יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, הזהיר אתמול (ד') בכנס סגור שקיים משרד האוצר מההשלכות של הפניית כספי עמיתים מצד הגופים המוסדיים להלוואות לגופים פרטיים ללא שקיפות.
התופעה מתעצמת בחודשים האחרונים על-רקע מחזורי המסחר הדלילים בשוק ההון הישראלי ובעקבות הגבלת ההשקעותיהם של המוסדיים באג"ח קונצרני בידי ועדת חודק. באמצעות ההלוואות לגופים פרטיים, המוסדיים יכולים לעקוף את הרגולציה הנוקשה שקבעה ועדת חודק לגבי השקעה בחברות ציבוריות. בין היתר חייבה הוועדה לבצע את המוסדיים אנליזה כתובה לפני ההשקעה ולדרוש אמות מידה פיננסיות מהחברות.
האוזר ציין בכנס כי "הסטת כספי המוסדיים להלוואות הפרטיות, שסובלות מחוסר שקיפות הינה תופעה בעייתית. מצב שוק ההון הישראלי נפיץ בלי קשר לאירועים באירופה, והוא מועצם על-רקע התרחישים הפסימיים מאירופה. חברות לא מעטות, ובכללן חברות עסקיות רבות, נמצאות על סף הערת 'עסק חי'", הדגיש עוד האוזר.
ההלוואות הפרטיות ניתנות ללא פרסום תשקיף מקדים (דוח שמפרט על מצב החברה), ונסגרות מול גוף מוסדי - חברת ביטוח, קרן פנסיה או קופת גמל - מבלי שהציבור לוקח בהן חלק. הקצאת ההלוואה נעשית על-פי מודלים פנימיים של הגוף המוסדי, שמשקללים את הערכת הסיכון וקובעים את גובה הריבית ואת תנאיה (בדומה לתהליך שנעשה בבנק). כתוצאה מכך, הציבור כלל אינו נחשף לתנאי ההלוואה, להיקפה ולאיכותה - למרות שכספו מושקע בהלוואות.
TheMarker חשף ביוני כי היקף ההלוואות הפרטיות של גופים מוסדיים לחברות בשוק ההון רשם זינוק מתחילת השנה: בעוד שבשנת 2010 יחס ההלוואות הפרטיות מכלל האשראי החוץ בנקאי עמד על 12% ובשנת 2011 על 22%, בין החודשים ינואר-אפריל עמד היקף ההלוואות על 30%. הנתונים אינם כוללים הנפקות של הסקטור הפיננסי והנפקת האג"ח של חברת חשמל בערבות מדינה, אלא מתרכזים בחברות הפועלות בשוק.
כך העניקה חברת הביטוח מנורה במאי השנה הלוואה של 150 מיליון שקל לחברת אי.די.בי פתוח. מספר ימים אחרי העריכה מנורה כי יש לסווג את איגרות החוב של החברה כחוב מסופק.
האוזר ציין כי אתמול כי "מדדי הפחד בעולם ובישראל מצביעים על רמת איוודאות גבוהה בשווקים, בדומה לזו שהייתה ערב המשבר ב-2008. זוהי אי ודאות מקרו כלכלית וביטחונית אשר מרתיעה את המשקיעים הזרים מלהיכנס לישראל והכל בשעה שהגופיים המוסדיים מגדילים באופן עקבי את השקעותיהם מחוץ לישראל על חשבון השקעותיהם בישראל".
הנתון המבהיל הנוסף עליו שם האוזר את הדגש הנו של 108 הסדרי חוב שהתבצעו משנת 2008. האוזר הוסיף כי 24 מיליארד שקל שנסחרים עדיין בבורסה הישראלית מהווים חוב בעייתי. לדבריו, התופעה פוגעת באמון הציבור המשקיעים. נוסף על כך החוב הבעייתי גורר גידול בתשואות של אגרות החוב הקונצרניות, שיוצר מחנק אשראי אשר מקשה על החברות למחזר חובותיהם בשוק הישראלי.
עוד הסביר האוזר כי ממדגם שערכה הרשות, מספר לא מבוטל של חברות עלולות להיפגע באופן מהותי מקריסת גוש היורו: "לאור ההיסטוריה, הבעיה תתעצם עקב תופעה של 'הדבקה' בשוק ההון, וקריסה של קבוצה עסקית אחת אשר עלולה ליצור סנטימנט שישפיע על חברות נוספות בשוק", סיכם האוזר.
"חברות לא מעטות, ובכללן חברות עסקיות רבות, נמצאות על סף הערת 'עסק חי'", סיכם האוזר.
