מבקר המדינה היוצא,
מיכה לינדנשטראוס, נזקק לאישורו של המבקר הנכנס,
יוסף שפירא, לכל פעולה שהוא מבצע לקראת השלמת הדוח שלו בפרשת הרפז. כך עולה מדברי נציגת המדינה, עו"ד דנה בריקסמן, בדיון בבג"ץ (יום א', 5.8.12) נגד הארכה שניתנה ללינדנשטראוס להשלים את הדוח.
הכנסת קבעה ערב סיום כהונתו של לינדנשטראוס, כי הוא יוכל להשלים במשך שלושה חודשים דוחות שאת הטיוטות שלהם כבר העביר למבוקרים - קרי: הדוח בפרשת הרפז. השינוי לחוק נעשה ביוזמת יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ
אורי אריאל, ובניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, והיועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון. עו"ד שלומי פרידמן עתר לבג"ץ נגד התיקון, ובתשובותיהם ניסו וינשטיין וינון למצוא פרשנות דחוקה שתמנע את ביטול החוק - למרות שחזרו על הסתייגויותיהם ממנו.
בריקסמן, המייצגת את שפירא, הצהירה שעד מתן פסק דין בעתירה, פועל שפירא בהתאם לפרשנות שהוצגה בתגובתו: "המבקר היוצא רשאי להשלים את
כתיבת הדוח אך אין הוא מוסמך להפעיל כל סמכות ביקורת או בדיקה, אין הוא מוסמך לקבוע סדרי עדיפויות לעובדי משרד מבקר המדינה ואין הוא רשאי לפעול ללא הסכמת המבקר המכהן". עוד סבורה המדינה, כי יש לפרש את החוק כדורש את הסכמתו של שפירא לכל פעולה של לינדנשטראוס, ובכלל זה - להנחת הדוח על שולחן הכנסת.
השופט
עוזי פוגלמן שאל את בריקסמן האם המדינה תסכים להוצאת צו ביניים ברוח זו, והיא השיבה ששפירא כבר פועל כך. לעומתה אמר נציג הכנסת, עו"ד גור בליי, כי פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק. על כך השיב פוגלמן: "זה כל המבנה הפרשני. מנסים לשמר חוק שלכאורה יש בו בעיה חוקתית, הטכניקה הפרשנית צריכה להיות כזאת שתנטרל את הבעייתיות בחוקתיות". בליי התעקש: "כוונת המחוקק הייתה לא להטיל את המגבלות האלה". הוא ציין, כי הוועדה לביקורת המדינה עומדת לדון (יום ב', 6.8.12) בתיקון לחוק יסוד מבקר המדינה, אשר יכול לפתור את הבעיה החוקתית של שינוי בחוק יסוד (הקובע שכהונת המבקר היא בת שבע שנים) באמצעות חוק רגיל.
השופטים
עדנה ארבל ו
אליקים רובינשטיין ציינו, כי החקירה בפרשת הרפז נערכת מזה זמן רב, ואם יבוטל התיקון - יהיה צורך להתחיל אותה מבראשית. פרידמן אמר, כי יהיה מוכן להסתפק בהצהרה של המדינה לפיה שפירא ולא לינדנשטראוס הוא שיחתום על הדוח, גם אם בפועל ישלים אותו לינדנשטראוס. בג"ץ טרם החליט בעתירה.