|   15:07:40
דלג
  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

  מוטי דנוס  
עורך אחראי הפרקליטים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

קול האזרח

מאחורי מרבית החוקים והתקנות האזרחיות במדינת ישראל ניצבת עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) וראש המחלקה למשפט אזרחי במשרד המשפטים, שעל שולחנה מונחות סוגיות הרות גורל עבור עורכי הדין שלטון החוק - כתבה ראשונה בסדרה
25/07/2008  |   מוטי דנוס, מוטי דנוס   |   מאמרים   |   הפרקליטים   |   תגובות
"באיזון שבין זכויות הציבור לזכויות עורכי הדין, תרשו לי לבחור בציבור". דנה [צילום: דניאל בראון]

   רשימות קודמות
  שומר שב"כ
  כיצד לא להופיע בפני מוסד תכנון
  תעשה סֶנְד רֶסִיב
  אז מה עושים עם עזה?
  בלי צו - אין מצב

במשרדה של עו"ד שרית דנה תלוי ציור יפהפה שציירה בתה, תלמידת תיכון. בציור נראית דמותו של תינוק, אוחז בפרי הסברס ומביאו לנגיסה בפיו. התמימות והרוך שבעיני התינוק עומדים להיתקל בלא משים בקוצניות החדה של הסברס שוודאי יפצע את שפתיו.

הציור הוא אנקדוטה המתמצתת את דמותה ועיסוקה של עו"ד דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וראש המחלקה למשפט אזרחי באגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. מצד אחד, היא אדיבה וחייכנית, מתנסחת להפליא ובקיאה עד לפרט האחרון בתחום עיסוקה. מנגד, היא ניצבת בתקיפות ובאסרטיביות אל מול התקפות מצד גורמים ומגזרים רבים במשק, הרואים ברפורמות החקיקה שהיא מובילה משום סכנה ממשית למעמדם ולפרנסתם. גם בלשכת עורכי הדין יודעים זה מכבר: כאשר זה מגיע לחוק קוצני, אל תיתנו לנועם של שרית דנה לבלבל אף אחד.

עו"ד דנה נראית שלמה עם העובדה, שלעתים עבודתה והבסיס הציבורי ממנו היא שואבת ולמענו היא פועלת, מחייבים פגיעה במגזרים שונים במשק. "אנחנו משתדלים לנתח את האינטרס הציבורי הרחב ולמצוא את נקודת האיזון", היא אומרת. "אבל בכל מקרה, ההחלטה היא של המחוקק, גם אם הוא סבור שטובת הציבור מצדיקה פגיעה במגזר מסוים של בעלי מקצוע".

לכאן מגיעים כשנגמרים התפקידים

עו"ד שרית דנה מתגוררת עם משפחתה ברעננה. את שירותה הצבאי העבירה כנח"לאית, למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמחתה אצל השופטת מרים בן-פורת, שהציעה לה, לאחר מינויה למבקרת המדינה, להמשיך ולעבוד עימה.

מה עמדתך ביחס למבקר לינדנשטראוס ולביקורת בזמן אמת?

"זו לא השאלה, זה היה קיים גם בתקופת בן-פורת והוא לא חידש בזה משהו. השאלה היא הגבול הדק בין לעשות ביקורת ובין לנסות ליטול חלק בעשייה, שזה לעבור קו אחר. זו שאלה מעניינת - עד כמה זה בסמכותו של המבקר ועד כמה זה תורם?"

לאחר חמש שנים במשרד המבקר מונתה לסגנית היועץ המשפטי במשרד הפנים, שימשה בהמשך יועצת משפטית לוועדות המחוזיות וחזרה למשרד הפנים כיועצת המשפטית, תפקיד אותו מילאה במשך חמש שנים. לתפקידה האחרון מונתה לפני כשלוש שנים וחצי, ויש האומרים, כי עד היום נושא הפנים קרוב ללבה. "הממשק העיקרי עם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה הוא במובן הייעוצי. מונחות על שולחננו מדי יום כמות נכבדה של סוגיות שבהן שר מעוניין לעשות משהו בדרך מסוימת. במידה ואנחנו סבורים שהחוק אומר משהו אחר אז נוצר החיכוך העיקרי. כיום, נטל העבודה מחולק באופן ראוי כך שההכרעה המשפטית נמצאת בסוף בידי גורם אחד. באופן טבעי, סוגיות רבות יותר מגיעות לשולחני אבל הייתי רוצה להיות גם אמא במשרה מלאה. יש לי שלוש בנות שאומרות 'אוי אמא, הגעת נורא מוקדם היום, רק שמונה בערב'".

