דלק מוטורס משתמשת בשמו של הנרי פורד בקמפיין חדש למכירת מכוניות "פורד פיאסטה", תוך התעלמות מפעילותו האנטישמית הבוטה והענפה של פורד. דלק מוטורס נמצאת בבעלות דלק רכב, הנמצאת בשליטת
גיל אגמון ו
קבוצת דלק שבשליטת
יצחק תשובה. במודעה מצוטט פורד, שאמר שברצונו לייצר מכונית שכל אדם יוכל להרשות לעצמו - כמוטו למחיר המבצע של ה"פיאסטה".
הנרי פורד, אשר ייסד את חברת המכוניות הנושאת את שמו, מימן את התרגום לאנגלית של הזיוף האנטישמי הנודע "הפרוטוקולים של זקני ציון", ואף הפיץ על חשבונו מיליון עותקים שלו ב-17 שפות. הוא עמד בקשר עם אדולף היטלר, ובמשרדו הייתה תלויה תמונה של המנהיג הנאצי אותה קיבל ממנו. מחקרים בשנים האחרונות טענו, כי לצד התגייסותה של חברת פורד לטובת מאמץ המלחמה האמריקני במלחמת העולם השנייה, היא המשיכה לסחור עם גרמניה הנאצית.
פורד גם היה גזען, התבטא פעמים רבות מאוד נגד האוכלוסיה האפרו-אמריקנית, וטען שהיהודים הם מפיצי הקומוניזם באמריקה הצפונית. בשנים 1922-1920 הוציא פורד לאור בארבעה כרכים את הספר האנטישמי "היהודי הבינלאומי" (The International Jew), הנמכר ברחבי העולם עד היום. במשפט נירנברג העיד בלדור פון-שיראך, מנהיג "נוער היטלר" ומושל וינה, כי ל"היהודי הבינלאומי" הייתה השפעה רבה על האנטישמיות שלו ושל חבריו. עותק של הספר, מרופט משימוש, נמצא בספרייתו של היטלר, וכבר ב-1922 דיווח ניו-יורק טיימס שתמונתו של פורד תלויה במשרדו של היטלר.
בשנת 1927 הגיש עו"ד אהרון שפירו תביעת דיבה נגד פורד, בשל מאמרים אנטישמיים שפורסמו בחתימתו בעיתון Independent שהיה בשליטתו. העיתון טען שפורד כלל לא ידע על תוכנם של מאמרים אלו, אך אחד מעורכי דינו של פורד עצמו סתר טענה זו. בעקבות התביעה, סגר פורד את העיתון.
עד מסירת הידיעה (יום ב', 13.8.12) לא התקבלה תגובת דלק מוטורס.