא נאבקת מעולם בשחיתות אלא דווקא השתלבת בה. בשנתיים האחרונות שבהן נחשפו בזו אחר זו פרשות השחיתות של אולמרט, שתקת, וכמובן לא עלה בדעתך לקיים בכנסת דיון חירום כדי שלא יקרוס ביטחונם המתערער של אזרחי המדינה ההמומים מחסונה המוסרי של המדינה. מהלך כזה לא משרת את מטרותייך.

כאשר ביקשתי ממך בשעתו מטעם אומ"ץ לפעול להקמת ועדה פרלמנטרית לחקירת השחיתות השלטונית במדינה. התחמקת מכך בנימוקים פורמאליים. העובדה שהכנסת הקודמת החליטה על הקמת הוועדה, אך בגלל פיזורה ההחלטה לא מומשה, לא מחייבת לצערי אותך.

במקום זאת הענקת גיבוי והגנה היקפית לאהוד אולמרט, ראש הממשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה. דוגמא בולטת הייתה באחרונה אחרי שנחשפו מעשי שחיתות נוספים של אולמרט בפרשת מעטפות המזומנים. בניגוד לאורחות התנהגות ממלכתית שמחייבות אותך, נטלת חלק בישיבת סיעת קדימה, הסבת לידו של אולמרט והכרזת: "זה לא סוד שאני אוהבת את אהוד אולמרט, מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו". אחר-כך פנית אל אולמרט ובנימה של גננת לאומית בכיינית אמרת לו: "אני כואבת את מה שנעשה לך. גם בפוליטיקה יש גבולות. זה לא ג'ונגל. אתה נטוע בתוך העם מגיעה לך לפחות חזקת החפות".

בא לי לבכות אחרי הדברים הנרגשים האלה שלך. אבל עלי קשה יהיה לך לעבוד: אין לי ספק, אם תרגישי שאולמרט נחלש ועומד סוף-סוף לפרוש מתפקידו, את תהיי בין הראשונים שייטשו את הספינה הטובעת.

בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי בנסיבות פוליטיות מסוימות את עשויה להציג את המועמדות שלך לתפקיד ראש הממשלה. אני מקווה שאת לא חושבת על כך ברצינות. את רוצה להיכנס לנעליה הגדולות של גולדה מאיר??? איזו בדיחה מקאברית.

בינתיים מטריד כנראה את מנוחתך מצב בריאותו של פרס, אחרי שהוצמד לו פארמדיק והוא עובר בדיקות רפואיות לעתים תכופות. אני משוכנע שאת מאחלת לו אריכות חיים. מי כמוך יודעת שאם ממשלה זו תתפזר כאשר פרס מתגורר עדיין במשכן נשיאי ישראל, הסיכויים שאת תגיעי למשכן הנשיא או לראשות הממשלה הינם אפסיים. ואולי מוטב כך.