מה בעתיד?

"נראה שנגמרו לי התפקידים בשירות הציבורי".

הגזמת.

"לא הארכתי שהות באף תפקיד, כי צריך להתחדש, להתקדם. במשרד הפנים הייתי יועצת משפטית יותר מדי זמן. כאן אני כבר שלוש שנים וחצי. אולי לכאן מגיעים כשנגמרים התפקידים בשירות הציבורי".

אולי לשפיטה?

"אני לא בטוחה שיש לי את המזג שיפוטי המתאים, ולא חושבת שזה מה שארצה לעשות בזמן הקרוב. זה עיסוק שונה ממה שאני עושה היום. בכל פעם שאני מניחה שאצא לשוק הפרטי יש עוד פיתוי, אבל זה יקרה יום אחד".

פרנסה ותפישה

מתוקף תפקידה, וכיאה לעובדי ציבור בכירים בישראל, עו"ד שרית דנה מרכזת בידיה כוח עצום באשר לחקיקה ולהתקנת תקנות, אשר להן השלכות מרחיקות לכת, בין השאר, על קהל עורכי הדין. כך למשל, שוקדים במחלקה האזרחית על תיקון לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שיצמצם באופן ניכר את היכולת להגיש תביעות בגין ירידת ערך לנכסים. פרנסתם של עורכי דין רבים נסמכת על תביעות מסוג זה. "החקיקה לא הגיעה עדיין לגיבוש למרות המלצות משרדי הפנים והמשפטים", היא אומרת. "אך לדעתי, מעט עורכי דין עוסקים בסעיף 197 וגם אין המוני תביעות וממילא זה לא ההיבט המהותי".

מה כן מהותי?

"התפתחה תופעה שאני חושבת שלשכת עורכי הדין חייבת להתייחס אליה בהיבט האתיקה המקצועית, והיא איסוף תביעות על-ידי עורכי הדין. לבוא לאנשים, לשים מודעות בתיבות הדואר, להציג ייפויי כוח מרחוב שלם, יש כאן עניין לבדיקה".

דיירים שנפגעים מבנייה סמוכה מחפשים עורכי דין שייצגו אותם. מה יותר טבעי מזה?

"התופעה הופכת את עורכי הדין לבעלי עניין בתביעה באופן הרבה יותר מאסיבי ממה שאנחנו מכירים. זה לא ההיבט שמעניין ב-197, אבל אם טוענים בשמם של עורכי הדין שהם 'נפגעים נורא', אז צריך גם לתת על כך את הדעת.

"העניין המהותי הוא שאין בעולם דוגמה לתביעת פיצוי לפי 197 כפי שקיימת בישראל, ולא בהיקף הפגיעות שמוכר כאן. מעבר לזה, אנחנו לא מכירים במשפט הישראלי פיצוי דומה בגין רגולציה. אם מחר משנים את תקנות רישוי עסקים ואומרים שמפעל לא יכול לפלוט גזים מעל רמה מסוימת וכתוצאה מכך נגרמות לו הוצאות, לא עולה על הדעת שהמדינה צריכה לפצות אותו".

הדבר דומה לפגיעה בזכויות קנייניות?

"נדרש ליבון משמעותי בשאלת זכותו של הפרט בפיצוי ציבורי, כאשר הציבור רוצה להמשיך ולהרחיב את העיר, לבנות תשתיות, ולא לגרוע מאותו הפרט זכויות בנייה. הרי מדובר בהעברה מהקופה הציבורית לכיסו הפרטי של אדם, בגין משהו שהציבור חושב שהוא אינטרס ציבורי. בסופו של יום, מדובר בפיצוי בדין בגין שינוי רגולטורי המוּנע מהאינטרס הציבורי. מציאות החיים מראה שחל שינוי קונספטואלי בתחום הזה, בעומק השימוש במכשיר, והוא נלקח למקומות שספק אם יש להם הצדקה. שמאי פסק פיצוי לפלוני בסך עשרות מיליוני דולרים על זה שהתירו הקמת שכונת מגורים בעיר שיש לו בה קרקע. זה הגיוני?"

