הפרקליטות החליטה לסגור את תיק החקירה בעניינו של ניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון לשעבר בשל חוסר ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין. לפני כשנתיים, בנובמבר 2009, העבירה רשות ניירות ערך את תיק החקירה שעסק בחשד לשימוש במידע פנים במניית
בנק הפועלים לפרקליטות.
ב-10 בינואר 2008 בשעה 14:14 הודיע בנק הפועלים, בדיווח מיידי, כי חלה ירידת ערך משמעותית של השקעות הבנק בחו"ל בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. מיד לאחר חידוש המסחר במניית הבנק ירד ערכה בכ-4.71% ויום המסחר הסתיים בירידה של כ-2.9% לעומת שער הבסיס.
ממצאי חקירת רשות ני"ע העלו כי באותו יום, בסביבות השעה 12:00, הסתיימה ישיבת הדירקטוריון, בה הוחלט על פרסום הדיווח המיידי בדבר ירידת הערך הצפויה. בשעה 12:05 העביר ניר ברונשטיין, שעודכן על פרסומו הצפוי של הדיווח המיידי, את המידע לפעיל שוק ההון, עופר אייזנברג, המנהל את פעילות ניירות הערך בחברת טוארג קונסלטינג לימיטד.
החל משעה 12:07 ועד לשעה 13:27, טרם הדיווח המיידי, הורה אייזנברג על ביצוע 59 הוראות שונות למכירת מניות בהיקף כספי של כ-16 מיליון שקל על ידי חברת טוארג, אשר כולן נענו.
בין השעות 12:00-13:00, דהיינו כשעה לפני פרסום הדיווח, התבצעה רוב פעילות המכירות במניה על ידי חברת טוארג, ופעילות זו היוותה כ-30% מהיקף המכירות במניית בנק הפועלים. הרווח שנוצר בחשבון טוארג באותו יום הסתכם בכ-337 אלף שקל.
אייזנברג חשוד כי מיד לאחר שקיבל את המידע מברונשטיין, הוא חלק אותו גם עם קרובת משפחתו, בת שבע שבח, ששימשה אז כמנהלת השקעות בחברת פסגות. החשד הוא כי שבח ניצלה את המידע לביצוע מכירות של מניית בנק הפועלים בהיקף של מיליוני שקלים ובסוף אותו היום נוצר בחשבונות בהם פעלה רווח של כ-74 אלף שקל.
עוה"ד פיני רובין וארז הראל ממשרד גורניצקי ושות' אשר ליוו את ברונשטיין במהלך חקירת רשות ניירות ערך ובבית המשפט וטענו לכל אורך הדרך כי אין בתיק דבר וחצי דבר וכי הוא יסגר בלא כלום, גילו היום שביעות רצון לאור החלטת הפרקליטות.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
