בעיה ידועה ועתיקת יומין היא טענותיהם של בדואים לבעלות על חלקים נרחבים מהנגב ופלישותיהם לקרקעות הרשומות על שם המדינה. ממשלות ישראל, כנראה משיקולים של "כל דאלים גבר", נמנעות מזה עשרות שנים מפינוי הפולשים וממיצוי הדין עימם. להפך: שוב ושוב מוצעות תוכניות ופשרות למיניהן, שהמשותף להן הוא מתן זכויות בקרקעות מדינה למי שלפי כל הסימנים האובייקטיביים - כלל אינם זכאים להן. אבל יש מי שגם זה לא מספיק לו.
אבו עיאדה עטאללה מנהל מאז 1997 מו"מ עם המדינה (באמצעות הרשות להתיישבות הבדואים הנגב) להסדר לפיו הוא יואיל בטובו לפנות קרקעות אליהן פלש ויקבל פיצוי. העיכוב נובע במידה רבה מכך שעטאללה מחליף שוב ושוב את עורכי דינו, והמו"מ הגיע למבוי סתום לאחר שהוא דחה את הצעת המדינה לקבל 2.9 מיליון שקל ועוד פיצוי מופחת (או בכלל לא) בקרקע, "נוכח היעדר אפשרות להגדיר את חלקו באחת החלקות שבגינן הגיש תביעה".
מה עשה עטאללה? הלך ועתר לבג"ץ, וביקש להורות למדינה להעניק לו לא רק פיצוי כספי, אלא גם פיצוי בקרקע בהיקף של 20% מתביעותיו. וזה לא הכל: עטאללה גם ביקש לאסור על המדינה לרשום בטאבו את זכויותיה בקרקעות אליהן פלש, והגדיל לעשות כאשר ביקש לאסור לבצע צו הריסה שניתן בנוגע למבנים בלתי חוקיים שהקים באחת החלקות.
החוצפה של עטאללה הגיעה לשיאה בכך שהוא לא טרח לגלות לבג"ץ את ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו בנוגע לבנייה בלתי-חוקית חדשה באחת החלקות, ואת העובדה שהסכים בעצמו לרישום של אחת החלקות על שם המדינה. אבל השופטת
עדנה ארבל קבעה: עד כאן.
בדחותה על הסף את עתירתו של עטאללה, אומרת ארבל: "פשיטא כי בכך שהעותר חשוד שהוא ממשיך לעשות דין לעצמו בחלקות מושא המחלוקת, כמו גם בעובדה שניתן פסק דין חלוט בנוגע לאחת החלקות יש כדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. הסתרה של פרטים אלה מקימה כשלעצמה עילה לדחיית העתירה על הסף". הוא גם לקה בחוסר נקיון-כפיים בכך שהסתיר מבג"ץ את העובדה שהמדינה הסכימה, לפנים משורת הדין, לדחות במשך שנה את רישום החלקה על שמה - שוב במטרה להגיע עימו לפשרה.
ארבל ממשיכה: "בכל הנוגע לסעדים של עיכוב ביצוע צווי ההריסה ושל עיכוב רישום החלקות על שם המדינה, דין העתירה להידחות על הסף גם מכיוון שהיא מהווה ניסיון לעקוף פסקי דין חלוטים שניתנו בבתי משפט מוסמכים". וחוץ מזה, היא מעירה, העתירה לגופה אינה מעלה כל נימוק להתערבות בהחלטות הרשות להתיישבות הבדואים.
אחרי כל זה, חייבו ארבל והשופטים
יצחק עמית ו
צבי זילברטל את עטאללה בהוצאות של 5,000 שקל בלבד - סכום הנראה נמוך עד כדי גיחוך לנוכח התנהגותו. את עטאללה ייצג עו"ד ד' עבדאללה, ואת המדינה - עו"ד ע' אפשטיין.