האם המניע לחקיקה הוא לא החשש שסך הכספים שנפסק בגין תביעות אלו רק הולך וגדל?

"חלק גדול מהחיוב מגולגל על בעלי הקרקע באמצעות כתבי שיפוי ולא יוצא מהמדינה, כך שלא זו הסיבה. עכשיו נשאלת השאלה האם זה מוצדק".

מה לגבי הצעת חוק ההתיישנות, שתקצר את משך ההתיישנות לארבע שנים בתביעות שאינן במקרקעין. גם כאן, מעבר לפגיעה הצפויה בעורכי הדין, את לא רואה פגיעה בזכויות התובעים?

"החוק עוסק ביחסים בין צד אחד לצד אחר ושואל, מבחינת היעילות והצדק, ביחסים בין אדם לחברו, כמה שנים ראוי שאדם יישן על תביעתו לפני שהוא אומר לאחר שהוא חייב לו? ההתייחסות, כאילו המדינה היא המתגוננת בחוק ההתיישנות היא שולית שבשולית. אותו דבר עם 197. אנחנו כחברה, באילו נסיבות אנחנו רוצים להעביר עושר מהכלל לפרט, זו השאלה המחייבת ניתוח. ציבור עורכי הדין הוא חשוב ביותר אבל לא בראש מעייני ואנחנו לא מאמינים שהוא ייפגע.

"מחקר שנעשה במשרד מראה שאדם נוטה למצות את תביעתו ביום האחרון שיש לו; אם זה ארבע שנים אז הוא יגיש תביעתו אחרי שלוש שנים וחצי ואם זה שבע שנות התיישנות, אז הוא יתבע אחרי שש שנים וחצי. לכן, אנחנו לא מאמינים שכמות התביעות תקטן באופן משמעותי. אנחנו רק עושים טוב לפרט שרוצה לריב את ריבו, כי ככל שהתביעה תוגש מוקדם יותר יש סיכוי לראיות טובות יותר. הפרט צריך לדעת בתקופת זמן ראויה מה מצבו".

בדקתם את זה השוואתית?

"בעולם המערבי מדובר על תקופת התיישנות קצרה יותר. במכון משפטי בגרמניה אמרו לנו שארבע שנים זה המון. ההתמקדות שלנו בהתיישנות כזכות דיונית ולא מהותית התקבלה בתדהמה. כך שאל"ף, אני לא חושבת שהחוק יפגע בעורכי הדין, ובי"ת, באיזון שבין זכויות הציבור לזכויות עורכי הדין, תרשו לי לבחור בציבור".

כאשר תקבלי משוב לתזכיר חוק מלשכת עורכי הדין ומהאגודה לזכויות האזרח, האם תייחסי להם משקל שווה בטרם קבלת החלטה?

"אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לעבודה עם לשכת עורכי הדין, יושבים איתם כמו שלא ישבנו עם אף גוף אחר, משתתפים בפורומים שלהם, ככל שמזמינים אותנו. האמת היא שלפעמים אנחנו מאוכזבים ממיעוט ההערות המקצועיות. הייתי מאוד שמחה אם הם היו יותר פעילים בהיבטים המשפטיים".

עניין נוסף שיש בו קושי אדיר בשלב היישום הוא תמ"א 38. נכון היה לעשות תוכנית ארצית לנושא שגם בתל אביב בלבד קשה ליישמו?

"תמ"א 38 היא מעשה תכנוני של הממשלה, ולא שלנו. הטענות כרגע נראות נכונות - ערכי הקרקע בפריפריה לא יצדיקו את הפרויקט הזה. אני לא אומרת שתמ"א 38 היא לא תוכנית טובה, אבל לא בטוחה שאפשר בכלים תכנוניים, נוכח ערכי הקרקע, לייצר פתרון כלל ארצי אחיד. יש מספיק היצע קרקע ולכן זה לא פתרון מתאים לחלק מהאזורים. הדבר מחייב התמודדות בכלים אחרים, לא תכנוניים, בפריפריה, ותפקידה של הממשלה לבחון זאת".

מה למשל?

