יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ
שלי יחימוביץ', פירסמה באתר הפייסבוק שלה סטטוס נגד
עפר נמרודי, לשעבר מבעלי העיתון "
מעריב ", בעקבות איום בתביעת דיבה שקיבלה בסוף השבוע מעורך דינו
זאב שרף. זאת לאחר שיחימוביץ' דרשה מנמרודי "למכור את 'בית מעריב' ולהעביר את הכסף לטובת הזכויות הפנסיוניות של העובדים".
בסטטוס כתבה יחימוביץ' כי "עפר נמרודי, המו"ל הקודם של מעריב ועבריין מורשע שישב בכלא, שיגר אלי איום מחוצף בתביעת דיבה. על מה? על כך שחשפתי את הקומבינה שבה בעצם מכר את בניין מעריב לעצמו בסכום מגוחך ערב מכירת העיתון. תבעתי ממנו למכור את הבניין שכמובן שווה הון, ולכסות בתמורה את הכסף שגזל על-פי החשד מההפרשות הסוציאליות של העובדים. זה מכתב איום נלעג. הוא אומר שזו עסקה שנעשתה בין קונה למוכר מרצון".
יחימוביץ' הוסיפה כי "ברור. כמו כל עסקת בעלי עניין - המכירה, ששיקפה בעיקר את רצונו של המוכר נמרודי למכור את הנכס לקונה נמרודי, שמאוד רצה לקנות את מה שנמרודי מכר לנמרודי. זו הייתה מכירת אחד הנכסים הכי משמעותיים של העיתון, בדרך לקריסתו הפיננסית שממיטה עכשיו חורבן על אלפי עובדים עשוקים. גם העיתונים שפרסמו את ההודעה שלי קיבלו איומי תביעת דיבה. גם מעריב. אין בושה. אני קוראת לעיתונים שפרסמו את הידיעה לא להיבהל מאיומי הסרק ולחטט עוד יותר ביסודיות בסיפור הזה".
יחימוביץ הוסיפה כי "
נוחי דנקנר ונמרודי ימשיכו לחיות בבתי פאר ולחיות חיים שרק מעטים בעולם זוכים להם. עובדי מעריב הם שיזרקו לרחוב בלי פנסיה".
אתמול נרשמו 4,056 לייקים לסטטוס שהעלתה יחימוביץ' בעקבות תגובתה למכתב לתביעת התנצלות שקיבלה מעו"ד שרף נציגו של נמרודי. (ולא כפי שנכתב שהלייקים הם לשרף) כמו-כן, נרשמו 462 תגובות, 984 שיתופים ונחשפו לכך 36,784 איש.
עו"ד זאב שרף, בשמו של נמרודי והכשרת הישוב , פנה אל יחימוביץ' בדרישה להסיר את הפרסום הקודם שלה מדף הפייסבוק שלה. עוד דרש עו"ד שרף "לפרסם התנצלות הולמת על דברי הדיבה", כדבריו.
יחימוביץ' כתבה בעמוד הפייסבוק שלה בין היתר כי "על עפר נמרודי להעמיד מיידית למכירה את בנין מעריב אותו רכש בעסקת בעלי עניין נכלולית ולתת את מלוא התמורה להבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים, למניעת פיטורים מסיביים ולהבראת העיתון".
שרף ציין זהו "פרסום אסור, דיבתי וכוזב, של דברים שאין בהם שחר. במהלך התקופה שבה "הכשרת הישוב" שלטה במעריב, עד לשלהי שנת 2010, הוקפד הקפדה יתרה כי על ההפרשות המתחייבות מיחסי עובד מעביד, לרבות הפרשות לקרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, תבוצענה במלואן וכסדרן על-פי דין".
עוד קבע כי השליטה במעריב נמכרה פעמיים בשנים האחרונות ובמסגרת בדיקת הנאותות שנעשו על-ידי שניים ממשרדי הרו"ח הגדולים בארץ, נבדק גם נושא ההתחייבויות של מעריב כלפי עובדיה באופן פרטני ויסודי ובשני המקרים נמצא שקיימת הפרשות מלאות בגין ההתחייבויות לעובדים. במשך השנים שבהן הייתה "הכשרת הישוב" בעלת השליטה במעריב, וגם לאחר מכן במסגרת העברת השליטה ל
זכי רכיב ולדסק"ש , לא חסכה "הכשרת הישוב" באמצעים והשקיעה עשרות רבות של מיליוני שקלים ומשאבים רבים אחרים בניסיון לקדם את מעריב וענייניה ולהבטיח את מירב תעסוקת עובדי מעריב".
שרף הוסיף כי "הכשרת הישוב ניאותה לשלם בגין "בית מעריב" סכום של 32.5 מיליון שקלים, שנקבע על סמך חוות דעת של שמאי בלתי תלוי שפורסמה בדיווחים של מעריב אודות ההסכם עם הכשרת הישוב. בין הצדדים הוסכם כי במידה שמעריב תקבל הצעה טובה יותר למכירת "בית מעריב", בתוך פרק זמן מתאים, אזי היא תתקשר בעסקה הטובה ביותר. הסכם המכר ל"הכשרת הישוב ידחה ולהכשרת הישוב לא תהיה כל תביעה או טענה בעניין זה".
