בדברי ההסבר שצורפו להצעת ההחלטה, אשר הוגשה בידי היועץ המשפטי למשרד הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, ועל-ידי היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, נכתב כי ההסלמה שחלה בפעילות ארגוני טרור ברחבי העולם העלתה את הצורך ליישם דרכי התמודדות אפקטיביות יותר נגד אותם ארגוני טרור.

בין היתר נדרשות דרכים להתמודדות עם הפן הכלכלי של מימון הטרור ושל העברות הכספים לצורך ביצוע פעולות טרור ודרכים להחרמה ולתפיסת כספים המשמשים או המיועדים לביצוע מעשי טרור.

שמונת הארגונים ששמותיהם עלו בהצעת ההחלטה בפני הממשלה הוכרזו כבר בעבר על-ידי שר הביטחון כהתאחדויות בלתי מותרות. כעת, על-פי בקשת שירות הביטחון הכללי ומערכת הביטחון, מתבקשת ההכרזה על הארגונים הללו כארגונים טרוריסטיים. זאת על-מנת שניתן יהיה להחיל עליהם את הכלים המשפטיים שמצויים בפקודת מניעת הטרור.

בין הכלים הללו קובע סעיף 8 לפקודה כי הכרזת הממשלה תספיק על-מנת שניתן יהיה להוכיח בכל דיון משפטי כי אותו ארגון או חבר אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך. סעיף 6 לאותה פקודה קובע כי המפקח הכללי של המשטרה יוסמך לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו. סמכות זו נוגעת, באופן טבעי, רק לארגונים בעלי שלוחות הפועלות בשטח ישראל.

• כוח קודס של משמרות המהפכה הוא אחד הגופים המרכזיים והדומננטיים ביותר באירן. מטרתו העיקרית היא שמירה על יציבות השלטון במכלול ההיבטים הקשורים לכך.

כוח קודס, אחת מחמשת הזרועות של משמרות המהפכה, ממונה על הפעילות המבצעית והמודיעינית מחוץ לגבולות אירן ול'שיווק' המהפכה האיסלאמית והפעילות האידיאולוגית מחוץ לאירן. בין היתר תומך ארגון זה בחיזבאללה ובארגוני הטרור הפלשתינים ברשות הפלשתינית ובחמאס. חברי הכוח מעורבים בניסיונות הפיגועים נגד שגרירויות ישראל בעולם בשנה האחרונה.

במסגרת פעילותו משמש כוח קודס ככוח המאמן המרכזי של חמאס וחיזבאללה ומספק לארגונים הללו הכשרות צבאיות וארגוניות, ציוד לוחמה צבאי וטכנולוגי. כוח קודס מוביל גם את הברחת אמצעי הלחימה לתוך רצועת עזה, בכלל זה אמצעי לחימה הנחשבים אסטרטגיים ומפרי איזון. במערכת הביטחון גם מייחסים לאנשי אל קודס מעורבות בהתססה נגד ישראל במדינות ערב ומול גבולות ישראל, כפי שניתן היה לראות באירועי יום הנכבה ויום הנכסה האחרונים בהתנפלות המוני פלשתינים על גדר הגבול בגולן.

• רשימת הרפורמה והשינוי היא הפלטפורמה הפוליטית שבה התמודד ארגון החמאס בכל מערכות הבחירות שהתקיימו ברשות הפלשתינית מאז שנת 2004. רשימה זו הורכבה במלואה מאנשי חמאס ואנשי ההנהגה הפוליטית הבכירה של הארגון שולבו בה.

ארגון חמאס מייחס חשיבות לאומית ופוליטית רבה לפעילותו במסגרת רשימת הרפורמה והשינוי. באמצעותה הוא מוביל בחברה הפלשתינית מהלכים רחבים ומשמעותיים להכנת תשתית לביסוס מעמדו כמנהיג הרשמי והלגיטימי של העם הפלשתיני.

פעילותה של רשימת הרפורמה והשינוי ביהודה ובשומרון נעשית מתוך רציונל 'שימור הנראות' על-מנת לבסס את כוחו של חמאס באזור הנשלט כיום בידי הרשות הפלשתינית ופתח'. ברצועת עזה פועלת הרשימה על-מנת לבסס שלטון איסלאמי באזור.

בראייה המדינית ארוכת הטווח מקווה חמאס שהרשימה הזאת תאפשר לו להציג את הארגון כחלופה אטרקטיבית ואפקטיבית לשלטון הרשות הפלשתינית ביהודה ובשומרון וכמייצג של הפלשתינים בזירה הבינלאומית.

• קואליציית הצדקה היא ארגון הגג של קרנות המימון האיסלאמיות הקיצוניות הייעודיות של חמאס ברחבי העולם. את פעילות הקואליציה הזאת מובילות בעיקר קרן האינטרפאל מבריטניה, קרן אל-אקצה באירופה הפועלת בגרמניה, בבלגיה ובדנמרק, קרן CBSP מצרפת, קרן ה-IHH בטורקיה וקרן WAMY מסעודיה.

מערך המימון של חמאס מורכב מקרנות החמאס בחו"ל שחברות בקואליציה, יחד עם אגודות הצדקה של חמאס ביהודה, בשומרון ובעזה. בין חברי מועצת המנהלים של הקואליציה – חברים בחמאס ובאחים המוסלמים. הקרנות החברות בקואליציה תומכות באגודות הצדקה של חמאס הפועלות לקידום מטרות הארגון ובכלל זה פעילות נגד ישראל לרבות ביצוע פעולות טרור, פיגועי התאבדות, תמיכה במשפחות מחבלים שנפגעו במהלך פעילות נגד ישראל, תמיכה באסירים ובעצורים של חמאס ואיתור וגיוס פעילים חדשים עבור הזרוע הצבאית של חמאס.

