ח"כ
שלי יחימוביץ', יו"ר "העבודה", נשאה דברים בפתחו של הפאנל "האג'נדה של הבחירות- מי ינצח הפעם? המדיני או החברתי?" שפתח את יומו השלישי של כנס אילת לעיתונות 2012.
"לראש הממשלה ולשום מנהיג אין שליטה מלאה על סדר היום. המטרה שלי היא לא לזהות את הגל ולגלוש עליו אלא לגדל אותו. האם לעקוב אחרי סדר היום ולהתאים עצמי לסדר היום או לייצר סדר יום? זה מאבק יומיומי. החיים קודמים לכל והם מורכבים מביטחון וקורת גג.
אמרו לי לפני חודשיים שהבחירות הוכרעו כי נתניהו ינצח אבל הוא היה הראשון לזהות שלא כך, שמפלגת העבודה מזנבת בעורפו. אלמלא היה האיום הפוליטי הזה- לא היה מתקיים האיחוד עם ליברמן. כי הרי האיחוד החליש את כוחו של הליכוד. מי שחושב שמערכת הבחירות הוכרעה כבר- מוזמן להתעשת.
הימין שגה כי כל השיח התמקד רק סביב ימין ושמאל פוליטי ושכחו שיש לנו בתוך הגבולות קיום, מדינת ישראל, שאמורה להיות מדינת מופת.
לכולם יותר נוח לדבר על המדיני ולא על החברתי. אין ספק שמדינת ישראל מבולבלת מבחינת ימין- שמאל, המטרה שלי הוא שסדר היום הסוציאל דמוקרטי יהיה נפוץ. סקרים שערכנו מראים שבשבועיים האחרונים ישנה התחזקות של מפלגת העבודה.
נתניהו לא מחוץ לאג'נדה החברתית כלכלית, הוא אידיאולוג ימני קיצוני, ניאו ליברל, אני לא מזלזלת בו במישור הכלכלי. המדיניות הכלכלית שלו מיטיבה עם המעמד העליון -מה שווה צמיחה אם היא נשארת אצל המעמד העליון? אני מדברת על צמיחה אצל כולם, גם אצל מעמד הביניים.
התקשורת עברה כברת דרך אדירה באשר לסיקור הפוליטיקה. עד לפני כמה שנים היה עיוורון מוחלט והיום הוא נגמר.
אם הממשלה הייתה מדירה את רגליה מהתקשורת מצבנו היה יותר טוב. לחצי ההון על התקשורת קשים יותר מלחצי השלטון. הלחץ של השלטון נשמר בעבר רק לגופים הממלכתיים אבל היום ידו הארוכה של נתניהו מגיעה גם לערוצים המסחריים. ללשכת ראש הממשלה יש שליטה בתקשורת המסחרית. תקשורת חופשית היא חלק מקיום הדמוקרטיה. יש אחריות לענפים שלמים של עיתונות כמו הפרינט. זה כמו ספרות- ערך שצריך לשמר. אני עובדת על הצעת חוק לסיוע לפרינט שיאשר למספר גופי תקשורת להתקיים זה לצד זה".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