שרף טען במכתבו ליחימוביץ כי "מהדברים שפירסמת בדף הפייסבוק שלך ניתן להבין בנקל כי הם כוללים תכנים כוזבים שבינם ובין האמת אין כלום. לאמירה כאילו עסקת 'בית מעריב' נעשתה 'רגע' לפני מכירת השליטה ב'מעריב' אין כל בסיס עובדתי, והיא, כמו יתר אמירותיך, אינה אלא דמגוגיה כוזבת, זולה ומתלהמת. גם לטענה שעסקת מכר 'בית מעריב' הייתה עסקה נכלולית אין כל יסוד ויש בה כדי להוות הוצאת דיבה. העסקה בוצעה בין קונה מרצון למוכר מרצון בעבור תמורה המשקפת שווי שוק נכון למועד המכירה וכפי שנקבעה על-פי חוות דעת שמאי בלתי תלוי ובשעה שלא נמצא לאורך חודשים מציע אחר שהיה מוכן לרכוש את הנכס בתמורה גבוהה מזו שהוצעה".
"מי שמלין את כספם של העובדים - הוא גנב"
גם חברי כנסת נוספים התייחסו למשבר במעריב. ח"כ רוחמה אברהם (קדימה) קראה "למצוא פתרונות מידיים להצלת ענף התקשורת בישראל, בדומה לנעשה במדינות רבות בעולם המערבי, המושג - כלב השמירה של הדמוקרטיה אינו רק ביטוי לשוני וחשיבותו ונחיצותו עולה מיום ליום. עיתונות צריכה להיות ביקורתית, כזו המבטאת מגוון דעות המשקפות את כל רובדי החברה הישראלית ומציפה באופן ביקורתי נושאים לראש סדר היום ובכלל זה ביקורת על פעילות מוסדות השלטון והאדמיניסטרציה. לא ייתכן מצב שבו מספר כלי התקשורת הולך ומצטמצם, השידור הציבורי כמעט ונעלם, מושתק ומצונזר על-ידי הממשלה ושאר כלי התקשורת נמצאים בבעלותם של בעלי עניין פוליטי או כלכלי".
אברהם ציינה כי יחד עם דאגתה העמוקה לפגיעה בחופש הביטוי, יש בסופו של דבר לזכור כי מדובר בפרנסתם של משפחות רבות ובאנשי מקצוע שספק אם ימצאו מקום עבודה חלופי בענף מקצועי שהולך ומצטמצם.
כמו-כן הדגישה ח"כ אברהם כי במידה שעובדי מעריב לא יקבלו את מלוא זכויותיהם הסוציאליות כמתחייב בחוק ואת מלוא כספי הפנסיה והפיצויים, היא תקרא לרשויות המוסמכות לפתוח בחקירה פלילית ובהעמדה לדין שכן לכאורה עולה חשד לעבירה פלילית חמורה ובגניבה.
יו"ר מרצ ח"כ
זהבה גלאון אמרה כי "בנוסף לחשש הכבד לדמוקרטיה ולתקשורת הישראלית, נפילת מעריב מעלה את החשש בדבר זכויות עובדי מעריב והפיצויים המגיעים להם בחוק. דנקנר ובן-צבי חתמו על הסכם שבמסגרתו יעברו ביניהם עשרות מיליוני שקלים, כשהם משאירים את קופת תשלומי העובדים ריקה, ומפקירים את זכויות העובדים הבסיסיות".
ח"כ
ניצן הורוביץ (מרצ) אמר כי "כספם של עובדי מעריב חייב להיות מובטח לפני כל התחייבות כלכלית אחרת מי שמלין את שכרם של העובדים ולא העביר להם ביודעין את כספי הפיצויים והפרשות הפנסיה - הוא גנב".
לדברי הורביץ, "בכל מהלך של קבוצת דנקנר, כספם של העובדים חייב להיות מובטח לפני כל התחייבות כלכלית אחרת. לא ייתכן כי יגזלו את כספי הפיצויים, את קופות הפנסיה של העובדים ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם על-פי חוק.לעובדים רבים שעלולים להיות מפוטרים בימים הקרובים. אין כל אפשרות לנהל הליכים משפטיים ולהמתין זמן רב לקבלת הכספים המגיעים להם כחוק.
"אלפי עובדים ובני משפחותיהם נפלו קורבן להתנהלות עקומה לאורך השנים. עכשיו הם משלמים את המחיר הקשה ביותר: אובדן מקום עבודתם ומקור הכנסתם. כל זאת, כאשר ראשי התאגידים השולטים במעריב גילגלו לכיסם הפרטי סכומי עתק.
"כל פגיעה בעובדים, בוודאי בסדר גודל כזה, היא בלתי נסבלת. מעבר לכך, העובדה שמדובר בכלי תקשורת מרכזי, מאושיות ההווייה הציבורית בישראל, שעומד להיעלם מהמפה, היא בעלת משמעות קשה ביותר", הוסיף הורביץ.
ח"כ
אילן גילאון (מרצ) אמר כי "על השלטון למנוע מדנקנר ונמרודי להמר על גורל עובדי מעריב". לדבריו, "לא ייתכן שמהמרים כבדים מסוגם של דנקנר ונמרודי יכריעו את גורל עובדי מעריב. על השלטון להתערב ולהעניק את אותה רשת ביטחון סוציאלי רצויה לעסקים קטנים ובינוניים, שמניעים גם הם את המשק. התקשורת היא קודם כל מקום עבודה".