"בימים אלה, בהם מקיים פיקוד העורף תרגיל המדמה תרחישים קשים של רעידת אדמה וצונאמי, מצאנו לנכון להתמקד בפתרונות מיגון אשר יבטיחו רציפות עסקית של חדרי מחשוב לאחר אסון", אומר יגאל שניידר, מנכ"ל אלכסנדר שניידר, המתמחה בפתרונות מתקדמים למערכות טכנולוגיה עילית, לחדרי שרתים, תקשורת סימולטורים ומעבדות.
התרחיש על-פי מקורות רשמיים שפורסמו לאחרונה, מתאר: "רעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בערבה ובגליל העליון וזורעת הרס גם בגוש דן. כפועל יוצא פוגעים גם גלי צונאמי בחופי תל אביב. כוחות פיקוד העורף יידרשו להתמודד במהלך התרגיל עם כ-7,000 "הרוגים" בתרחיש, 70 אלף נפגעים ו-170 אלף איש אשר ייאלצו להתפנות מבתיהם".
"אין ספק שזהו תרחיש מדאיג וטוב עושים השר דיכטר ואלוף פיקוד העורף ביוזמת התרגיל. עם זאת", אומר יגאל שניידר, "אני רוצה להוסיף ולהרחיב את התרחיש, כפועל יוצא והכרחי של רעידת אדמה בעוצמה זו: "בשל עוצמת הרעש קרסו תשתיות המחשוב של הבנקים הגדולים, של חברות התקשורת הקווית והסלולרית, של ספקי האינטרנט, של בתי החולים, של עיריות תל אביב וחיפה, של המשטרה ושל צה"ל. בחלק מן המקרים יידרשו שלושה עד שישה חודשים לשוב ליכולת מלאה".
במה מדובר?
המשק בכלכלה מודרנית מבוסס על תשתיות מחשוב. חלקים קריטיים של תשתיות המחשוב הללו מרוכזים באולמות הקרויים מרכזי מחשוב או חדרי מחשב. כל החברות הגדולות במשק, פרטיות וציבוריות, כמו גם הצבא ומשרדי הממשלה, תלויים בחדרי מחשב אלו. בלעדיהם, החברות הללו משותקות. חדרי המחשב בישראל, רובם
ככולם, לא תוכננו לעמוד ברעידת אדמה של 7 בסולם ריכטר וגם לא של 6.
המסקנה המיידית היא שאם יתממש תרחיש של רעידת האדמה בעצמה של 7.1, לא תהיה תקשורת טלפונית וגם לא אינטרנט. הרמזורים לא יעבדו, הכספומטים לא יאפשרו משיכת כספים, בתי החולים יהיו בתוהו ובוהו, חברות היי-טק ומפעלים ישותקו, שירותים ממשלתיים לא יהיו זמינים, ותפקוד שירותי ההצלה והביטחון ייפגע קשות. לא לשעות אלא לשבועות ואף לחודשים.
גם אם נתעלם לפי שעה מההשלכות על פינוי וטיפול בנפגעים ונתרכז בהשלכות על המשק: באין בנקים, באין תקשורת ובאין פעילות תעשייתית, המשק ישותק, ההתאוששות תארך חודשים והנזק הכלכלי יהיה עצום .
המסקנה היא שעל המשק להיערך לא רק לפינוי וטיפול בנפגעים ובחסרי קורת גג, אלא גם להבטיח שההתאוששות של המשק מהאסון תהיה מהירה. לשם כך יש לטפל בעקב אכילס של החברה המודרנית – הפגיעות הגדולה של האמצעים הטכנולוגיים שאנו תלויים בהם.
אז מה אפשר לעשות?
החדשות הטובות, אם ניתן לקרוא להן כך, הן שבניגוד לעלות העצומה של חיזוק מבנים, חיסון חדרי המחשב (שיכוך) הוא בר ביצוע בזמן קצר יחסית ובעלות נמוכה. החדשות הרעות הן שקברניטי המשק, בסקטור הפרטי והציבורי, כולל אלו המופקדים על מל"ח (משק לשעת חירום) מתעלמים מסיכון זה ואינם נוקטים בפעולות ממשיות להקטנת הסיכון ולהיערכות.
המחיר שאנו משלמים על חיים בעולם המודרני עושים אותנו תלויים במרכזי המחשוב. אי לכך רצוי שניתן את הדעת ליכולת התאוששות מאסון טבע, טיפול בנפגעים ובנזקים, כמו גם בהחזרה מהירה של החיים למסלולם, על אחת כמה וכמה בתחומים קריטיים דוגמת: בקרת רמזורים, משטרת ישראל, רשויות מקומיות, מוסדות ממשלתיים, בנקים, תחנות דלק, מוקדי הצלה, בנק הדם, בורסה, חברות כלכליות ועוד... הפתרונות קיימים. צריך ואפשר להיערך איתם מבעוד מועד. תודעת חירום מושגת באמצעות עשייה מכוונת המיועדת לאפשר למרכזי המחשוב להמשיך ולפעול גם לאחר אסון טבע דוגמת רעידת אדמה.
אודות חברת אלכסנדר שניידר חברת אלכסנדר שניידר, אשר הוקמה בשנת 1963, מתמחה בפתרונות מתקדמים ואיכותיים לתשתיות והקמת חדרי שרתים, חדרי מחשב ומעבדות.
לחברה יכולות מקצועיות מהגבוהות בישראל, כמו גם פתרונות ומערכות מהטובים בעולם. פתרונות אלה משלבים יכולות תכנון, פיתוח ואינטגרציה, זאת לצד שירות ברמה הגבוהה ביותר. אלכסנדר שניידר מוסמכת לתקן איכות AS9100C - תקן איכות צבאי-תעופתי.
אלכסנדר שניידר דורגה ע"י חברת המחקר STKI, במקום הראשון, זו השנה הרביעית ברציפות, מבין כל החברות הפועלות בתחום אספקת פתרונות מתקדמים לחדרי המחשב.
החברה מעסיקה כ-120 עובדים בישראל ובארה"ב.
למידע נוסף, אתר הבית:
[קישור]