• המטה לתיאום ולתמיכה באינתיפאדה אשר מוכר גם בשמו "הוועדה העממית האירנית לתיאום ותמיכה באינתיפאדה" נוסד בנובמבר 2000 על-ידי האירנים. מטרתו תואמת את סדר היום של משמרות המהפכה – "ייצוא" המהפכה האיסלאמית אל מחוץ לגבולות אירן, הכשרת הלבבות וסיוע הומניטרי. הוועדה מעניקה סיוע הומניטרי לפלשתינים בשטח בכל דרך אפשרית ובייחוד באמצעות אגודות הצדקה שנשלטות בידי ארגוני הטרור.

אותו סיוע מתבטא בהעברת סכומי כסף למשפחות של 'שאהידים' שנהרגו בפעילות צבאית נגד ישראל, לעצורים ולנזקקים ופצועים. כמו-כן מעבירה הוועדה פצועים שנפגעו במהלך אירועים אלימים ברצועת עזה לטיפול באירן. אותם פצועים שהגיעו לאירן שימשו, על-פי החשד, כמקור אטרקטיבי וזמין לגיוס מידע מודיעיני עבור משמרות המהפכה.

• מוסד אל קודס הבינלאומי הוא הזרוע הלבנונית של קואליציית הצדקה שהוזכרה לעיל ומהווה חלק ממערך הקרנות הגלובליות של חמאס הפועל בדרכי ה'דעווה', מוסדות הצדקה, למימוש אידיאולוגיית חמאס ולקידום מטרותיו ובהן השמדת מדינת ישראל והקמת מדינה איסלאמית במקומה.

מן המידע המצוי בידי מערכת הביטחון הישראלית מנוהל המוסד בעיקר בידי פעילי חמאס והאחים המוסלמים בשיתוף עם גורמים אירניים. מטרותיו המוצהרות הן הצלת ירושלים ושמירה על זהותה הערבית ועל המקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים. הכינוסים שעורך המוסד מנוצלים על-ידי בכירי חמאס לנאומים תוקפנים ומסיתים אשר קוראים לעם הפלשתיני לנטוש את דרך ההידברות ולפנות לדרך ההתנגדות, ה'מוקוומא'.

• הווקפיה לטיפול במשפחה הפלשתינית והלבנונית היא חלק מהזרוע הלבנונית הביצועית של ארגון חמאס ושל קואליציית הצדקה. היא הוקמה בשנת 2002 בלבנון ונועדה בעיקר לתמוך כלכלית במשפחות ה'שאהידים' והפצועים של ארגון חמאס, כמו גם באסירי הארגון הכלואים בישראל והשפוטים לתקופות מאסר שונות בשל פעילות חבלנית עוינת נגד מדינת ישראל.

תמיכה זו נועדה לשמר את הזיקה של בני משפחות ה'שאהידים' והאסירים לארגון החמאס, להשיג לגיטימציה עממית, ולהגביר את המוטיבציה ואת נכונות פעילי הארגון לפעול במסגרתו ולבצע פעילויות טרור.

הווקפיה תומכת גם במשפחות של ארגון הג'יהאד האיסלאמי הפלשתיני, אם כי מדובר בסיוע נמוך בהיקפו מן הסיוע שניתן לבני משפחות החברים בחמאס. גם סיוע זה נועד להגביר את האהדה העממית ברחוב הפלשתיני לארגון החמאס ולמטרותיו. הווקפיה פועלת באמצעות אגודת חמאס מרכזית בשם 'אלנור' שהוכרזה בעבר כהתאגדות בלתי מותרת.

• ועדות ההתנגדות העממית – חטיבת צלאח א-דין על פלגיה השונים היא ארגון שהוקם לאחר אירועי ספטמבר 2000 ונחשב כיום לאחד הארגונים הבולטים במערכת הצבאית הפלשתינית. הארגון מחזיק ביכולת מוכחת לביצוע פיגועים ומעורב בשנתיים האחרונות בניסיונות לקדם ולבצע פיגועי איכות נגד ישראל. אחראי לפיגוע בגבול ישראל-מצרים שבו נרצחו שמונה ישראלים ונפצעו עשרות נוספים. ועדות ההתנגדות העממית מקבל סיוע כספי ואחר מן החמאס ומארגונים נוספים דוגמת חיזבאללה.

• קרן הסיוע ההומניטרית בטורקיה – IHH – זכור לרבים בישראל כארגון שאחראי על המשט לרצועת עזה ועל האירועים האלימים על סיפון האוניה מאבי מרמרה שניסתה לפרוץ את הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. פעילי הקרן הצטיידו בכלי נשק וקידמו באמצעותם את חיילי צה"ל שעלו על סיפון הספינה. בקרב שהתחולל שם נהרגו תשעה מאנשי הקרן.

הקרן היא חלק מקואליציית הצדקה שהוזכרה לעיל. היא הוקמה בשנת 1992 ומזוהה עם החמאס ועם זרם האחים המוסלמים. היא מהווה מרכיב משמעותי במערך גיוס הכספים של חמאס בעולם ומעבירה מימון בהיקפים משמעותיים למוסדות חמאס ביהודה ובשומרון באמצעות אגודות צדקה הנשלטות בידי חמאס.

לקרן הטורקית פעילות ענפה ברצועת עזה והיא אף פתחה סניף ברצועה. בנובמבר 2009 ניסתה הקרן לפתוח סניף גם ביהודה ובשומרון. נציג הקרן נעצר, אך הספיק לפני כן להעביר עשרות אלפי דולרים מהקרן למוסדות חמאס.