חברת פז לא תוכל להקים מתקן להתפלת מי ים בסמוך לבית הזיקוק ולתחנת הכוח באשדוד. כך קובע (יום ה', 9.8.12) בית המשפט העליון בתום הליכים שתחילתם עם אישור תוכנית המתאר הארצית להקמת מתקנים אלו, בשנת 2004.
הקרקע שבבעלות פז באשדוד מיועדת לפי תוכנית המתאר משנת 1960 ל"אזור תעשיה ואחסנה". בשנת 2001 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הדרום לאפשר גם הקמת מתקן התפלת מים באותו שטח. קרקעות אלו אינן נכללות בתחום האתרים עליהם חלה התמ"א משנת 2004 להקמת מתקני ההתפלה. הוועדה המקומית באשדוד וועדת הערר דחו את בקשתה של פז להקים מתקן התפלה בקרקע זו, בנימוק שיש צורך בתוכנית מפורטת - וזו אינה קיימת.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעורה של פז והורה לוועדה המקומית לדון בתוכניתה, אך השופט
עוזי פוגלמן הפך את ההחלטה וקבע שהתוכניות לא יידונו. לדבריו, "את התיבה 'תוכנית [...] המתירה הקמת מתקן התפלה בתחומה' יש לפרש כחלה על תוכנית שיש בה רמת פירוט מספיקה - לפי אמות מידה תכנוניות מקובלות - באופן שמאפשר מתן היתר בנייה. לא זה המקרה לפנינו, ובשל כך הקמת מתקן התפלה על גבי המקרקעין דנן חייבה תוכנית מפורטת לפני שהתמ"א נכנסה לתוקף".
מצע מעולה לחילופי דעות
פוגלמן מסביר מדוע יש צורך בתוכנית מפורטת: "השטח המיועד לתעשיה ואחסנה בעיר אשדוד הוא רחב היקף. התאמתו להקמת מתקני התפלה מבחינת הקירבה לים, למתקני תשתית אחרים ולצנרת מעולם לא נבדקה בפירוט, בין במישור הכללי, בין בנוגע למקרקעי פז. מתקני התפלה מוקמים במרחב מוגבל מקו החוף, באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה. הם מחייבים העברת צנרת והזרמת מליחים שנוצרים בתהליך ההתפלה אל תוך הים. לכל אלה השפעות סביבתיות ניכרות שראוי לאפשר לציבור ולרשות המופקדת על ניהול משק המים והביוב בישראל להביע עמדתם לגביהן במסגרת התנגדויות לתוכנית".
פוגלמן מסכים עם ועדת הערר, אשר עמדה על הצורך בתוכנית בה ייכללו הוראות המתייחסות ל"מיקום המבנים, הסככות, המיכלים ושטחי האיגום, מיקום קווי מתקני התשתית במפלסים השונים, הוראות לנקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים העלולים להיגרם כתוצאה מהפעלת המתקן, וכיוצא בזה הוראות המיוחדות למתקן מסוג זה".
השופט
אליקים רובינשטיין הוסיף והסביר מדוע יש לעמוד על תוכנית מפורטת: "כמדיניות שיפוטית, מקום שישנה אפשרות לעריכת תוכנית מפורטת, שתהליך הכנתה פתוח והוא נחלת הכלל, יש לפרש בכיוון זה ולתמוך בכך. חיים אנו בעולם שנשתנה, במידה רבה לטובה, במובן הרגישות לתמונה סביבתית, לשקיפות ולשיתוף הציבור. תוכנית מפורטת היא מצע מעולה לחילופי דעות מכל הקשת בתהליך האישור".
פז, אשר יוצגה בידי עוה"ד
חיים וינטרוב ורונן ירדני, חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. את המדינה ייצג עו"ד תדמור עציון, ואת הוועדה המקומית אשדוד - עו"ד לימור ספצק.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