"יצרנו כלים משלימים, התמודדנו עם דיני בתים משותפים והקטנו משמעותית את אחוז ההסכמה הנדרשת ל-66 אחוז. אנחנו שומעים טענות שגם זה לא מספיק. אבל עדיין, צריך להבין שאנחנו פוגעים בזכויות, גם אם לא בזכויות קניין, אז בזכותו של אדם שרכש דירה בבניין של ארבע דירות שלא רוצה עכשיו שהבניין שלו יהפוך ל-12 דירות. מעורבות המחוקק בעייתית, ויש ניסיון לאזן בין הפרט שלא רוצה שינוי בסביבתו ובין הרצון ליישם את התוכנית. התחום עוד בחיתוליו. ייתכן שבעוד שנתיים הוא ייבחן מחדש. גם אין מודל בעולם שאפשר ללמוד ממנו".

מה באשר לסחבת ולתהליכים הממושכים בוועדות התכנון?

"יש תחושה שהליכי התכנון בארץ באמת נמשכים לעד, אבל במחקר שנעשה לפני ארבע שנים, כאשר עוד הייתי במשרד הפנים, התברר כי הזמן הממוצע לאישור תוכנית הוא שנתיים, שזו בהחלט תקופה מתקבלת על הדעת. יש צורך לקצר הליכי תכנון אבל יש מציאות. ברפורמה הצפויה, הכיוון של העברת סמכויות עם מנגנוני איזון, ילך ויתחזק.

"יש לזכור, שאנחנו מדינה מאוד צפופה וכמות הקונפליקטים שמייצר התכנון גדולה. יש התגברות משמעותית, וטוב שכך, של ארגונים ציבוריים שנוטלים חלק בהליך התכנוני ולכן, ככל שגובר שיתוף הציבור ההליך מתארך. כמעט כל תוכנית בעלת משמעות מגיעה לבית משפט, הואיל ומישהו יוזם תהליכים, ונכון שמרביתם המכריע של ההליכים נגמרים ברמת העתירה, זה לא משנה, הזמן חולף".

שוב אנחנו אשמים?

"קרתה תופעה מעניינת. אם לפני עשר שנים כמעט ולא היו לנו עורכי דין בוועדות המחוזיות ואדריכלים הציגו את התוכניות, היום, בוועדה המחוזית מי שמציג את התוכניות הם עורכי הדין. הם מסבירים למה זה כאן ולמה ההוא שם. מרכז הכובד עבר אליהם. זו תופעה חברתית, וזה בסדר. יופייה של המערכת בכך שהיא פתוחה לכולם וכל אחד מנסה להפעיל השפעתו לתוצאות הטובות ביותר. היום יש גם אינטרס סביבתי וקהילתי יותר אגרסיבי, כולל בתקיפה משפטית מכיוונם של ארגונים ירוקים. זאת המערכת, זה סוג של הכרעה דמוקרטית פתוחה שבסוף אמורה להביא לתוצר".

קרבות ועתידות

ימים לא קלים עוברים על משרד המשפטים. החשדות לשחיתות נגד ראש הממשלה, הריב בין המשנה לראש הממשלה ליועץ המשפטי לממשלה והקרבות בין שר המשפטים לנשיאת העליון והיועץ מזוז; כל אלו משפיעים על האווירה הכללית השוררת במסדרונות עמוסי התיקים. "ברמה הקונספטואלית", אומרת עו"ד דנה, "חשוב מאוד להתמודד עם השחיתות מבחינה מערכתית, הואיל והיא מערערת את יסודות השלטון".

איך משפיעים עליכם חילוקי הדעות והמאבקים המרים?

"החקיקה במדינת ישראל היא בסמכות הכנסת, וכשם שהיא יכולה לחוקק חוק, גם לממשלה מותר וגם לשר בממשלה מותר. תפקידנו הוא לנסות לשכנע מה נכון, ומה צריכה להיות עמדת הממשלה. אנחנו משתדלים להיות בלם כשהחקיקה היא לא חוקתית ואין מקרים רבים כאלו. בשאר הדברים, אחרי שמיצינו את ההידברות, הממשלה יכולה לקדם חקיקה ואנחנו נעשה עבודתנו בצורה המקצועית ביותר גם אם באופן אישי חושבים אחרת. למרות האמרות שהשמעתם קודם לכן על שלטונם של הפקידים, אנחנו מכבדים את כללי המשחק ונסייע לכל שר לקדם אג'נדה".

