"אף אחד לא יודע איך לאכול את חוק הבניית שיקול הדעת בענישה: לא הפרקליטים, לא עורכי הדין, לא השופטים ולא האקדמיה". כך אומר (יום ה', 15.11.12) פרופ' יורם רבין, דקאן הפקולטה למשפטים במסלול האקדמי במכללה למינהל, בהשתלמות של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

בהתייחסו לשיקול ההרתעה שבעונש אמר רבין, כי מחקרים מלמדים שההרתעה עובדת בעיקר בעבירות קנס ועל עבריינים נורמטיביים שהם רוב העבריינים ("משום שעבריין מקצועי לא יחליף מקצוע") ופחות עובדת בעבירות הנגרמות מדחפים ובעיות נפש. עם זאת, הוסיף, מאחר שקיימת בעייתיות ברעיון ההרתעה, היא מקבלת משקל נמוך יחסית בהבניית שיקול הדעת. "העונש אינו נקמה פרימיטיבית, אלא אמירה: מה שעשית הוא חמור ואתה מקבל מה שמגיע לך", הוסיף. "הצדק בא לידי ביטוי ברעיון עמוק: העונש אינו נקמה אלא צריך להלום את העבירה".

רבין דחה את הטענה, לפיה מדובר בעיגון של צורת קביעת העונש שהייתה קיימת עד עתה. "השופט צריך להיות הרבה יותר מדויק בהפעלת השיקולים. זה לא אומר שהוא לא יכול לסמן מטרה ולחתור אליה, אך זה יהיה הרבה יותר מורכב", הדגיש רבין. לדבריו, אם השופט רוצה להתקדם, הוא יצטרך להקפיד מאוד שלא יאמרו לו בערעור שהוא עשה לוליינות. "לא אמרתי שאין שרירותיות; אמרתי שיש פחות מאשר במצב הקודם", העיר.

לדברי רבין, מקרים העומדים על סף הגנה עצמית או אובדן שליטה, ואשר לא היה די בהם כדי להביא לזיכוי - יוצרים מתחם לקולא ממנו אסור לשופט להתעלם בעת גזירת הדין. עוד הדגיש, כי בקביעת מתחם הענישה הראוי מתייחס השופט רק למקרה הספציפי שלפניו, ולכן לא זה השלב בו יש להעלות נסיבות אישיות של הנאשם. כמו-כן, על הצדדים להקפיד בשלב זה להביא רק פסיקה בה הנסיבות העובדתיות דומות למקרה הנדון, ולא להסתפק בכך שהעבירה זהה.

עוד הצביע רבין על כך, שאם התנהגות רשויות אכיפת החוק הייתה פסולה אך לא עד כדי מתן הגנה מן הצדק - גם זאת חייב השופט להביא בחשבון כשיקול לקולא. לדבריו, גם זה חידוש משמעותי של החוק. "גם אם החוק לא יחמיר או יקל את הענישה", סיכם, "זה משנה את דרך גזירת העונש".

הסניגור הארצי הראשי, ד"ר יואב ספיר, אמר בשולי ההרצאה, שמוקדם לשער האם החוק יביא להחמרה או להקלה בענישה. "יש בחוק ירידה דרמטית של שיקול ההרתעה, לעומת 'למען יראו וייראו' שהיום מהווה שיקול מרכזי", הוסיף. "יש פה כר נרחב לטיעונים של סניגורים שיכולים להביא להקלה. יחד עם זאת, יש נטייה של בתי המשפט כאשר מצרים את שיקול הדעת שלהם - לקבוע מתחמים קבועים וזה עלול לגרום לחוסר צדק במקרים אינדיבידואליים ולהתרחקות מענישה אינדיבידואלית".