עדויות שניתנו בפני ועדת אגרנט לבדיקת הכשלים שקדמו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים אשר נחשפות היום לראשונה מגלות פרטים שלא היו ידועים לציבור על הנסיבות שקדמו לפרוץ המלחמה ההיא, לפני 39 שנים.

אחת העדויות היא של אלפרד עיני שהיה בשנת 1973 עוזרו של ראש המוסד צבי זמיר. עיני היה הראשון שקיבל לידיו את המברק שנשלח מלונדון על-ידי מפעילו של הסוכן המצרי אשרף מרואן - אשר כונה "המלאך".

"הפקידה קראה לפני את תוכן המבקר. לי היה נראה כמברק חשוב מאוד, בשעתו. לי היה נדמה שזו אתראה לפתיחה במלחמה. עוד לא קרה לנו שהיה לנו מברק מהסוג הזה. כלומר שהמקור .... מוודא במיוחד שראש המוסד יבוא לראות אותו, מתעניין, מבקש ומציין שיש לו דברים חשובים בנושא האתראה. .... מוודא, מבקש שראש המוסד אישית יבוא לראות אותו ויבוא לראות אותו דחוף, בעניין חשוב מאוד כפי שהגדיר זאת במברק", אמר עיני לחברי ועדת החקירה הממלכתית.

בעקבות אותו מברק החליט עיני להעיר את צבי זמיר משנתו. "טלפנתי אליו מיד, סיפרתי לו כללית, הוא שמע, אמר תודה, בסדר אני אבוא לראות אותו בבוקר".

יחס זה של זמיר לדברים הוא פועל יוצא של התרעות קודמות שסיפק אשרף מרואן על כוונה מצרית לצאת למלחמה נגד ישראל. בעקבות אותן התרעות הועלתה הכוננות בצה"ל, אך מלחמה לא פרצה.

לדברי עיני, מייד לאחר מכן החל לדאוג לטיסה ללונדון עבור זמיר. לאחר שעשה זאת התקשר לזמיר על-מנת לעדכן אותו וגילה כי זמיר כלל לא הבין כיאות את חומרת הדברים שנאמרו לו.

"באותה הזדמנות סיפר לי ראש המוסד שראש אמ"ן טלפן אליו ומסר לו את הנושא של הכנות הסובייטים לעזוב את סוריה. אמרתי לראש המוסד שמה שאמר לו ראש אמ"ן משתלב יפה עם מה שאני הודעתי לו, ואז התברר לי שראש המוסד לא הבין את ההודעה הראשונה שלי מספיק, כלומר הוא היה חצי ישן כנראה ולא תפס שמה שאני מסרתי לו ממש מדבר על אתרעה למלחמה. הוא אמר לי שהוא אם כן הולך לטלפן שוב אל ראש אמ"ן ולמסור לו את הדבר. להסביר שאכן מדובר בדבר רציני שכזה", ציין בעדותו.

ואמנם, המידע הועבר מייד אל אגף המודיעין של צה"ל שבראשו עמד אז אלוף אלי זעירא. חברי ועדת אגרנט ובייחוד הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, שאלו מדוע לא עדכנו בכירי המוסד את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה גולדה מאיר. בתגובה ציין עיני כי הצרכן העיקרי של המידע היה אמ"ן. "היה נוהל קבוע שכל ידיעות של .... כן מעבירים לראש הממשלה, אבל זה יכול להתבטא בכמה שעות. לא חשבתי בכל אופן להעיר את ליאור בלילה", אמר. רק למחרת בשעות הצהריים הועבר המידע הקריטי למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

חברי ועדת אגרנט העלו באותה עדות את האפשרות שאשרף מרואן היה סוכן כפול ששירת את המצרים בהעברת ידיעות כוזבות לגורמי המודיעין הישראלים.

חבר הוועדה, מבקר המדינה יצחק נבנצאל, חקר מדוע התעקש מרואן על כך שראש המוסד זמיר יגיע אישית ללונדון על-מנת שיקבל ממנו את ההתרעה. לדבריו, העובדה הזאת עשויה להצביע על כך שמרואן הוא סוכן כפול.

"אם הוא לא כל כך חשש לנושא הביטחון, אז יש כמובן אפשרות של אינטרפרטציה אחרת, שהם ראו בו סוכן כפול והוא בכלל לא היה צריך לפחד כל כך שהם ירגישו שהוא מדבר איתנו", אמר. והוסיף: ""אצל סוכן כפול הרי לא יודעים אף פעם את מי הוא מרמה ואת מי הוא בעצם משרת. אני מקבל מתוך דבריך שאותנו הוא שירת בכנות, אבל יכול להיות שכלפיהם הוא היה בלבוש של סוכן כפול".

על כך ענה עיני כי הכי קל עבור מרואן היה לא לצאת מארצו ולא למסור שום דבר. "אז לא היינו יודעים כלום, אף אחד לא היה בא אליו בטענות למה לא יצאת כי אנחנו יודעים שהוא לא בהכרח יכול", אמר.