מה בדבר המחלוקת בין השר פרידמן לנשיאת בית המשפט העליון. היכן זה מוצא אתכם?

"אנחנו לא עובדים מול נשיאת העליון ולא בעין הסערה. הממשק הוא בסיוע שאנו נותנים בתיקים לפרקליטות, ומה שבית המשפט לא יאשר מטעמים חוקתיים, זה בסדר. הדין במדינת ישראל הוא החוק כפי שהוא מתפרש בעיני בית המשפט".

מדוע לא נמצא באף חוק את המילה שוויון?

"למרות כוחי, אני לא מחוקקת. הכי הרבה שאנו יכולים זה להגיש הצעה לממשלה. אגב, לא קרה שליוויתי חקיקה ומסמך שהונח על שולחן ועדת הכנסת לא שונה באופן משמעותי. אם אכניס את המילה שוויון או לא, זה שיקול דעת מקצועי שיבוא למחוקק, שהוא לא כלי בידי הפקיד".

את משאירה בתזכירי החוק שולי ביטחון כדי שהשינויים שיוכנסו על-ידי הכנסת לא יעקרו את החוק מתוכנו?

"לא. אנחנו חותמים על התזכירים האלו. אם השינויים שנעשו בחוק שיזמנו יהיו משמעותיים, נבקש משר המשפטים למשוך אותו. זה נדיר".

כיצד קורה שהמדינה מגישה שתי עמדות משפטיות שונות בשתי ערכאות שונות, באותו מקרה?

"אני לא מכירה מקרים כאלו, אבל אם זה קרה זו תקלה לא מכוונת".

רגולציה וביורוקרטיה

על-מנת להבין על מה חולשת הממלכה של שרית דנה, כדאי לקחת אוויר: המחלקה אחראית על הייעוץ והחקיקה בתחומי דיני הקניין, הנזיקין, החוזים, הירושה וההתיישנות, הבנקאות, הביטוח, הדתות, הגנת הצרכן, המסחר האלקטרוני, תובענות ייצוגיות, התכנון והבנייה, הדתות, חוק זכויות היוצרים והמבצעים, סימני מסחר, מדגמים ופטנטים ובחינת פתרונות לבעיות משפטיות הנוגעות לחתימה אלקטרונית ולשימושי אינטרנט. ויש עוד: הקודיפיקציה של המשפט האזרחי, תאגידים ציבוריים, מנהל מקרקעי ישראל, מועצת השמאים, ליווי משפטי לצד המחלקות המשפטיות במשרדי הבינוי והשיכון, המדע, הפנים, התרבות והספורט, התיירות והתעשיה והמסחר. לצד תפקידי הייעוץ והחקיקה, המחלקה מייצגת גם את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ביחס לקיום תנאים מקפחים בחוזים אחידים, מלווה את הפרקליטות בתיקים עקרוניים בתחומי האחריות ומשמשת כזרוע הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה, "ואת כל זה", היא צוחקת, "אנחנו עושים עם המוני אנשים".

כמה?
"שבעה. אנחנו די בבלגאן אבל לקראת רפורמה גדולה שהולכת להכפיל את מספר האנשים פה בשלוש השנים הקרובות".

כיצד מתבצע תהליך החקיקה בפועל?

"מתחילים ממחקר משפטי, לעתים בעזרת גורם חיצוני, מכינים טיוטת תזכיר, מפיצים אותו, מקבלים משובים, בודקים את כל ההערות, ואז זה עובר לוועדת השרים ולדיונים בכנסת. מההתחלה ועד הסוף הכל בטיפולנו. כאשר אנחנו עוסקים בחקיקה של משרדי ממשלה אחרים, הם עושים את העבודה הראשונית ומערבים אותנו בשלבי הטיפול השונים".

מה נחשב לחוק טוב בעינייך?

"אני לא בטוחה שאני יודעת מה זה חוק טוב, אבל נדמה לי שהתהליך שעובר החוק ומנגנוני הבקרה שמופעלים עליו, גם מבחינה פורמלית, הם לא רעים".

החוקים שאת מוציאה הם חוקים טובים?

