תוספות ויטמין D אינן מונעות הצטננות ואינן מקלות על חומרתה בקרב אנשים בוגרים שאינם סובלים ממחסור בוויטמין, אלו ממצאי ניסוי אקראי חדש.
מספר הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות לא ירד כשמינונים חודשיים של ויטמין D הושוו לפלצבו - 3.7 לעומת 3.8 לאדם, ירידה לא משמעותית של 3% בסיכון. כך דיווחו חוקרים מאוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד.
אובדן ימי עבודה ומשך התסמינים היו דומים בין שתי הקבוצות. הממצאים פורסמו בעיתון של איגוד הרפואה האמריקני.
אנשים בוגרים בריאים במדינות מפותחות, שכבר מקפידים על רמות ויטמין D בטווח המומלץ לבריאות העצמות, אינם זקוקים לתוספות, כך כתבו חוקרים מבית החולים לנשים ובריגהאם בבוסטון, במאמר נלווה למחקר. לדבריהם, המחקר ניסה לענות על שאלה זו, ותוצאותיו מראות כי ויטמין D צריך להתווסף לרשימת הטיפולים שנמצאו לא יעילים כטיפול בזיהומים בדרכי הנשימה העליונות אצל אנשים בריאים.
רשימה זו, שגילתה העדר יתרונות משמעותיים, כמו גם העדר תופעות לוואי מיוחדות, כוללת ויטמין C, שום, ארכיניצאה, אבץ, שטיפת האף במי מלח, שאיפת אדים, העלת צריכת הנוזלים, או אסטרטגיות פופולריות אחרות.
לא לאנשים בריאים
יחד עם זאת, עורכי המחקר, מבית החולים הכללי שבמסצ'וסטס, ציינו כי חשוב לזכור שלקבוצת המחקר יש רמות נורמליות יחסית כבר מלכתחילה, ולכן התוצאות אולי אינן נכונות לאנשים עם מחסור בוויטמין D.
לדוגמא, אצל ילדים במונגוליה, עם מחסור בוויטמין D, מינון יומי של הוויטמין הביא להשפעה דרמטית והוריד בחצי את שכיחות הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. ניסוי נוסף באנשים בוגרים עם מחלת ריאות נשימתית חסימתית הראה יתרון לתוספות ויטמין D בהורדת חומרת המחלה רק בקרב אנשים עם רמות נמוכות מ-10 מ"ג/מ"ל.
ויטמין D עשה רושם של טיפול מניעתי יעיל בשל תפקידו במערכת החיסונית וזירוז יצירת מרכיבים אנטי-חיידקיים בגוף.
במסגרת המחקר הנוכחי, גייסו החוקרים 322 אנשים בוגרים בריאים מניו-זילנד לניסוי בסמיות כפולה (שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים, שמטרתה להפחית במידת האפשר את ההטייה הסובייקטיבית המודעת והבלתי מודעת העלולה לנבוע מכך שהמדען והנחקר יודעים את מטרות הניסוי ואת מרכיביו) במסגרתו קיבלו ב-200,000 יחידות בינלאומיות של ויטמין D3 תחילה ולאחר חודש מינונים חודשיים של 100,000 יחידות בינלאומיות של פלצבו, לאורך 18 חודשים, כלומר לאורך שתי עונות חורף.
הכמות הנוספת של הוויטמין לא העלתה את כמות הוויטמין מקו הבסיס של 29 נ"ג/מ"ל ליותר מ-48 נ"ג/מ"ל לאורך תקופת המחקר. רמה מעל 20 נ"ג/מ"ל נחשבת בדרך כלל לרמה תקינה לבריאות העצמות ולבריאות הכללית.
נוכחות וירוסים דומה
לביקורים החודשיים במרפאה לקבלת התוספות והשלמת השאלונים לגבי התחלה פתאומית של נזלת, אף סתום, כאב גרון, או שיעול שלא נגרמו מאלרגיות נוספו גם ביקורי בית למטרות של לקיחת דגימה בכל פעם שמשתתף יצר קשר עם צוות המחקר לאחר שהתפתחו אצלו תסמינים.
נקודות הסיום הראשוניות של הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות לא היו שונות בין הקבוצות לאורך תקופת המחקר, וגם לא גם היתרונות בעקבות הטיפול.
מספר הימים שהחסירו המשתתפים בעבודה כתוצאה מהצטננות היו דומים בשתי הקבוצות ומשך התסמינים הממוצע - 12 יום - היה גם הוא דומה בשתי הקבוצות, כמו גם חומרת התסמינים.
דגימות שנלקחו מהאף לא הצביעו על שוני כלשהו ביחס בין תשובה חיובית לנוכחות וירוסים בדרכי הנשימה ולא על סוגי וירוסים שונים בין שתי הקבוצות.
