שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, איבד (יום ב', 15.10.12) את סבלנותו כלפי ש"ד במשפט הולילנד. רוזן דרש לדעת היכן רשום בתב"ע ג' של פרויקט הולילנד, כי בשני המגדלים שבפרויקט אמורות היו להיבנות יחידות נופש ולא יחידות דיור. ש"ד טוען, כי בתב"ע ד' קיבלו היזמים הטבה משמעותית בדמות הפיכת יחידות הנופש ליחידות דיור, תמורת השוחד ששילמו לבכירי עיריית ירושלים.

ש"ד ניסה לטעון, שהדברים עולים מדבריו של מהנדס העיר בוועדה המחוזית, אך רוזן הרים את קולו: "עזוב אותי עם זה! אני לא אלך עכשיו להסתכל בפרוטוקולים. איפה זה כתוב בתב"ע?". לאחר לחץ כבד של רוזן נאלץ ש"ד להודות, כי הדברים אינם כתובים בתב"ע. עם זאת הוא טען שעובדה זו עולה ממסמכים אחרים, וכן מהשטחים הציבוריים שחושבו בפרויקט ואשר התאימו רק למספר יחידות הדיור הקטן יותר שבתב"ע ג'.

ש"ד אמר, כי הדברים נאמרים בתסקיר ההשפעה הסביבתית של הפרויקט, שהוגש לוועדה המחוזית כתנאי לאישור תב"ע ג'. סניגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, ביקש שיראה לו היכן בדיוק, ולאחר קריאה ממושכת הודה ש"ד: "בשלב זה לא מצאתי לבסס את הטענה אבל אני משוכנע בטענה, והעובדה היא שמהנדס העיר [במסמך אחר שהגישה ההגנה] מדבר על יחידות נופש". אדרת הגיב באומרו, שבאותו מסמך נאמר גם שהנתונים השתנו.

אדרת עימת את ש"ד עם טענתו, לפיה בתחילת שנות ה-2000 לא אושר שינוי בירושלים ייעוד ממלונאות לנופש בפרויקטים אחרים מלבד הולילנד. אדרת הציג מספר דוגמאות לשינויים כאלו: מלון ארבע העונות, קיבוץ רמת רחל, מגרש הרוסים, מלון בשייח ג'ראח ומלון ברחביה. ש"ד השיב שחלק מהפרויקטים אינם מוכרים, ולגבי אחרים - אינו יודע באלו שנים נעשו השינויים.

רוזן שאל האם ש"ד יודע על פרויקטים אחרים בהם לא אושרה בקשה לשינוי ממלונאות לייעוד. ש"ד השיב, שהיה פרויקט שכזה מול בית פרומין אך אין לו עוד דוגמאות. אדרת הגיב באומרו, שמדובר במלון טירת בת שבע שהוא הקדש בו לא ניתן היה לעשות שום שינוי. ש"ד ביקש להציג מכתב של מהנדס העיר דאז, אורי שטרית, ולפיו לא יהיה שינוי בתחום המלונאות בהולילנד, יחד עם מתחמים נוספים שיהוו עתודה למלונאות. רוזן לא אישר את קבלת המסמך בשלב זה.

אדרת הצביע על כך שבטיוטת התביעה של ש"ד נגד צ'רני נכתב, ששומת העירייה בתב"ע ו' הייתה 38 מיליון שקל, בעוד בפועל היא הייתה 18 מיליון שקל. ש"ד טען שטעה, אך רוזן העיר: "אנחנו הרי כבר יודעים שזה מסמך כוזב. אי-אפשר להגיד שטעית". ש"ד חזר על אותה טענה פעמיים בחקירתו במשטרה, אך בעדותו כעת הסביר שהנתונים לא היו בפניו באותה עת ודיבר רק מהזיכרון, והכיר בטעותו כאשר הוצגו לו מסמכים. אדרת: "אז כשאתה מדבר מהזיכרון אתה פולט סכומים?". ש"ד: "קורה לפעמים".

ואולם, אדרת הראה שש"ד נקב באותם סכומים בתביעתו נגד צ'רני שהוגשה בינואר השנה. ש"ד השיב, שמדובר היה בטעות ושהוגש תיקון. אדרת: "זו קומדיה של טעויות". ש"ד: "יכול להיות, כמו שצ'רני טעה כאשר טען שלא העסיק אותי בשנים 1994 עד 1999". אדרת: "את הסיפור הזה כבר שמענו". ש"ד: "נעים להיזכר". כאשר ש"ד אמר שאינו זוכר פרטים של פגישות בנושא היטל ההשבחה שהתקיימו בשנת 2006, העיר אדרת: "יש משמעות לכך שהעד זוכר פרטים משנת 1992 ולא זוכר פרטים מ-2006 ומאתמול".

שומת העירייה הייתה כאמור 18 מיליון שקל, היזמים הציגו שומה של 2.6 מיליון שקל, ולבסוף הושגה הסכמה על 11 מיליון שקל. אדרת שאל אם היה משהו חריג בהליך זה, וש"ד השיב בחיוב: "זה נגמר רק אחרי שהייתה התערבות של [יהושע] פולק ושל [אלי] שמחיוף ואחרי שהם נתנו הוראה מפורשת למיכה בן-נון לשבת ולגמור את זה, כי עם אוהד עיני, שאיתו היה צריך לסכם, לא הצלחנו להגיע לשום הסדר". אדרת הציג עדויות של מעורבים בנושא, אשר טענו שלא היה בו דבר חריג וכי השומה המוסכמת הייתה סבירה, אך ש"ד עמד על גירסתו.