"אני לא יכולה לומר תמיד שאנו יודעים בוודאות שיצרנו את החוק הטוב ביותר. יש בארץ התייחסות נוקשה מדי לחוקים. פחות מתייחסים לחקיקה כאל סוג של ניסוי שאפשר לבחון לאורך זמן ולשנות במקרה הצורך".

מגיעות הערות לתזכירים שאתם מפיצים?

"כמות האנשים שמוכנים להתפנות ולהעיר הערות מאכזבת. הייתי מצפה שהמעורבים בדבר ימצאו יותר זמן כדי להעיר הערותיהם".

את לא סבורה שיש חקיקת יתר בישראל?

"אני לא יודעת מה זה 'יותר מדי חקיקה'. השאלה היא מהי מידת הרגולציה שראוי שתתקיים במדינה. שלטון זקוק לרגולציה, בשונה מהפרט, שחובה עלינו להימנע מרגולציית יתר שלו. מנסיון החיים שלי, שלטון ללא רגולציה לא מבטיח את קיומם המלא של הערכים שהיינו רוצים להבטיח כמו שוויון ושקיפות".

היעדר אכיפה לא מייתר את העבודה שלכם?

"יש שתי דרכים להבטיח שהעבודה שלנו לא תתייתר. ראשית, אכיפה בנקודת השבר, כלומר, סומכים על האיום של המשפט הפלילי שיעצור את הפיתויים שיש לעובד ציבור עם כוח. שנית, אני מאמינה מאוד ברגולציה תהליכית, כלומר רגולציה המבוססת על בניית תהליך טוב, מאוזן ומבוקר, ואם יגיע לשולחני נושא, אדחף אותו לכיוון הזה. גם כאן, עדיין קיימת הסכנה לשחיתות אבל יש יותר סיכוי שהבקרות והאיזונים שהמחוקק הציב בתהליך ימנעו אותה. יש לזה, כמובן, מחיר".

ביורוקרטיה, ומשפטיזציה. שמענו כבר שר בכיר שטוען שמני מזוז מנהל את המדינה, ונבחרי ציבור שמכנים את ישראל של היום מזוזיסטן ופקידוסטן.

"טוענים נגד הרגולציה שהיא מייצרת תהליכים ביורוקרטיים ארוכים ומורכבים - זה נכון. יש חשש מפני רגולציית יתר. השאלה היא האם מצליחים לייצר איזון בין תהליכי עבודה מסודרים ובין גמישות ביורוקרטית מספקת. תהליך לא חייב להיות כזה שבו הפקידות מחליטה. ואני לא מקבלת את האמירות לגבי היועץ המשפטי לממשלה והכפופים לו".

את חיה בנוח עם חוק ההסדרים?

"ככל שהעבודה עליו נעשית ברצינות. יש כאן תפישות עולם שונות לגביו. החוק נולד בעיקרו מתוך אילוץ ומתוך חוסר יכולת של הממשלה להעביר חקיקה בכנסת. זאת המציאות. הכנסת מעדיפה לקבל הצעות חוק פרטיות על פני הצעות חוק ממשלתיות והממשלתיות נדחקות לסוף התור, גם בגלל מורכבותן. הצעת חוק ההתיישנות מחכה לתורה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט כבר שלוש שנים".

דווקא חשבנו שעמדתך תהיה הפוכה.

"עמדתי הייתה הפוכה אם בסופו של יום היה עובר חוק הסדרים ששר המשפטים מתנגד לו, אבל זה לא כך. מה שנטען כלפי חוק ההסדרים הוא שהעבודה הממשלתית הקודמת לו לא הייתה מעמיקה דיה ושהוא אינו דמוקרטי. היום נעשית עבודה פנימית אדירה לקראת החוק. עוד הרבה לפני שמגיעים למחליטים אנחנו נותנים את הערך המוסף המקצועי ומקפידים בדברים שנראים לנו דרמטיים. החוק עצמו הצטמצם, וחלקים רבים ממנו פוצלו לחקיקות נפרדות. כך שכיום יש יחסית מעט חקיקה ממשלתית בחוק ההסדרים".

הפיצול הוא בעיקר תוצר של לחצים פוליטיים ומערכת של תן וקח עם האוצר לאחר הנחתו. באמת מתחייב להגיע לנקודה הזאת?

