אלי שקד, שהיה קצין זיהוי במשטרת החוף, זוכה מאשמת תקיפת נער - משום שלא נערך לו מסדר זיהוי. לתוצאה זו אחראית המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שבמשרד המשפטים.

שופט בית משפט השלום בחיפה, יחיאל ליפשיץ, תיאר (יום א', 9.9.12) את האירוע לגירסת מח"ש: "במועד לעיל (19.1.11) בסביבות השעה 12:00 המתין הקטין יוסי, יליד 1996, יחד עם חבריו, מחוץ למשרדי מחלק הזיהוי במרחב. בין הנאשם לבין אחד מחבריו של המתלונן התפתח דין ודברים ובמהלכו חייך המתלונן. הנאשם שאל את המתלונן מדוע הוא צוחק, האחרון שאל אם זה אסור והנאשם ענה כי 'זה הבית שלי ובבית שלי אני עושה מה שאני רוצה'. בתגובה, השיב המתלונן שמותר לו לצחוק וכי זו מדינה דמוקרטית.

"בשלב זה, אחז הנאשם בידו של המתלונן, כופפהּ לאחור, השכיבו על הרצפה ודרש ממנו להתנצל. המתלונן שאל את הנאשם מדוע הוא צריך להתנצל, והנאשם השיב: 'אתה רוצה שאני אשבור לך את היד? תבקש סליחה'. המתלונן חזר ושאל מדוע הוא צריך להתנצל ובתגובה, סטר הנאשם על לחיו הימנית של המתלונן, והאחרון החל לבכות. הנאשם משך בשערו של המתלונן ואף אמר לו:'חרא קטן'".

לדברי ליפשיץ, המחלוקת היחידה הייתה האם שקד הוא אכן הקצין שתקף את הנער. זיהויו של שקד התבסס בעיקר על עדותו של משה בן-עדי, שוטר בשירות חובה ששירת בתחנה רק שבועיים-שלושה לפני האירוע, ואשר טען שזיהה את קולו של שקד כמי שמעורב באותה תקרית. ואולם ליפשיץ אומר, כי אין זה סביר - כפי שטענה המדינה - שרק שקד ושוטר נוסף היו נוכחים במקום:

"בניגוד לספרי מתח, בהם ממוקמת חבורת חשודים בטירה מבודדת והבלש שבחבורה, בכשרונו הרב, מאתר את האשם, הרי שאין לשכוח כי ה'טירה' בענייננו הינה מטה מרחב חוף, בו היו, יש להניח, עשרות רבות של שוטרים במועד האירוע. למטה מגיעים (גם) חוקרי מז"פ שונים ובו נמצאים גם חוקרי מעבדה ניידת". דוח הנוכחות בתחנה, מעיר ליפשיץ, מעלה שנכחו במקום באותה עת לפחות עוד שני שוטרים - שכלל לא נחקרו.

לגבי זיהוי קולו של שקד בידי בן-עדי אומר ליפשיץ, כי ההיכרות בין השניים הייתה קצרה ושטחית, ובן-עדי לא נתן סימנים מזהים כלשהם לפיהם זיהה את קולו של שקד. אולם למרות הבעייתיות שבזיהוי זה - הסתפקה בו מח"ש ולא ערכה מסדר זיהוי ויזואלי. "בשלב זה, לאור הודעתו של משה מחד, על הפוטנציאל הראייתי שבה, אך מנגד - על הבעיות הכרוכות בה; ולאור הכחשתו של הנאשם את המיוחס לו, חובה הייתה על היחידה החוקרת לערוך מסדרי זיהוי", קובע ליפשיץ. "ביצוע מסדרי הזיהוי - אם 'למהדרין', קרי - מסדרי זיהוי חיים; ואם באופן אחר, התבקש והתחייב וזאת כדי לאשש, או להפריך, את גרסתו של משה. ההסברים שניתנו על-ידי חוקר מח"ש לאי ביצוע מסדרי הזיהוי, לא היו משכנעים. מדובר היה בפעולה בסיסית ומתבקשת".