מבקר המדינה הנכנס, יוסי שפירא, מתכוון לשים את הדגש בשבע שנות כהונתו על היבטים חברתיים. כך עולה מההקדמה לחוות הדעת שהוא מפרסם (יום ד', 12.9.12) בנושא הפיקוח על מחירי מוצרי המזון. חוות הדעת הוכנה עוד בימי מיכה לינדנשטראוס, אך שפירא הוא החתום עליה ויש משמעות לכך שבחר שנושא זה יהיה הראשון בו יעסוק. הוא אומר: "בכוונת משרד מבקר המדינה לשים בשנים הקרובות דגש מיוחד על חיזוק זכויות הפרט וזכויותיהן של האוכלוסיות החלשות בחברה. חוות דעת זו היא חוליה ראשונה בשרשרת זו".

לדברי שפירא, "במדינת ישראל של שנות האלפיים קיימת, למגינת הלב, אוכלוסיה גדולה המתקשה להתקיים בכבוד ובכלל זה להבטיח לעצמה את צריכת מוצרי המזון הנדרשים לה. מספרם של המשתייכים לאוכלוסיות החלשות במדינה גדל בשנים האחרונות בשיעור ניכר".

שפירא מצביע על כך שיעור ההוצאה הממוצע על מזון בשנת 2010 היה 19% מסך ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית. בשנים 2011-2005 עלו מחירי המזון בשיעור ריאלי של 8%, בעוד ההכנסה הריאלית נטו למשק בית בשישה משבעת העשירונים התחתונים ירדה בשנים 2010-2007. "מכאן שעליית מחירי המזון בשנים האחרונות, נוכח כשלי שוק בחלק מהשווקים של מוצרי מזון חיוניים, הרעה משמעותית את מצבן של השכבות החלשות", הוא קובע.

שפירא מוסיף: "הורדת רמת הפיקוח על מחיריהם של מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי, בלא שבשלו תנאי תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים ובאמון שלו באופן קבלת ההחלטות על-ידי גופי השלטון". לדבריו, האחראי המרכזי לזינוק במחירי מוצרי החלב ובמיוחד הקוטג' הוא שלום שמחון, אשר בתפקידו כשר החקלאות קידם רפורמה שהיטיבה עם החקלאים על חשבון הצרכנים.

שפירא קובע בהקדמתו: "נוכח הליקויים המשמעותיים שהועלו בחוות דעת זו, על הממשלה, ובייחוד על משרדי האוצר, התמ"ת והחקלאות, כל אחד בתחומו, לתקן את הליקויים ולנקוט את הצעדים המתחייבים כדי לקיים פיקוח ממשי על מחיריהם של מוצרי המזון החיוניים. במצב השוק הקיים של מוצרי החלב, יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעל מחיריהם יתקיים פיקוח הדוק. במסגרת זו יש מקום לבחון את הצורך בחידוש הפיקוח ברמה הגבוהה ביותר על מוצרי חלב בסיסיים. יש למצוא את הדרך להבטיח שבתהליך קבלת ההחלטות יובא בחשבון גם האינטרס של ציבור הצרכנים, אולי באמצעות שיתוף נציגיהם בתהליך זה, וזאת על-מנת להגביר את אמון הציבור במהלכי הממשלה ואת מעורבותו בהם, וכדי להבטיח קיום בכבוד לצרכנים מקרב השכבות מעוטות היכולת".

מכאן עובר שפירא לאמירה עקרונית: "צדק חברתי אינו סיסמה ריקה, וראוי שיבוא לידי ביטוי בהתנהלות שוויונית של מקבלי ההחלטות, שבה יובאו בחשבון צורכי כלל האוכלוסיה ובתוכה שכבות מעוטי היכולת. מוצרי המזון בכלל ומוצרי החלב בפרט הינם חלק משמעותי בביטחון התזונתי שנדרשת המדינה לספק לכלל תושביה. אולם האמרת מחיריהם של מוצרים אלה בשיעורים שלא היו בהכרח מחויבי המציאות, פגעה קשות באוכלוסיה ובראש ובראשונה במעוטי האמצעים בחברה. חובתה של הממשלה לפעול לתיקון הליקויים ולהביא להגברת הביטחון התזונתי של האוכלוסיה בכלל ושל השכבות החלשות בפרט".