"אני לא נכנסת לחוק ההסדרים בחלק של עבודת הכנסת עליו, אבל הניסיון מלמד שמה שפוצל מהחוק לא הגיע כלל לדיון".

תאריך:  25/07/2008   |   עודכן:  25/07/2008
עו"ד מוטי דנוס ועו"ד עמית גורביץ'
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
קול האזרח
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מרק טווין
26/07/08 10:08
2
שחיתות
27/07/08 08:57
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים אלה מונה חגי אלעד, מי שהיה במשך שש שנים המנכ"ל הראשון של 'הבית הפתוח' בירושלים, למנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל. חבישת שני הכובעים על-ידי אדם אחד אינה מקרית כלל. שכן בראש מתקפת הזכויות, שבה אנו נתונים בעשורים האחרונים, ניצבה לאחרונה קהילת הגאים, כשהעילה הייתה מצעד הגאווה, אשר דוברר באינטנסיביות על-ידי 'הבית הפתוח'. הפעם, יעד המתקפה הוא המסורת העלובה בת אלפי השנים של המיעוט המונה 93% מן האוכלוסיה, לפיה זיווג בין גבר ואשה הוא נורמלי וטבעי, והקשר הממוסד ביניהם הוא המסגרת האופטימלית לגידול צאצאים. שהרי אם אתם סבורים כי מסורת זו היא שהביאה אותנו מדור לדור אל המאה ה-21 - אתם ראויים לחינוך מחדש, וזה יינתן לנו על-ידי הקהילה המאורגנת של ההומואים והטרנסג'נדרים.
25/07/2008  |  דפנה שמורק-נתניהו  |   מאמרים
עבור רבים - בארץ ומחוצה לה - הכשל של ישראל בתחום ההסברה הוא חידה, שהרי לישראל אִפיונים רבים שהיו אמורים להעניק לה תמיכה בלתי מסויגת בזירה הבינלאומית של מרבית מדינות המערב.
25/07/2008  |  דר' מרטין שרמן  |   מאמרים
כמה ספרים יוצאים מדי יום בישראל? עשרה? חמישה-עשר? כל אדם, מלבד הסופר עצמו, מבין שהתקשורת אינה יכולה להתייחס לכל ספר וספר. אבל איש לא יקבל ברצינות טענה כזו בקשר לספרו של אריה אבנרי 'זעקי ארץ מושחתת'. אמת, אילו עסק הספר, נאמר, בשלטון-הנפל של היהודי הקומוניסטי בלה קון בהונגריה בשנת 1919, לא היינו מתפלאים על השתיקה הרועמת שהיה זוכה לה. אבל ספר שעוסק בעיקרו בשחיתויות של ראש ממשלת ישראל המכהן? ומתעד אותן עמוד אחר עמוד?
25/07/2008  |  עדו נתניהו  |   מאמרים
המצב שאליו נקלעה הכלכלה העולמית - חשיפת פרצופם של הספקולנטים, מהלומה ליהירות העוצמה הפיננסית של ארה"ב, וההשלכות שיש לכל אלה ועוד - תהיינה אלה בטווח המיידי בשורה רעה. אולם בטווח הביניים ובעיקר בטווח הרחוק יותר, החום של הפציינט הקודח, הוא ההזדמנות לשנות את הרגליי חייו. לא לטפל בו, אלא לרפא אותו. זה אמור לגבי כל העולם, אך שבעתיים לגבינו.
25/07/2008  |  צבי גיל  |   מאמרים
הדיון הנוקב על הבחירה השערורייתית של פקידי האוצר לקצץ שבועיים מחופשת הלידה, הוא דיון ראוי. יש כאן שיטתיות לא ראויה של בזבוזי ענק לצרכי אתנן פוליטי לישיבות ולמגזרים המפעילים לחץ על האוצר, ומאידך שורת קיצוצים דווקא בזוטות שמסייעות לתחושת הרווחה של אוכלוסיות מוחלשות ונטולות השפעה על גליון האקסל של תקציב המדינה - נשים בכללן.
25/07/2008  |  חנה בית הלחמי  |   מאמרים
בדם קר, באחרית היום   /  כרמל בן צור
עצור, ביקורת לפניך!  /  טל אהרוני
שומר שב"כ  /  עו"ד מוטי דנוס, שרון עזריאל
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il